"מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל

לפני כמה ימים צירפתי לקישורים ב"היום" קישור למאמר של אסתר זנדברג מהארץ בשם: "להחזיר את העיר" על עמותה חדשה שאני

ממקימיה – עמותת מרחב. כבר הרבה זמן שאני מעוניין לכתוב עליה באתר, אבל חיכיתי ליציאה של העמותה לציבור במקומות אחרים, בבחינת אין הנחתום מעיד על עיסתו.

מהי עמותת מרחב? לפני כמה חודשים פנו אלי האדריכלים עירית סולסי ודרור גרשון, וביקשו לצרף אותי ליוזמה להקמה של ארגון מקביל בארץ לקונגרס לאורבניזם חדש (Congress of New Urbanism) בארה"ב. לאחר כינוס ראשוני, צירפנו עוד מספר אנשים לועד המנהל של העמותה והתחלנו את הפעולות הדרושות להקמתה.

אנחנו עושים את צעדינו הראשונים. אני מצרף להלן דף עמדה שכתבנו. אנחנו עובדים כרגע על האמנה שלנו (שאפרסם אותה גם כאן כאשר תהיה ראויה לזה), יש לנו אתר אינטרנט בהקמה כאן, והתחלנו לעבוד על ארגון תערוכה וכנס יסוד השנה.

אם משהו מכל זה מעניין אתכם או מסקרן אתכם אנא צרו איתנו קשר בכתובות שלהלן:

בניית ערים וישובים שלכולנו יהיה טוב לחיות בהם תכנון הבתים הערים והישובים שלנו משפיע כמעט על כל היבט של חיינו. בניין אינו מיועד רק לאנשים המשתמשים בו, אלא גם לאדם ברחוב. הבניינים יוצרים חלק מהעיר והישוב. יחדיו הם יוצרים את האופי הייחודי של המקום, אשר יכול לגרום לנו לאהוב את מקום מגורינו ולרצות להשתייך אליו. אם נהיה מודעים לכך שאיכותו של המרחב הציבורי קובעת את איכות חיינו, נאסוף ללבו של התהליך התכנוני את הצרכים, השאיפות, הרגישויות, והחלומות של האנשים שעבורם הוא מיועד. נחשוב ברגישות, כיצד ניתן להציב את הבניינים ולארגן את הרחובות בכדי להקל על אנשים לחיות, לעבוד, לקנות, לשחק, להתמצא או פשוט להיפגש ולבלות ללא התלות ברכב. אם נקפיד על שמירה ופיתוח של המרחב הציבורי, נתכנן ונבנה ערים וישובים אשר אנשים רוצים לחיות בהם ולטפח אותם. ישובים המתחשבים בצרכים של הדור הנוכחי מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צרכיהם. מרחב- התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל הוקמה בכדי לחולל את השינויים הללו בחיינו. במאות הקודמות ערים ועיירות תוכננו על פי תורה שהועברה מדור לדור ע"י אדריכלים ומתכננים שתכננו בניינים ורחובות בדרך המכבדת את המקום, החלל הציבורי, הנגישות האנושית, קנה המידה, ההרמוניה, העבר, הקהילה ובעיקר את האדם. בשנים האחרונות אנו עדים בארץ לתופעה שהתחוללה בערים רבות בעולם – אבדן העירונית. התכנון העירוני ה"מודרני" הלך בעקבות החשיבה "המכנית" של המאה הקודמת, שאופיינה בתיעוש וייצור סדרתי בקנה מידה גדול, התכנון התאפיין ביצירת שכונות סדרתיות וערים חדשות, שהוקמו כדי ליצור דיור זול להמונים ומתבסס על המכונית הפרטית . מערכת התכנון בארץ עדיין מתכננת לפי קריטריונים אלו ומתמקדת בכמות, מהירות ומחיר, תוך נטיה להזניח את הערכים האנושיים והאיכויות שהיוו חלק מהתכנון בעבר. פיצול והפרדת שימושים – הפיכת הרחובות הראשיים לעורקי תנועה בלבד. התפיסה של התכנון ה"מודרני" היתה ההפרדה של הפעיליות השונות למקומות פיזיים שונים, המחוברים ביניהם ע"י עורקי תנועה. התוצאה תלות בלתי נמנעת ברכב פרטי המובילה להעדר עצמאות של ילדים, נוער ואוכלוסייה מבוגרת. נותרנו עם רחובות רחבים המיועדים רק לרכב,לוהטים בשמש ושוממים מאנשים, שכונות מגורים מרוחקות, מבני ציבור ריקים משעות אחה"צ ואזורי תעסוקה הנטושים בצורה מרתיעה במשך הערב. הזנחת מרכזי ערים ומתחמי מגורים יוצרים התרוקנות והתנוונות של העיר. השאיפה לפתור כמויות גדולות ובמהירות לא השאירה מקום להתמודדות עם מרכזי הערים, שדרשו טיפול נקודתי, ובקנה מידה קטן. התוצאה- הזדקנות ונטישה של מרכזים עירוניים, שכונות ותיקות, מבני ציבור, אזורי מסחר ותעשיה. נוצרו מקומות שלא נעים לחיות, לעבוד, לבלות או לטייל בהם. ליבת עיר, שאינה מתפקדת, גורמת לכל העיר לרדת בערכה,לאבד מיופיה,ייחודיותה ועל כן מעטים האנשים הרוצים להשתייך אליה. התפשטות עירונית בלתי מבוקרת על שטחים פתוחים. בישראל שטח המדינה קטן וגידול האוכלוסיה גבוה – הצפיפות גדלה. עקב חוסר ההשקעה בתוך הערים, נוצר צורך מתמיד בבניית ערים ושכונות חדשות על שטח שנתפש כ-"זמין וזול" אלו השטחים הפתוחים והחקלאיים. כיום נותרו מעט מאוד שטחים פתוחים וירוקים למרות זאת ממשיכים לתכנן ולבנות על המעט שנשאר. השאיפות, החלומות והעולם השתנו – הפתרונות ההמוניים כבר לא מתאימים לכולנו. לכן נדרש לבנות בערים ובישובים שלנו כך שלכולנו יהיה טוב לחיות בהם. מקומות שישגשגו ויעמדו במבחן הזמן, בהם כל דור מעביר לדור הבא מקום איכותי לחיות בו. החזון שלנו – יצירת סביבה עירונית בת קיימא, הומנית והרמונית. כלומר – בניית ערים וישובים שלנו ולדורות הבאים יהיה טוב לחיות בהם. מרחב –תעודד תכנון, בניה ומחקר אשר תכליתם היא: • יצירת מקומות לאנשים – בלב החשיבה התכנונית יהיה האדם. • בניית סביבה עירונית, קומפקטית, מגוונת חברתית ובטוחה לכולם. המבטיחה לכל אחד ובכל גיל גישה נוחה לצורכי היום יום. • עיצוב העיר באמצעות הרחובות והכיכרות והעמדת הולך הרגל במרכז התכנון של המרחב הציבורי מבלי להזניח את הרכב, החניה והנוחיות. • פיתוח סביבה עתירת הזדמנויות לכל אחד בעזרת שילוב מסחר, מגורים, מבני ציבור, משרדים, שירותים ומקומות בילוי משותפים. • שמירה על הרקמה העירונית הותיקה וחיבורם של מתחמים חדשים אליה. • יצירת סביבה התורמת להזדהות האדם והקהילה עם המקום. • תהליך תכנון הכולל שקיפות והתחשבות הדדית למען קידום הערכים ההומניים והדמוקרטיים. המטרות שלנו א. העלאת המודעות והפצת החזון של יצירת סביבה הומנית בת קיימא: בקרב מתכננים וכל אנשי המקצוע בצוותי התכנון. בקרב אנשי מפתח ומקבלי החלטות בתוך הממסד התכנוני והרשויות המקומיות. ב. הקניית מודעות לציבור הרחב וחינוך הדור הצעיר לתכנון וקיום ערים שטוב לחיות בהן. ג. פיתוח מודלים, מחקרים וידע לקידום החזון לבניית סביבה עירונית הומנית ובת קיימא. ד. קידום ערכים הומניים ודמוקרטיים בתהליכי התכנון בישראל . היעדים שלנו כנסים וחינוך עריכת כנס שנתי לעמותת מרחב, מתן הרצאות בכנסים וימי עיון מקצועיים בארץ. מחקר העוסק באפשרויות השונות ליצירת סביבה עירונית בת קיימא בישראל, בשיתוף עם האקדמיה. פרסום והחדרת החזון בעזרת פרסום בעיתונות ארצית ופרסום בעיתונות המקצועית. מערך תמיכה ויעוץ לרשויות מקומיות, משרדי ממשלה. בניית בסיס להנחיות תכנון למתכננים. שיפור סביבת החיים העירונית יצירת מודלים תכנוניים לביצוע, כלומר: יצירת תהליך של תכנון סביבות מחיה שונות בשיתוף כל גורמי הקהילה:הרשויות, העסקים והתושבים בכדי ליצור דוגמאות לדרך של הליך תכנוני ותוצרים התואמים את חזון ומטרות עמותת מרחב. מי אנחנו מרחב התנועה לעירונית מתחדשת בישראל Movement for Israeli Urbanism – MIU מרחב היא עמותה רשומה מס.58.042.925 הוקמה בשנת 2004 ומונה יותר מ 300 חברים. בעמותה מתכנני- ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, מהנדסי תנועה, אנשי אקדמיה, כלכלנים, סוציולוגים, עורכי-דין, יזמים, אנשי עסקים, שמאים, מגשרים חברתיים, פעילי סביבה, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את הדרך. הצוות המוביל – ד"ר יודן רופא- אדריכל, הלל שוקן- אדריכל, ד"ר חיה ג'משי- יועצת אסטרטגית לארגונים, ד"ר לאה שמיר שנען – מתכננת ערים, עירית סולסי- אדריכלית, ענת בירן – עורכת דין בתחום הנדל"ן, תמיר בן שחר- בעל משרד ליעוץ אסטרטגי כלכלי, פרופ. ערן רזין- גיאוגרף, , דרור גרשון – אדריכל. כולם ביחד כקבוצה, שואפים להטיב את איכות החיים שלנו ושל הדורות הבאים על ידי שיקום ופיתוח, אנושיים וברי-קיימא של הסביבה הבנויה בערים ובישובים בישראל. אני פונה אליך להצטרף אלינו לדרך, להיות חבר רשום במרחב על מנת להיות שותף פעיל ולקחת חלק חשוב בבניית סביבה טובה יותר למעננו, עבור ילדנו ולמען הדורות הבאים. הצטרפותך ותרומתך חשובות לנו מאוד, אנא, צור עמנו קשר ונשמח לענות לכל פניה ושאלה שלך. מקרב לב, עירית סולסי יו"ר מרחב