פעם ראשונה בטרמינל 3

במשך החודש שעבר מאז שהייתי פעם אחרונה בארץ פתחו את נתב"ג 2000, שהיום קוראים לו טרמינל 3 כדי להשכיח את העובדה שהיה אמור להיות גמור לשנת 2000 והמוני הצליינים שהיו אמורים לבוא באותה שנה, גמרו לבנות אותו רק ב – 2004, ובינתיים היתה אינתיפאדה נוספת, וכבר אין כל כך הרבה תיירים, אבל נעזוב את זה.
היו מספר מאמרים של ביקורת על הנמל את האחרון אפשר למצוא כאן. אני יצאתי לפני כחודש מהטרמינל הישן, וחזרתי לחדש, ורציתי לכתוב על ההתרשמות הישירה שלי. אני חייב לאמר שלא באתי משוחד, לא היה לי יחס שלילי או חיובי מראש, וגם לא עשיתי סיור מלומד וממצה, עשיתי את הדרך שעושה כל אחד כאשר הוא מגיע: מן המטוס עד ליציאה למונית, לאוטובוס או לחניה.
בדרך כלל אני גם אוהב להגיע ולצאת מהמטוס באמצעות שרוולים, אני לא במיוחד אוהב אוטובוסים, ואני שונא לחכות, וכאשר נוסעים באוטובוס תמיד צריכים לחכות שהוא יתמלא. אבל, לפעמים אוטובוס הוא פתרון לא רע כדי לקחת הרבה אנשים ממקום אחד למקום אחר מרוחק למדי מהמקום הראשון. בטרמינל הישן, היית יוצא מן המטוס, יורד לאוטובוס והאוטובוס היה מביא אותך לאולם ביקורת הדרכונים, שהיה בעצם אותו אולם של איסוף המזוודות, משם, יציאה מהירה לאולם מקבלי הפנים, ומחוץ לדלתות אל המונית האוטובוס או מגרש החניה, כאשר המוניות והאוטובוסים קרובים יותר. כל האופרציה הזו, אם המזוודה היתה מגיעה בזמן, היתה לוקחת לי ב- 4:00 לפנות בוקר (שזוהי השעה שתמיד אני מגיע בה מאיטליה) כחצי שעה. משם במונית (בתעריף 2 + מזוודה + תוספת נתב"ג) כ 65 שח' ועוד חצי שעה מקסימום עד הבית בתל-אביב. סך הכל הליכה של אולי 100 מ'.
בטרמינל 3 החדש, אתה יוצא מהשרוול, פונה למסדרון, ופונה לעוד מסדרון, ומתחיל ללכת, הולך והולך והולך, עד שאתה מגיע למרכז הטרמינל, אולם הנוסעים והדיוטי פרי הענק. אלא שאתה רק רואה אותו מלמעלה, ומקיף אותו מסביב (דרך די אורכה שניתן היה לעשות גם כגשר ישר מעל לאולם), ואז אתה מגיע לרמפה אדירת מימדים שיורדת וממולך ישנה רמפה שנייה שגם היא יורדת והולכים בה הנוסעים היוצאים אפשר לנפנף זה לזה לשלום (האולם שבו נמצאות הרמפות הללו הוא כ – 100 מ' אורך על 40 רוחב. ואז מגיעים אל אולם ביקורת הדרכונים, וממנו למגרש כדורגל פנימי נוסף שהוא אולם איסוף המזוודות, וממנו יוצאים סוף סוף אל אולם קבלת הנוסעים שהוא חלל ענק בגובה של כ 4 קומות.
ארבע בבוקר בטרמינל היא שעה שמגיעות בה די הרבה טיסות לילה, לא שעה מאוד עמוסה, אבל בהחלט די פעילה. התחושה היתה של שדה תעופה נטוש. לא כי לא היו אנשים, אלא משום שהם היו מעטים כל כך על רקע החללים הענקיים. בתוך זה הצעדה יחד עם שותפיך לנסיעה (בקבוצה הומוגנית למדי המתפרסת לאיטה בגלל הבדלי מהירות ההליכה היא חוויה מעיקה כי אין זו כהליכה ברחוב שבו אתה יכול להסתכל בדברים בנחת, לעצור, לסטות לרחוב צדדי. זוהי הליכה כפויה, במסלול מוגדר וסגור, אל יעד שאיננו נראה עדיין, אלא נמצא תמיד מאחורי איזו כניסה נוספת, איש בטחון משועמם, או מקבלי פנים בעלי פרוטקציה שנכנסו לקבל את פני מי שבאו לקראתו מעבר לביקורת הדרכונים.
עברה רבע שעה לפחות והליכה של בערך קילומטר מאז שיצאתי מהמטוס ועד שהגעתי לקחת את המזוודה. יש לציין שהיא הגיעה מהר, אבל תמיד היא מגיעה מהר מאוד בלוד, לעומת רומא למשל, ששם זה לוקח 45 דקות לפחות – אם היא מגיעה בכלל.
אני יוצא לאולם מקבלי הפנים. בשנים האחרונות, משום שאני עושה את הדרך הזו לפחות 3-4 פעמים בשנה, כבר אף אחד לא בא לקבל את פני (מה גם שהשעה מטורפת), אני יוצא לקחת מונית ומגלה הפתעה. לחניון הרכב הפרטי היציאה ישר במפלס. לתחבורה הציבורית, ולמוניות צריך לעלות במעלית או במדרגות נעות שני מפלסים למעלה. באף שדה תעופה שאני מכיר (ואני מכיר כמה) אין דבר כזה. התחבורה הציבורית ממוקמת תמיד הכי קרוב ליציאה. והנוסעים במכוניות פרטיות צריכים ללכת כברת דרך ארוכה יותר. יש בזה כדי ללמד על סדרי העדיפויות של המתכננים. אני זונח את העגלה, ויוצא עם המזוודה בלבד (מזל שיש לה גלגיליות) מגיע לתחנת המוניות, וממתין בתור כ – 10 דקות עד שיש מונית להסיע אותי. לאן נעלמו כל המוניות? האם תוך חודש השתנתה תמונת התיירות או שצמצמו את מספר המוניות? במשך כל ארבע השנים האחרונות מעולם לא חיכיתי בתור למוניות בשדה התעופה בן-גוריון. מסתורין.
ואז, כיון שהכניסה מהכביש המהיר נשארה אותה כניסה, המונית חוזרת בכביש מהיר מקביל כמה קילומטרים לאחור, ולפני שאנחנו מגיעים למחלף הכניסה לבן-גוריון, כבר יש 20 שקל על המונה. לתל-אביב אנחנו מגיעים עם 85 שח'.
את הטרמינל החדש בנו כדי שיהיה לנוסעים יותר נוח, לא? בחשבון סופי היה לי פחות נוח ונעים, כי הלכתי יותר, בבדיקת הדרכונים חיכיתי אותה מידת זמן, וגם לאחר מכן הייתי צריך ללכת דרך הרבה יותר ארוכה כולל שינוי מפלס עם המזוודה. וגם שילמתי יותר כסף למונית.
לא היו לי סנטימנטים מיוחדים לטרמינל הישן – למרות שעם השנים נקשרו בו זכרונות של נסיעות, וקבלות פנים של אנשים אהובים שחזרו. היה זה מקום מיוזע למדי, וחסר יומרות. היו לו כמה יתרונות מיוחדים. אני זוכר במיוחד את ריח הפרדסים המשכר שהיה מכה בך ביציאה מהמטוס בלילה של אוגוסט חם. הריח הזה כבר מזמן נעלם יחד עם הפרדסים. היה בו משהו מאוד ישראלי, חמים, אינטימי, קצת צפוף וקצת קלאוסטרופובי, במיוחד למדתי לשנוא את הארוגנטיות של אנשי הביטחון
את החוצפה שלהם – כאשר חוויתי אותה יותר דרך השאלות שהיו שואלים את אשתי (שאיננה ישראלית). הוא היה תמצית חריפה ומזוקקת של ישראל, על הטוב והרע שבה. גם צמיחתו ההדרגתית טלאי על טלאי, והעומס הנוראי בתחילת הקיץ ובסופו היו ישראלים מאוד.
טרמינל 3 למרות האולם בצורת מגן דוד, והפסיפסים התלויים מעל הכניסה לאולם הדרכונים, אין בו שום דבר ישראלי. זהו עוד שדה תעופה גדול מדי, לא אנושי ולא נעים במיוחד, שכמוהו יש עוד רבים בעולם, שמתייחס אל האנשים הנעים בו כמו אל בקר בדרך לבית המטבחיים.
בעוד שבוע חלק ב' במסלול היציאה…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יודן רופא  On 6 בדצמבר 2004 at 13:57

    למיכל,
    דווקא לא היו לי דעות קדומות, והרשימה הבאה שאפרסם על הטרמינל ביציאה תוכיח.
    בקשר לרכבת, הייתי שמח לנסוע ברכבת, רק לא ראיתי שום שילוט לכוון שלה, וחוץ מזה, אח"כ בדקתי אל לוח הזמנים, והיא מתחילה לנסוע בסביבות 6 בבוקר, ואני הגעתי ב – 3.30
    יכול להיות שישנם עוד שדות תעופה שטועים בעניין הזה, אבל אני לא מכיר אותם.
    יודן

  • מיכל  On 6 בדצמבר 2004 at 11:29

    התאכזבתי מאוד מהקריאה. אתה כותב שבאת ללא דיעה קדומה, אבל ההרגשה שלי היא שבאת עם דיעה מגובשת שרק הייתי צריך להוכיח.
    סוף סוף יש פה טרמינל שלא מבייש את המדינה, שנעים לשהות בו לפני טיסה, שמתאים לסטנדרט המקובל של טרמינלים היום בעולם. חסרונות תמיד אפשר למצוא אם רק מחפשים. זה הכל עניין של נקודת מבט.
    והערה אחת לגבי מפלס היציאה – אתה כותב שבכל שדות התעופה שאתה מכיר היציאה היא לתחבורה הציבורית ולא לחניון הרכב הפרטי. לא יודעת בכמה שדות תעופה בקרת, כנראה שלא בכל כך הרבה. בלא מעט מאלה שיצא לי לצאת מהם קשה מאוד למצוא את התחבורה הציבורית, כולל כמה שדות גדולים ומפורסמים. באחרים באמת היציאה הישירה היא אל התחבורה הציבורית, אבל לא בכולם. חבל שלא ניסית ליסוע ברכבת לתל אביב. זה היה לוקח לך הרבה פחות זמן, ולא היית הולך כל כך הרבה, מכיוון שתחנת הרכבת נמצאת ממש בתוך הטרמינל. עושה רושם שהמתכנן דווקא כן חשב על תחבורה ציבורית, רק לא על זו שאתה מעדיף. תחבורה מסילתית משדה התעופה היא אמצעי מקובל בהרבה שדות תעופה מתקדמים, ובאותן שדות מי שמעדיף מונית צריך ללכת כמה דקות, לצאת מהבניין ולהגיע לתחנת המוניות. בדיוק כמו בטרמינל החדש.

  • אורי  On 5 בדצמבר 2004 at 12:27

    דבר ראשון ממש נהנתי לקרוא את הרשימה ואני מסכימה עם רוב ההערות שניתנו , אותי זיעזע בטרמינל העובדה שנכה עם כסא גלגלים , או כמו שקרה לי אמא עם עגלת תינוק סטנדרטית לא יכולה להכנס לטרמינל שלא מהכניסה הראשית ( כניסת רכב פרטי ) באנו מחניון טווח ארוך והעגלה לא עוברת בין העמודים הקטנים שמונעים מעבר עגלות מזוודות
    ולתהייה הראשונה שעלתה לי: מעלית יש ?, שאלתי , כן אמרו לי , : במפלס אחד למטה ???????????

  • ז.עמלק  On 3 בדצמבר 2004 at 6:41

    מסכים איתך שהטרמינל צריך להיבחן בראש ובראשונה על סמך הפונקציונליות שלו. אבל מוזר שלא אמרת כלום על העיצוב. גם אם הוא שני במעלה, על סמך התמונות שראיתי הוא די מרשים, עוד שבועיים אני אנחת בו… די מעניין אותי. לגבי מסלול ארוך אל אולם איסוף המזוודות, אני אישית מעדיף ללכת במקום סתם לעמוד ולחכות. נותן אשלייה שהזמן לא מבוזבז.
    אני מניח שהמזוודה לא חיכתה לך על המסוע… לא?

  • ע.  On 30 בנובמבר 2004 at 9:19

    רשימה מאוד מעניינת, מחכה לבאה.
    מעבר לזה – לא חושבת שבנו את הטרמינל כדי שיהיה יותר נוח. אתה באמת מאמין שזה היה חלק מהפרוגרמה? זה מאוד נדיר.

  • יודן רופא  On 29 בנובמבר 2004 at 8:47

    יכול להיות, אבל לא ב – 30% אני מניח.

  • חנן כהן  On 29 בנובמבר 2004 at 7:18

    העלו את תעריפי המוניות

  • ניק  On 29 בנובמבר 2004 at 1:53

    מעניין, נהניתי לקרוא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: