חניה בעיר

נסי אוטובוס או מונית

לו לא הייתה לך מכונית, והיית רוצה לשבת ליד מיטתו של מישהו, או ללכת לעשות בדיקות בבית חולים זה היה עולה לך כ – 10 שח' להגיע לבית החולים. ולו היית לוקחת מונית זה היה עולה לך כ- 30 שח' בממוצע, תלוי מאיפה את באה. האם את חושבת שמחיר החניה צריך להיות זול יותר מאשר מחיר נסיעה באוטובוס או מחיר מונית בתוך העיר? ההשוואה לבית החולים שיבא בתל-השומר גם היא אין לה אחיזה במציאות. בית חולים זה נמצא מחוץ לעיר על קרקע זולה בהרבה מזו שבמרכז תל-אביב ועל כן הוא יכול להקצות שטחים נרחבים לחניה לאורחים ומבקרים – באיכילוב כל מקום חניה עולה פי כמה. האם את חושבת שהוא צריך להיות מסובסד על ידי העירייה? מדוע?

ערים גדולות בכל העולם מצאו כי אחת הדרכים להילחם בגודש תנועת כלי הרכב הפרטיים בעיר, עם בעיות זיהום האויר, הרעש והירידה באיכות החיים שבאה בעקבותיהם היא להפוך את החניה לנדירה יותר, ועל ידי כך להעלות את מחירה. התברר שמדיניות חניה ברורה ועקבית יכולה להשפיע על הרגלי הנסיעה של אנשים, ולגרום להם לבחור בנסיעה בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי למרבית נסיעותיהם בתוך העיר. תל-אביב עדיין לא הגיעה לכך, אם כי נעשים צעדים בכיוון הזה. בית החולים העירוני הוא חשוב, משום שהוא יכול לשרת אוכלוסיה שגרה בעיר, איננה בעלת רכב, והיכולה להשתמש בתחבורה הציבורית כדי להגיע אליו. אך אין זה אומר שעליו או על העירייה לבזבז מרחב יקר סביבו כדי לאפשר חניה זולה למבקרים ולמשתמשים בשירותיו. אם המחיר יקר – צאי מהמכונית וסעי בתחבורה הציבורית.

בתחילת שנות ה – 90 נענתה העירייה ללחצים דמגוגיים שהובלו בין השאר על ידי שמואל וילוז'ני ועיתון העיר לפתרון בעיית החנייה, והתירה חניה על המדרכות. מאז הפכו המדרכות להפקר, בין אם החניה מותרת עליהן ובן אם לאו. אי אפשר כבר ללכת יותר על מדרכה ללא שתחסם בפראות על ידי כלי רכב מסוגים שונים ומשונים. אנשים המוכנים להוציא כמה מאות שקלים על בילוי לילי באזור מגורי אינם מוכנים לשלם 15 שח' במגרשי חניה העומדים ריקים בלילה. תושבים אינם מוכנים לחנות את רכבם בחניון לילה במרחק חמש דקות הליכה מביתם, וחוסמים כל מקום אפשרי. כתוצאה מכך ירדה איכות החיים של כולנו, אך בעיקר של ילדים, זקנים, הורים עם עגלות, ואנשים בעלי מוגבלות פיזית – החלשים בחברתנו. תבורך עיריית תל-אביב העושה מאמצים ברחובות שהיא משפצת להסדיר חניה, ולבטל את החניה על המדרכות. בהרבה ערים מתוקנות, החניה (גם לתושבים) איננה זכות מוקנית, ואדם צריך לשלם עבור תו החניה שלו. כתוצאה מכך הרבה אנשים חושבים פעמיים האם כדאי להם להחזיק מכונית בעיר. מדיניות האכיפה של חניה באזורי מגורים שבהם ישנם גם מוקדי בילוי ליליים צריכה להיות דרקונית, כך שאותם בעלי רכב שבאים לבלות בעיר יחנו במגרשי החניה המוסדרים הנותנים תעריף אחיד לכל הלילה. אחרי שכמה נהגים יקבלו קנסות בגין עליה על המדרכה, ובמידה שיעקרו עמוד, גם בגין השחתת רכוש ציבורי – יחשבו אולי פעמיים לפני שיגזלו מהולכי הרגל את חלקם ברחוב הציבורי השייך לכולם.

כאשר העיר תל-אביב תחזור לתת עדיפות להולכי הרגל ברחובותיה, תהיה זו שוב עיר שנעים לחיות בו, לטייל ברחובותיה, ולקנות בחנויותיה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • deal  On 15 בנובמבר 2004 at 18:02

    Happy to see an interesting blog about architecture and environments. I live in London and here there is no way to imagine the city without the many ways of public transport: underground, buses and trains. It costs terribly much to park almost anywhere in London and in some parts you can only park if you have a residents permit. Not to mention the 'congestion charge' that you have to pay in order to enter the city center during the day. most people only use public transport and it works wonderfully. it is all a matter of infrastructures and habit. Tel-Aviv needs to urgently construct an effective train infrastructure. nothing else will work in the long run.

  • ג'ימי  On 7 בנובמבר 2004 at 14:59

    אני ילד בן 12 ואני חרש.
    אולי מישהו מוכן לעזור לי בכסף?
    אני קורא שאתם כובתים על חניה ואני כל היום מול המחשב וכל החברים שלי מהמחשב ואני מאוד אוהב להיות באינטרנט אבל אולי אתם יכולים לעזור לי כי אני צריך כסף לאופניים וגם לעזור לאמא.
    היא רוצה לקנות לי מחשב חדש כי אני לא יוצא מהבית אבל אין כסף והמחשב שלי הוא קבר שבור בצד ואין לי את האות שאחרי ג במקשים אז אני לא יכול לכתוב אותה.
    מי שיכול לעזור שיתקשר אלי –
    09-9888636
    אולי אני לא ישמע אז תנסו שוב.
    תודה
    ג'ימי

  • גרי אפשטיין  On 7 בנובמבר 2004 at 14:52

    אם אתה צריך לנסוע מנקודה אל"ף לבי"ת אז אם פשוט נקרב את הנקודות ככה שתוכל ללכת אז תעלם הבעיה של התחבורה הכללית.
    ככה גם אתה מקרב בין הנקודות וגם אתה מרויח זמן.
    זה בטוח יעבוד טוב במדינה כמו ישראל שהיא גם חמה מאוד וגם יש בה הרבה תחבורה ציבורית, לא?

    גרי.

  • גרי אפשטיין  On 7 בנובמבר 2004 at 14:48

    אני בכלל לא מבין –
    מונית עולה כסף לא?
    אז אם ניקח את הכסף הזה ונשקיע אותו בתחבורה פרטית אז תעלם בעיית התחבורה הציבורית!
    זה כל כך פשוט ואפשר ליישם את זה בשניה אחת.
    ככה גם לא תהיה לנו תחבורה ציבורית בערים וגם המוניות והנוסעים התמימים לא יסתכנו בדרכים.

    תודה,
    סילחו לי,
    גרי אפשטיין.

  • סתם מישהו  On 7 בנובמבר 2004 at 8:53

    שבאים מכל מיני מקומות אחרים ומובילים קמפיינים מטופשים שרעים לתל אביבים האמיתיים.

    אין ספק שהיה צריך להעלות את מחיר החניה בעיר בצורה קיצונית, לגבות אגרות גודש בכניסה לעיר, ולא לתת לכל מי שבא לבקר חולה באיכילוב, להרוס על הדרך עם אדי הגופרית מצינור המפלט שלו את הבריאות של התושבים השכנים.

    ולפני שבונים עוד נתיבי כניסה לתל אביב -לחכות ולתת למי שבא במכונית פרטית לעיר להתבשל עוד בפקקים – שיעברו למוניות ורכבות!

  • גדי  On 7 בנובמבר 2004 at 5:04

    על מוניות (או איפשהו בסביבת הסכום הזה) יוצאים יותר זול מאחזקת רכב לאותן נסיעות, כולל כל ההוצאות הנלוות. ובתוך העיר את צריכה ממש לחנוק הרבה נסיעות כדי להגיע לסכום כזה.

  • אביבה  On 6 בנובמבר 2004 at 18:24

    שלומית, קחי מונית. זה אחלה, וזה ייצא לך יותר זול מרכב פרטי (מחרי הרכב, דמי חניה, ביטוח, קנסות, טיפולי מוסך, דלק…).

  • תראזימאכוס  On 6 בנובמבר 2004 at 12:17

    יש אנשים שמזיעים ולא יכולים לרכב על אופניים. ואכן נסיעה באוטובוס שקולה לעינוי פיזי מתון.

    בסופו של דבר בנאדם רוצה רמת חיים מינימלית, ואוטו זה נוחות, גם אם זה עולה קצת כסף להחזיק אותו .

    הרעיון ליצור עיר "שנעים לחיות בו, לטייל ברחובותיה" במחיר הורדת רמת החיים ע"י מעבר לתחבורה ציבורית, מכיל סתירה פנימית.

  • שלומית הברון  On 6 בנובמבר 2004 at 10:35

    ואני חושבת שמזמן לא נסעתם באוטובוסים…
    אוטובוסים שמחכים להם 20-40 דקות בתחנה מהבילה בקיץ וקפואה בחורף. אוטובוסים איטיים שעוצרים בכל תחנה וגורמים לנסיעה מהאוניברסיטה לגבעתיים לקחת פלוס מינוס 60 דקות. אוטובוסים שבהם עומדים כל הנסיעה, דחוקים וצמודים לאנשים שממש לא מתחשק להידחק ולהצמד אליהם. אוטובוסים, שעוצרים בחורף, באמצע השלולית ומצריכים קפיצה אולימפית למקום יבש. אוטובוסים שעד לפני כמה שנים לא היו ממוזגים, וכיום, באוטובוס שעוצר בכל תחנה ופותח שתי דלתות כל שלושים שניות, המיזוג בהם לא מורגש. אה, ועוד דבר קטן שהוא כנראה לא חשוב בכלל – אוטובוסים שמתפוצצים, שמתים בהם באמצע הנסיעה. אני משתדלת לנסוע למרכז העיר באופניים – אבל מאז שהפסקתי לנסוע באוטובוסים, השתפרה פלאים איכות החיים שלי. אני יכולה לתכנן את הזמן שלי, אני יכולה לתכנן את הביגוד שלי, אני יכולה לדאוג לזה שלא "יצמדו" אליי באוטובוס ואני יכולה להפסיק להסתכל על אחד שעולה לאוטובוס כאילו הוא מחבל פוטנציאלי. בישראל אין תחבורה ציבורית נורמלית ונוחה, הכל איטי, ישן ומיושן ולכן – אוטובוס הוא לא פיתרון – אלא כמובן, אם אתם אוהבים לשבת בו כשעה לכל צד, על נסיעה שבאוטו לוקחת גג 10 דקות.

  • lior  On 6 בנובמבר 2004 at 2:52

    סגרו את כל העיר למכוניות ואנשים יכלו רק ללכת ברגל. היה כל כך שקט ורגוע. ואפילו אפשר היה לנשום.

  • יוסי  On 6 בנובמבר 2004 at 1:43

    בגין הסיבה שיש הרבה כל רכב בעיר, אתה מציע להעניש את התושבים של מרכז העיר? לגבות מהם, מאלו שגרים כאן, תשלום עבור מקום חניה ליד ביתם? אולי רצוי לגבות תשלום, או למנוע כניסת מכוניות של אנשים שמגיעים לעיר כל בוקר לעבודה, "מפוצצים" אותה ובערב נוסעים למקום מגוריהם הנקי והרגוע. אלו שלא גרים בעיר צריכים לשלם!!! מס חניה שיוטל על תושבי העיר עלול להבריח את תושבי העיר מהעיר, זו טעות גדולה. זה יגרום לצעד הפוך. יוציא את התושבים מהעיר ויכניס שוב, בחזרה, את העסקים למרכז העיר והרי בנינו גורדי שחקים במקומות מסומנים (במערי"ם, מרכז עסקים עירוני, כך לפחות אנו מקווים ולא בתב"עות מקומיות) שרק שם יהיו משרדים.

    אילו היתה תחבורה ציבורית, אלטרנטיבה יעילה שתעביר אנשים מעיר לעיר, ממרחב למרחב, לא היתה בעיה בת"א. תביט כמה אנשים משתמשים ברכבת כיום לעומת שנים עברו. כל זאת בגלל שיש מערכת משומנת ויעילה. אנשים מגיעים לתל אביב מכל הפריפרייה. הגיע הזמן להשקיע בפיתוח מערכת תחבורה ציבורית יעילה, עילית או תת-קרקעית בכדי שלא יהיה כדאי להחזיק רכב בעיר, או להגיע לעיר עם רכב.

  • ימימה  On 6 בנובמבר 2004 at 0:06

    צודק וברוך הבא לרשימות, באותה הזדמנות.

    הייתי אפילו אוסרת על כניסת רכב פרטי בכלל למתחם מסוים במרכז העיר. גרתי ברוונה שבאיטליה וכך היה נהוג שם. אין להשוות את איכות החיים. (חוץ מהעובדה שזה באיטליה.) רוב תושבי העיר, אגב, השתמשו באופניים כדי להגיע למרכז.

    אבל התחבורה הציבורית צריכה להשתפר, כמו שאמרו כאן, ואולי אפילו – שומו שמים – להוריד את מחירי הנסיעה. כל הצדדים ירוויחו מזה, אין בכלל ספק.

  • אביבה  On 5 בנובמבר 2004 at 22:28

    אוטובוס מלב העיר לרמת גן עולה 5.50 שקלים, להרצליה עולה 8.00 שקלים כמדומני, והנסיעה נמשכת לא הרבה יותר מאשר ברכב פרטי.
    לנסוע כל יום לעבודה בעיר הסמוכה באוטובוס, ולקחת מונית ביום שבת לים, עולה הרבה פחות ממחצית העלות של אחזקת רכב פרטי.

  • Jill  On 5 בנובמבר 2004 at 20:58

    כמו שברי ציין – כן, הכל נכון, אבל התחבורה הציבורית בתל אביב לא פועלת בשבת (ויש קווים שגם בימי חול מתנהגים כאילו זה שבת). נראה לי שחיוני, לפני שמגבילים את מקומות החניה וכו', להבטיח שכולם יוכלו לנסוע (ברוב הזמן ולרב המקומות) מתי שירצו.

  • berry  On 5 בנובמבר 2004 at 19:41

    It's nice to live in the city centre withour a car,
    but I have a problem with (absence) of public transportation on Saturdays.

  • תראזימאכוס  On 5 בנובמבר 2004 at 19:02

    את צודקת שאת מרבית הסידורים, סופר, חוגים, בילויים, תושב לב העיר יכול לעשות במרחק של הליכת רגל ואם לא אז באוטובוס.
    אבל אם אתה צריך להגיע לגבעתיים/הרצליה/ פ"ת אז כבר אי אפשר להסתמך על תחבורה ציבורית, רובנו צריכים לצאת מהעיר מפעם לפעם (אם לא בקביעות – למשל מקום עבודה) ולכן חייבים רכב.

    זה פעם ראשונה שאני שומע על הרעיון ששותפים לדירה/ שכנים יתחלקו ברכב, מאד לא מתאים למנטליות הישראלית 🙂

  • אביבה  On 5 בנובמבר 2004 at 18:48

    כל בנאדם שגר מחוץ לעיר, אתה מתכוון. מי שגר בלב העיר הולך בדרך כלל ברגל או עולה על קו פנימי. גם אם הוא עובד במרחק כמה דקות נסיעה, הוא יכול להסתדר בלי אוטו -זה אפילו ייצא לו יותר חסכוני. ולתושבי לב העיר (ואני מדברת על מרכז העיר, לצורך כך איזור שינקין או בזל, ולא בבלי, ביצרון או רמת אביב) מגיעה גם איכות חיים מינימלית בלי שכל העולם יגיע לחנות באזור שלהם.

    בכלל, מדינת ישראל מעודדת שימוש ברכב פרטי יתר על המידה. מעבר לפתרונות של תחבורה ציבורית, במדינות אירופיות נהוג להתחלק ברכב בין כמה אנשים (שותפים לדירה או שכנים), במקרה שלא כולם צריכים את האוטו כל יום, או מישהו צריך אותו במשך השבוע וחברו – בסוף השבוע.

  • תראזימאכוס  On 5 בנובמבר 2004 at 18:40

    תודה על המאמר המעניין ושמח לראות אותך כאן.

    בכל זאת, אני בטוח שלא תיפגע אם אומר שיש לא מעט דמגוגיה בדברים שלך עצמך.
    הרבה מדי הכללות, לא כל תושב תמים של מרכז העיר הוא כזה אחד שמבזבז מאות שקלים בערב בבילוי, או שחונה בצורה פראית על המדרכה, משחית רכוש, ורומס את זכותם של הנכים והקשישים. אפשר להיות סתם תושב שרוצה לחנות בלילה ליד הבית ולא לשלם על כך אפילו 10 שקלים, בבחינת זוהי הזכות המינימלית שאנו מצפים לה כתושבים.
    כל בנאדם נורמלי זקוק לרכב משלו, ולו לצורך הגעה לעבודה שלא נמצאת במרחק אוטובוס, בד"כ. כך שה'עידוד' כביכול לא יביא להורדת מספר הרכבים אלא לכך שבמקרה הטוב הרכב ישב בחניה שליד הבית בשעה שאני עושה את סידורי בעיר בתחבורה ציבורית. זה לא מה שיפתור את בעיות החניה.
    ועירית ת"א, עם כל הכבוד לצרכים ולתפקיד החשוב שהיא ממלאת מתנהגת כמו ביריון שכונתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: