על פאלרמו

העיר, במבנה הבסיסי שלה מהווה שיווי משקל בין סדר אורגני, שהתפתח באופן הדרגתי כתוצאה מהגידול הטבעי של העיר, וסדר כפוי – שהכפיף את העיר לתפיסות גיאומטריות של מבנה העיר, וניסה על ידי כך לשלוט בחיות שלה, בהצלחה חלקית תמיד. סדר זה משקף את המאבק המתמיד בין השלטון המרכזי, שבמשך כמעט כל ההיסטוריה של סיציליה היה שלטון זר, ובין האוטונומיה של הפרטים, שפיתחו תרבות של לעג ובוז לכל שלטון שהוא.

לפני שש שנים הגעתי בפעם הראשונה לפאלרמו. היה זה כדי להשתתף בסדנא לתכנון שהשתתפו בה סטודנטים מהטכניון, אדריכלים פלסטיניים צעירים שעבדו במשרד לתכנון לאומי של הרשות ברמאללה, וסטודנטים איטלקים מאוניברסיטות פרארה ופאלרמו.

ציפיתי לפגוש עיר אחרת לגמרי. קודרת, עגמומית ומסתגרת. הופתעתי לראות עיר מלאת חיים, עם רחובות שוקקים, כאוס תנועתי מוחלט, אבל הרבה חום אנושי. לחלוטין שונה מהדימוי המאיים של המאפיה וסיציליה. פגשתי בה את מי שהיום היא אשתי.

מהו המבנה הבסיסי פאלרמו? העיר יושבת בפתחה רחבה, מוקפת הרים די גבוהים (כ – 1,000 מ' גובה) מכל צדדיה, ופניה אל הים. השם פאלרמו הוא סירוס של פאנורמוס – יפה נוף ביוונית. הערבים קראו לה פיתחת הזהב. יש אומרים על שם התפוזים שגדלו בה, ויש אומרים בגלל האור על ההרים בשקיעה ובזריחה, ויש אומרים על שום היותה שער למחצבים והעושר של האי כולו. לעיר שורשים קרתגניים (פיניקים מערבים), היא נכבשה על ידי הערבים שהפכו אותה לבירת סיציליה, ואח"כ על ידי הנורמנים (כן אותם נורמנים שכבשו את בריטניה) שהפכו אותה לבירה ומרכז למסעי הצלב. העיר הערבית עדיין קיימת, בצורת קסבה מרובת סימטאות – ישנו גם הרובע היהודי שב – 10 השנים האחרונות כתבו בו את שמות הרחובות בעברית ובערבית. יוזמה של ראש העיר ה"שמאלי" הראשון של פאלרמו לאולוקה אורלנדו שניסה ליצור בה את בירת הים התיכון. ובאמת אם תסתכלו במפת הים התיכון, תראו שסיציליה נמצאת בדיוק במרכזו, בין מזרחו למערבו, ובין אירופה לצפון אפריקה.

 

מפה עתיקה של פאלרמו המראה שהציר צפון-דרום היה קיים קודם לציר מזרח-מערב

הספרדים, כאשר השתלטו על האי והפכו אותו לחלק מממלכתם, החליטו לעשות סדר בעיר הים תיכונית שירשו, והניחו על פני רשת הרחובות הצפופה של הקאסבה שני צירים מאונכים זה לזה. האחד צפון-דרום מחבר בין הר המלך (Monreale), מקום מושבו של המלך מעל העיר והים. בתוך העיר, מחבר ציר זה בין ארמון המלכים הנורמנים (היום מושב הפרלמנט הסיציליאני – סיציליה היא אזור אוטונומי באיטליה עם ממשל עצמי), הקתדרלה, והנמל העתיק. הציר השני מזרח-מערב מקביל לחוף הים והווה במשך השנים את ציר ההתפתחות הראשי של העיר לרוחב הפיתחה. במפגש הצירים (מקום הקרוי ארבעת הפינות – Quattro Canti), מרכז העיר הישן של העיר, וסמוך לו ככר העירייה. לאורך הציר הראשי של עיר החולין (אותו ציר מזרח-מערב) שזורים כמו חרוזים כל המקומות המרכזיים בעיר, ורחוב זה עצמו הוא הרחוב הראשי של העיר בגלגולי שמותיו השונים. תחנת הרכבת הראשית, תיאטרו מאסימו (בית האופרה) והככר שלה, ככר פוליטאמה והתיאטרון שעליו קרוי שמה, ויה ליבּרטָה (שדרה רב מסלולית מסוף המאה ה- 19) הגן האנגלי המשמש גם היום כמקום לעריכת ירידים עממיים, ופסל החייל האלמוני בסופה של השדרה. ממזרח לתחנת הרכבת, ושערי העיר העתיקה, ממשיך הציר הזה בשם ויה אורטו, עד לחציית נחל אורטו שהוא הנחל העיקרי שחוצה את הפתחה, וששימש מקור מים וביוב במשך השנים. זהו האזור שבו התפתחו הרובעים העממיים יותר של העיר, כאשר הרובעים האמידים והבורגניים יותר התפתחו בעיקר כלפי מערב.
העיר, במבנה הבסיסי שלה מהווה שיווי משקל בין סדר אורגני, שהתפתח באופן הדרגתי כתוצאה מהגידול הטבעי של העיר, וסדר כפוי – שהכפיף את העיר לתפיסות גיאומטריות של מבנה העיר, וניסה על ידי כך לשלוט בחיות שלה, בהצלחה חלקית תמיד. סדר זה משקף את המאבק המתמיד בין השלטון המרכזי, שבמשך כמעט כל ההיסטוריה של סיציליה היה שלטון זר, ובין האוטונומיה של הפרטים, שפיתחו תרבות של לעג ובוז לכל שלטון שהוא.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גרי אפשטיין  On 15 בנובמבר 2004 at 11:36

    זה די דומה למצב בעיר שלי אשקלון. שם גם יש ציר מרכזי של וגם יש את ג'קי בן זקן שמאוד משקיע בעיר ובתקווה יהיה ראש עיר פעם.
    הקניון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: