על שדרות

שדרות הן רחובות מסוג חדש יחסית, הן נמצאות בתרבות התכנון העירוני כ – 400 שנה. השדרות הצטרפו ללקסיקון הצורות העירוני בתקופת הבארוק (המאה ה – 16 והמאה ה – 17) אבל מצאו את שימושן וביטויין המובהק בהתפתחות העירונית המהירה שבעקבות המהפכה התעשייתית באירופה ובארצות הברית. בימים אלה יש להן עדנה מחודשת במסגרת החשיבה החדשה על המרחב הציבורי בעיר.

 

קצת היסטוריה

מקור השם בולוור הוא כנראה בולוורק     (bulwark) שמשמעותו מיצד בפלמית. בשלהי תקופת ימי הביניים, עם התחלת השימוש באבק שריפה לירי תותחים, עברה תורת המלחמה באירופה שינוי ניכר. הערים הגדולות והעצמאיות (במיוחד העשירות שבהן) הקימו מערכות ביצורים מורכבות כדי להגן על עצמם מפני ארטילריה, וכדי להשתמש בארטילריה להגנה עצמית. התוצאה היתה מערכות ביצורים, עצומות מימדים, שכללו חומות סוללה רחבות, שטח מחוץ לחומות שהיה אסור בבניה ופנוי ממכשולים, ושנועד להיות מטווח על ידי תותחים שהיו מוצבים במיצדיות שבלטו מתוך החומה, והגנו זו על זו הדדית. חומות אלה, שהיוו השקעה אדירה, ובחלק מן המקרים מוטטו את הערים עצמן כלכלית, ניתן עדיין לראות בערים שהתפתחותן קפאה במידה רבה בתקופה זו כמו לוקה (Lucca) בטוסקנה או פרארה (Ferrara). אך הם הקיפו את רוב הערים הגדולות באותה תקופה כמו פירנצה, בולוניה, מילנו, וינה, פאריז, אנטוורפן ואמסטרדם.
עם הזמן נשתלו על גבי החומות הללו שדרות של עצים, ברוח הגנים הגיאומטריים שהיו פופולריים באותה תקופה כדי להצל על המרחב הפתוח שלהם, וכך אומנם ניתן לראות אותם במקומות שנשארו.
בערים הגדולות והמסחריות יותר אשר המשיכו להתפתח אל מחוץ לחומות הוחלט בשלב מסוים להוריד את החומות, ולבנות במקומן שדרות רחבות, אשר הפכו להיות הגבול בין העיר הישנה והעיר החדשה, אך גם נקודת החיבור ביניהן.

סוגי שדרות

 ישנם שלושה סוגים של שדרות. האחד שנקרא לו שדרת הרחוב, הוא בעל חתך רחוב רגיל, כלומר, מדרכה, כביש ומדרכה. אבל הוא רחב יותר, ומדרכותיו נדיבות יותר מאשר המקובל ברחובות רגילים. בין המדרכה לכביש, מפרידה שורת עצים צפופה וסדורה. דוגמא לסוג כזה של שדרה הוא למשל רחוב דיזנגוף. השדרה החמישית בניו-יורק היא דוגמא נוספת.

סוג שני של שדרה, הוא אולי המזוהה ביותר ביניהן. נקרא לו שדרת האי המרכזי. שדרה כזו היא שדרות רוטשילד בתל-אביב, והשדרות האחרות בחגורת השדרות של העיר: שדרות בן-ציון, שדרות ח"ן, שדרות בן גוריון, שדרות נורדאו, שדרות ירושלים ביפו. ישנם גם כמה שדרות בשכונות מגורים שאהובות עלי במיוחד: שדרות המגינים ביד אליהו, או שדרות בן-מימון בשכונת ילדותי בירושלים. המפורסמת ביותר בין השדרות מן הסוג הזה היא הרמבלאס בברצלונה. המעניין בשדרות הללו הוא שהולכי הרגל, במקום להיות בצדדי הרחוב, כפי שזה ברוב הרחובות הרגילים עוברים למרכז הרחוב, לאי תנועה רחב בין שתי שורות העצים. על ידי כך הרחובות הללו משנים את אופי ההליכה בהם, משום שהעיקר בהם הוא הטיול והמפגש בין המטיילים, ולא ההליכה ליד החנויות בצדדי הרחוב, והמפגש עם בעלי החנויות או התושבים. רחובות אלה עובדים בדרך כלל רק אם תנועת כלי הרכב משני צדדי אי התנועה מוגבלת יחסית על ידי כך שישנו רק נתיב אחד למעבר. ברגע שישנם שני נתיבים, ותנועת כלי הרכב מהירה יותר, יש בכך משום סכנה להולכי הרגל המנסים לחצות אל האי המרכזי מהמדרכות שבצדדים, ויש בכך כדי להמעיט את מספרם, ולהפוך את האי לקישוט בלבד.

הסוג השלישי של שדרה, השדרה הרב-מסלולית, הוא אותו הסוג שעליו כתבנו חבריי ואני ספר שלם. זוהי שדרה שיש לה שלושה מסלולים. במרכז, מסלול רחב יחסית שבו נעה התנועה העוברת והמהירה יותר, ובצדדים, שני מסלולים נוספים לגישה וחניה. בין המסלולים מפרידים איי תנועה שיכולים להיות ברוחבים שונים, ממינימום של כשני מטר, ועד עשרים או שלושים מטרים. סוג שדרה זה נדיר יותר, אך נפוץ מאוד בתכנית האירגון של פאריז של האוסמן. השדרה המפורסמת ביותר בעולם, השאנז אליזה בפאריז היתה שדרה כזו עד תחילת שנות ה – 90, שאז פורקו המסלולים הצדדים והורחבו המדרכות (ובכך היא הפכה לשדרת רחוב רגיל). אבל ההמשך של השאנז אליזה, אחרי ככר שער הניצחון הנקראת בולוור גרנד ארמי, עדיין מתוכננת כשדרה רב מסלולית. שדרות רבות של מדריד, הפסיאו דה גראסיה בברצלונה, ויה דלה ליברטה בפאלרמו, אבנידה ליברדדה בליסבון – כולם שדרות רב מסלוליות.

 

ויה דלה ליברטה – פאלרמו צילום: יודן רופא

 

ייחודן של שדרות רב מסלוליות

שדרות רב-מסלוליות מיוחדות משום שהם מאפשרות את הקיום בצוותא של סוגים שונים של תנועה. תנועה עוברת מהירה, תנועה איטית יותר וחניה, הולכי רגל, תנועת אוטובוסים או קרוניות חשמליות ותנועת אופניים – כולם יכולים למצוא לעצמם מקום בשדרה, עם הפרעה קטנה זה לזה, ובבטיחות גבוהה יחסית. במשך המאה ה – 20, הניחו מהנדסי תחבורה שבין תנועה עוברת מהירה, תנועה מקומית ותנועת הולכי רגל קיים קונפליקט שהדרך היחידה לפתור אותו היא על ידי הפרדת הדרכים המשמשות לתנועה מהירה יחסית (רחובות עורקיים), מדרכים המשמשות לתנועה מקומית ולגישה (דרכים מקומיות), הבעיה היא, שעצם החיים העירוניים בנויים על המפגש בין אנשים העוברים ממקום למקום בעיר, ואנשים חנויות ואירועים שנמצאים לאורכם של הרחובות הללו. עצם ההפרדה בין שני סוגי הרחובות, יצרה מצב של אי-עירוניות. במקום שאנשים עוברים, אין אפשרות למקם פעילויות משום שאסורה הגישה הישירה לצידי הרחוב, ובמקומות שיש בהן גישה לצדדים, אין טעם למקם פעילויות משום שאף אחד כמעט איננו עובר לידם.

אבנידה דה ליברדדה, ליסבון צילום: יודן רופא

העבודה שעשינו במחקר שפורסם בספר השדרות (The Boulevard Book), נועדה להחיות מחדש סוג רחוב זה, ואכן יש לה כבר הצלחה מסוימת בכך. אלן ואליזבת שותפיי לכתיבת הספר תכננו כבר שדרה אחת כזו בסן-פרנסיסקו במקום קטע של דרך מהירה שנפגע ברעידת האדמה של 1989, ושהתושבים התנגדו לשיקומו כדרך מהירה (אתר). הם מתכננים עתה עוד שדרה כזו באוקלנד שמהצד השני של המפרץ. ראיתי כבר מספר פרוייקטים המציעים שדרות רב מסלוליות בארה"ב, ובימים אלה אני מעורב בהצעה לתכנן את דרך פ"ת בתל-אביב (היום דרך בגין), כשדרה רב מסלולית.

 

אשמח אם תספרו לי על שדרות (מכל סוג) שאתם מכירים ואוהבים. רצוי עם תמונות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יודן  On 18 בנובמבר 2008 at 21:31

    ייתכן. יש ערים עתיקות שהיו בהן דרכים לתהלוכות דתיות שהיו רחבות יותר בדרך כלל והרבה פעמים נבנו לאורכם מונומנטים שונים. אבל השדרות העירוניות מתחילות עם החומות של תקופת הבארוק, שהיו רחבות מאוד וסלולות כדי שאפשר יהיה לשנע עליהם תותחים. בעיתות שלום הם הפכו לאזורי טיול ומעבר מועדפים. בשלב מאוחר יותר כאשר ערים כבר לא הזדקקו לחומות הן הרסו אותן ובנו שדרות במקומן.

  • טל  On 18 בנובמבר 2008 at 20:25

    אני סטודנטית שנה חמישית לארכיטקטורה ואני בודקת עבור פרוייקט הגמר שלי כל מיני טיפוסים אורכניים (שדרה, טיילת, מדרחוב וכו') ולפי מה שהבנתי השדרות הקדומות מתחילות יחד עם הארכיטקטורה המצרית בשדרות הספינקסים.
    אשמח גם לקבל הצעות להרחבת הידע שלי בנושאים אלו.

  • איריס  On 28 בדצמבר 2005 at 19:21

    אני מחפשת סרטון המתאר את העיר מודיעין

  • יודן רופא  On 1 בדצמבר 2004 at 11:35

    אינני חושב שכל העמקים במודיעין נתפסים כשדרות, זה תלוי ברוחב, כאשר הפארק באמצע רחב מאוד, אז אני חושב שזה נתפס כשני רחובות חד-סטריים שביניהם פארק.
    ישנה בעיה עם השדרות, והיא ריבוי התאונות עם הולכי רגל ברחובות החד סטריים שמקיפים אותם. הסיבה היא שרוחבם הוא שלושה או ארבעה נתיבים, מהם אחד או שניים לחניה, שבמשך היום כמעט תמיד ריקה. הרוחב מעודד את הנהגים להאיץ, והולכי הרגל רוצים לחצות מהבניינים לעבר הפארק והתוצאה היא תאונות.
    אני מבטיח לכתוב על מודיעין, למרות שאני חייב בגילוי נאות שבעבודתי במשרד השיכון עבדתי באגף שאחראי על תכנון העיר.
    האם שמת לב לאתר שהיה באתרי היום על מודיעין?

  • טלי לרנר  On 30 בנובמבר 2004 at 16:21

    "עמק החולה", "עמק איילון" ועוד אחת

    שדרות מהסוג השני עם שטח רוחבי באמצע אבל המעניין הוא שהחלק הרוחבי הוא פשוט ענק וממוקמים בו המרכזים המסחריים של העיר, הגנים ואפילו בי"ס אחד שאני יודעת עליו, מלבד זאת מרחבי פארקים גדולים מאוד…

    תכנון מעניין מאוד שאני מאוד אוהבת

    בכלל אשמח לשמוע על העיר מודיעין אם אתה מכיר את התכנון שלה.

  • יודן רופא  On 26 בנובמבר 2004 at 17:47

    בעיקרון גם אני מאוד אהבתי את החול, או הכורכר בשדרות בתל-אביב. בשדרות המגינים ביד-אליהו, האי המרכזי איננו מרוצף, והמצע הוא חול על כורכר כבוש. כך גם המצע בגן-מאיר ששווה רשימה בזכות עצמו. בעיקרון אין בעיה לו התושבים היו אוספים את צואת כלביהם. ובכל זאת, במקומות קצת יותר צפופים, כשתנועת האנשים רבה יותר זה כבר לא עובד, וצריך לרצף יותר (בשדרות השאירו פה ושם זיכרון לכורכר).

  • דרור בורשטיין  On 25 בנובמבר 2004 at 21:26

    אני גר בשדרה שנראה לי שהיא ייחודית לתל אביב. היא קרובה לסוג הראשון אבל יש בה תוספת של רצועות חול משני הצדדים. כלומר, מדרכה, חול, כביש, חול, מדרכה. הרבה מהתושבים בשדרה (סמאטס) לא אוהבים את החול וזממו לפנות לעיריה כדי לרצף אותו ולהפוך אותו למה שמכונה רחוב "הולנדי". אבל הנוכחות של החול היא כמעט כמו תעלה ונציאנית (אני מגזים, אבל העיקרון דומה). היא מייבאת גם שכבות עמוקות ונשכחות של העיר אל פני השטח, וגם מזכירה את הים. לפעמים, אחרי שגורפים את החול הזה, זה נהיה כמעט כמו גן יפני "יבש". הבעיה היחידה היא כמובן התושבים, שרואים בחול רק מצע לצואת כלביהם. "החמישיה" הקמרית צילמו מערכון על פיגוע-צואה כזה בפינת השדרה.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: