טרמינל 3 חלק ב' – ביציאה

 

כפי שהבטחתי אני חוזר לטרמינל שלוש בפעם השניה תוך שבוע, הפעם ביציאה. אני כותב את הדברים האלה בטרמינל 1 ברומא בהמתנה לטיסת ההמשך שלי לפאלרמו. כך שיש לי יום מרוכז של התבוננות בטרמינלים.

ביציאה זה נראה יותר טוב. ייתכן וזו השעה, ודברים חדשים שאתה רואה אותם ביום נראים טוב יותר מאשר בלילה. אולי זה פשוט אחרת להגיע למקום חדש רענן מהבית ולא אחרי 8 שעות של היטלטלות בשעת לילה מאוחרת. אולי ביציאה יש יותר סבלנות, ואולי זו פשוט פגישה מקרית ליד השערים עם פרופסור אוסטרי למדע המדינה שעושה מחקר השוואתי על הפסיכולוגיה של פלשתינאים וישראלים בקשר לעימות שהאנישה את החוויה, והקטינה את האנונימיות. אולי זה המצב ההפוך שיש ביציאה לעומת הכניסה. בכניסה אתה הולך מן השער ומתרכז את אולמות הולכים וגדלים. קנה המידה הולך וגדל, ומצטרפים עוד ועוד אנשים לעדר שלם שהולך בכוון אחד. ביציאה, לאחר מעבר הביטחון, הצ'ק אין והדרכונים, הכל מתפצל, אנשים מתפצלים לזרועות השונות (ישנ ן שלוש, ומשום מה הן מתחילות ב – B), ומשם לשערים השונים. החנויות הולכות ונהיות קטנות יותר, ובסוף הזרוע היתה עגלת קפה, וכמה שולחנות, כמעט בית קפה אינטימי. גם הפעם בחרתי לטוס בשעה שיש בה מעט אנשים. אחר צהריים של יום שבת. אך הפעם לא היתה לי תחושה שאני מסתובב בטרמינל ריק. היה פשוט נעים לעשות הכל מהר ובפשטות. לדלג על הדיוטי פרי, וללכת ישר לשער היציאה. לקנות עיתון, לפגוש אדם נחמד במקרה, לצאת בזמן

ביציאה מהמונית שמשום מה עלתה עוד יותר מאשר כשהגעתי, ראיתי את מיקומה של תחנת הרכבת, אכן קרוב מאוד ליציאה, איך זה שלא ראיתי אותה כשהגעתי? הרכבת לא נוסעת בשבת. אחרת הייתי מנסה אותה בדרך לנמל. נכנסים לאולם הכניסה ויש שני מסלולי בידוק, אחד בכל קצה. כולם ללא יוצא מהכלל עוברים שיקוף מזוודות – וזה טוב כי כך יש פחות איפה ואיפה בין הנוסעים השונים, אח"כ הלכתי לאיבוד קצת משום שלא ראיתי שישנם עוד עמדות צ'ק אין מאחור, כך שהמסוע של המזוודות מנוצל יותר טוב. מה שנחמד, שעוברים את הצ'ק אין, ואז אפשר להצטרף למלווים שבינתיים הולכים למרפסת התצפית ואיזור של בתי קפה וחנויות שנמצא בדיוק לפני הכניסה לשערים. וכיון שאחרי הצ'ק אין זה זמן ההמתנה הכי ארוך, אז אפשר לשהות עדיין עוד כמה דקות במחיצת המלווים, ולבזבז קצת כסף בקניון. (למרות שלעומת שדות תעופה אחרים שאני מכיר, כמות החנויות איננה גדולה כל כך) הרבה פחות ממה שניתן היה לחשוב מהביקורות.

אחר כך אני עובר את ביקורת התיקים והדרכונים ויורד שוב באותו אולם מופלא שבו יורדים היוצאים והנכנסים אלה מול אלה בדרכם אל החלק השני של הטרמינל, אולם הדיוטי פרי העגול (זה שראיתם אותו בכל התמונות עם המפל), שממנו יוצאות הזרועות לשערים.

האולם הזה הוא באמת פספוס. אין בו שום אינטימיות או נוחיות. המפל עושה רעש אימים, אפילו חנויות הדיוטי פרי לא מורגשות בו במיוחד. היו מעט אנשים שבחרו לשבת שם, בין השאר משום שהנוסעים הנכנסים יכולים להסתכל לתוכו מלמעלה, ויש קצת תחושה של ישיבה באקווריום. מאוד קר ומנוכר. מהר אני ממשיך לכוון השער, וכאן דווקא הרבה יותר נעים לשבת, השערים נפרסים אחד אחד, ובקצה יש מעין רחבה, שבה כאמור שתיתי קפה עם בחור אוסטרי נחמד ומעניין.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארז  On 11 בדצמבר 2004 at 23:51

    האם אתה לא חש את חוט השני שעובר בין מרבית בנייני הציבור הנבנים בישראל מאז היווסדה, הנסיון לממלכתיות בלתי אפשרית, הפומפוזיות שמתבטאת בהסתמכות מוגזמת
    על ציטוטים מקראיים, ככרות, שערי עיר דרמטיים, עירוב
    סגנונות בניה בחומרים חדשים לא מכאן, הזרקת סגנונות מיובאים כמשקפי קידמה בד בבד עם העדר יכולת להבין את החלל שיווצר ואת הצרכים הבסיסיים שעליו למל מעבר להוד ולהדר שהופיעו בפרוגרמה? אמנם יעל הרושם שאני מכוון לאדריכלים צפציפיים (שידם נגעה גם בפרוייקט זה) אבל ככלל מעטים הם מבני הציבור שניתן להצביע עליהם ולומר שהם אבן דרך להתפתחות אמיתית של סגנון ישראלי, או סגנון שמנסה לגבש את הישראליות. אנחנו עדיין בתרבות ההאדרה של בנייני ז'ורנלים, אדריכלים מפורסמים שבאים להנחית פה את שמם בבניין אחד או שניים, והעדר של תחרויות שבהם לא רנדרים יפים של זויות מבט הם שיקבעו את איכות המבנה אלא היכולת שלו לתרום הן לאמירה אמיתית על אדריכלות וסביבה מקומית והיכולת לייצר סביבה אוהבת-אדם, מבחינת מידות, תנועה חומרים ותחושה. אחרת נמשיך לקבל חגיגות מיניסטריאליות תפלות לבניינים תפלים שעולים הון ובסופו של דבר מתגלים כמיותרים במקרה הטוב או כפילים לבנים של ממש במקרה הרע

  • גרי אפשטיין  On 9 בדצמבר 2004 at 10:01

    אני לא מבין.
    הרשימה הזו הייתה ביקורת על טרמינל 3 או סוג של יציאה מהארון?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: