החוכמה הנסתרת של העיר האורגנית

 

סדרת התמונות שמשמאל מתארות קטע של טיול במרכז פאלרמו. באמצעותן אני רוצה להמחיש איך מה שנראה בתכנית כאי סדר של העיר האורגנית, הוא למעשה מערכת מאוד מתוחכמת שבאמצעותה הרחובות מכוונים אותנו למקומות המרכזיים, ששם אנחנו יכולים למצוא את עיקר הפעילות העירונית, ואת המקומות החשובים יותר, ולעומת זאת, הרחובות הצדדים, אלה המשמשים בעיקר למגורים אינם מושכים אותנו להיכנס אליהם.

האופן שבו העיר מייצרת את האפקט הזה הוא שהרחובות המרכזיים, אמנם אינם ישרים לגמרי, אבל הם מתעקלים כך שתמיד ניתן לנו רמז על הבאות, על מה שקורה מעבר לעיקול הבא. לעומת זאת, הרחובות המשניים הם בדרך כלל קצרים מאוד, ונגמרים בחזית של בנין, כך שאין לנו תחושה של המשכיות, יש לנו תחושה שאין מהם מוצא למקומות אחרים.

התמונה הראשונה משמאל היא הכניסה לשוק הבגדים. כמובן, שכתושב ותיק, וכמי שמכיר קצת את העיר אני יודע שאחרי שוק הבגדים יגיע תורו גם של שוק הירקות (כמו בשוק הכרמל), שבסופו אגיע לשער העיר הישן שלידו ביתי, אך אני משתדל ללכת הפעם אחרי האף. אפשר לראות בצד השמאלי של התמונה שהרחוב מתעקל מעט שמאלה, אך יש תחושה ברורה שאין הוא מסתיים שם, אלא ממשיך הלאה.

אני ממשיך ללכת ברחוב, ואכן הוא מתיישר, ואני רואה שהוא אכן ממשיך הלאה, ובכל זאת משום שאינני רוצה להמשיך בשוק אני מתחיל לחפש דרכים אחרות חלופיות כדי להמשיך.

 

 

 

 

 

 

 

 

הרחוב הראשון שמאלה לא מזמין להכנס לתוכו, הוא קצר, מסתיים בקיר של בנין, וריק מאנשים. על פי נתונים אלה לא נראה סביר שהוא מוביל ליעדים חשובים אחרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרחוב השני מימין (שזהו הכוון הכללי שאליו אני רוצה ללכת) נראה כרחוב שיש לו המשכיות, למרות שאין בו הרבה אנשים, אני מחליט להסתכן וללכת בו.

 

 

 

 

 

 

 

 

פה אני מתחיל קצת לדאוג, אין הרבה אנשים שעוברים ברחוב, והרחוב שובר חזק ימינה. יש קצת תחושה של אבוד דרך, למרות שהאור שניתן לראות בקצה הרחוב, נותן לי תחושה שאני מגיע לככר. לככרות בדרך כלל מגיעים כמה רחובות, אז ישנה תקווה שתימצא לי שם דרך וכוון שאני יכול לזהות.

 

 

 

 

 

 

 

 

אני בכיכר, ומחפש דרך אחרת מהרחוב שבו הלכתי, מבט חטוף לימין, ונראה שזהו עוד רחוב קצר ומקומי שמסתיים בכלום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל העיר האורגנית מלאה הפתעות. בדיוק לפני שאני עובר על פני הרחוב, ומחליט להמשיך ללכת הלאה ברחוב המתעקל שבו הלכתי קודם. מבצבץ מבעד לבנין הנמצא בשיפוץ מגדל של כנסיה. מנסיוני כמשתמש בערים אירופאיות אני יודע שבדרך כלל כנסיות נמצאות בככרות, והצריח מעורר את סקרנותי, אני מחליט ללכת לשם.

 

 

 

 

 

הרחוב מתעקל, והצריח נעלם, ניתן לראות המשכיות, אבל האם באמת אגיע למחוז חפצי החדש?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עברתי את הסיבוב ואכן הכנסיה מתחילה להתגלות. ניתן לראות גם פינות של רחובות אחרים שמגיעים אל הככר. הככר למעשה מארגנת רשת שלימה של רחובות המתייחסים אלה ממרחק של עשרות ומאות מטרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

סיבוב אחרון וחזית הכנסייה נפרשת לפני, האור והמרחב נותנים את התחושה של הככר הנפתחת בפני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתמונה זו אני עומד ליד הכנסיה. הככר איננה רחבה, אבל ארוכה למדי. היא למעשה כמו התרחבות של הרחוב, וניתן לראות את הרחובות המגיעים אליה. אני מתחיל ללכת לאורך הככר ולהציץ אל הרחובות השונים כדי לראות אם הם נותנים לי כוון להמשך הדרך.

 

 

 

 

 

מצד שמאל של המוזיאון (הנמצא במנזר שמשמאל לכנסייה), רחוב ישר למדי שמוביל אל דרך רחבה (ויה רומא) שממנה יצאתי לדרכי בהתחלה, ועל כן אינני פונה אליה.

 

 

 

 

 

 

 

 

ממול, לעומת זאת אני יכול לראות מבעד לבניינים את החזית של התיאטרו מאסימו, בית האופרה של פאלרמו, שהבית שלי נמצא מאחוריו.

למעט כמה שניות בודדות, הייתי בכל רגע נתון במצב שבו יכולתי לראות לפחות רמז לחלל רחב יותר של ככר, או מבנה חשוב, שיכול לתת לי ציון דרך להתמצאות. העיר, למרות שאיננה שומרת על רחובות ישרים לחלוטין מספקת אינפורמציה מהם הרחובות שממשיכים הלאה, ואפשר באמצעותם להגיע לרחובות חשובים בעיר, ומהם הרחובות המשניים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב  On 24 בדצמבר 2004 at 23:01

    מצטער, לא סבלתי את פאלרמו. עיר ללא סדר, כאוס תחבורתי, בתים די מוזנחים, מלוכלך ברחובות. מזכירה , ולא לטובה, את עכו

  • סֵג-אַן  On 6 בדצמבר 2004 at 14:37

    מאוד מעניין.

  • יודן רופא  On 6 בדצמבר 2004 at 14:00

    דווקא האתר לא מקל על צורת רשימה כזו. ישנם בלוגים שיש אפשרות בהם להכניס גלריה של תמונות עם כותרות ואז ניתן לראות את כל הגלריה בתמונות קטנות ולעבור אותם בתמונות גדולות יותר אחת אחת.
    לדרור, לא בחרתי באופן מיוחד אזור קל, דווקא פאלרמו היא די קשה בגלל התשתית האיסלאמית, והרבדים הרבים שיש לה. ננסה את זה גם במקומות אחרים.

  • דרור בורשטיין  On 6 בדצמבר 2004 at 0:29

    יפה. מעניין יהיה לנסות את זה על אגוזים יותר קשים, כלומר ערים שגם בהן יש רמזים כאלה, ובכל זאת אתה הולך בהם שוב ושוב לאיבוד. רומא, אמסטרדם, אפילו לונדון באזורים מסוימים. מעניין גם לבדוק את האופן שבו ערים מסוימות מנצלות בדיוק את פרודצורת המחשבה הבהירה שאתה מציג כאן. תל אביב למשל. השילוב של בודקה + שדרה גרם לי במשך שנים, כשהייתי ירושלמי שבא לבקר בתל אביב, להתבלבל בין שד' רוטשילד ושד' נורדאו ושדרות בן גוריון. ברומא זה מאוד שכיח, בגלל ריבוי הכנסיות.

  • אלון  On 6 בדצמבר 2004 at 0:08

    פשוט מרתק מה שעשית כאן וגם מדגים היטב מה אפשר לעשות באתר אישי ברשת שאי אפשר בפורמטים אחרים – מודפסים או אתרים עם מבנה כפוי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: