קנה מידה אנושי להולכי הרגל הוא המפתח להחייאה מחדש של מרכזי הערים

העיקר בשיקום מרכזי ערים הוא נוחיות ונגישות להולך הרגל – לא למכונית

תרגום מתוך ההקדמה:

כוח המשיכה של מרכזי ערים ותיקות – והמאפיין העיקרי שלהם המפריד בין הטובים שבהם והפרברים המתחרים בהם – מבוסס על מה שניתן לכנות לסכם כ – עירוניות רגלית

מאז הערים הראשונות לפני 8,000 שנה בני אדם מוכנים ללכת כחצי קילומטר לפני שיתחילו לחפש אמצעים אחרים… אבל הנכונות ללכת איננה תלויה רק במרחק. אנשים ילכו חצי קילומטר או אף יותר אם הם בסביבה בטוחה ומעניינת, שבה הם יכולים לראות אנשים אחרים – שילוב של קולות ומראות היכולים להשכיח מהולך הרגל שהוא מבצע פעילות גופנית מהנה ללא כוונה…

טיפוח עירוניות רגלית זו הוא המפתח (הדגשה שלי) להחייאה מחדש של מרכזי ערים הנאבקים על קיומם… יש צורך לפתח תערובת מורכבת של מסחר מיוחד, מלונות, מגורים, משרדים, סדנאות אמנים, מסעדות ומקומות בילוי. יש לפתח בהקדם האפשרי מאסה קריטית של שימושים אלה בטווח הליכה זה מזה, לפני שמאמצי השיקום נתקעים מהעדר תמיכה. זאת אומרת שיש לוודא שלמבקרים יש מה לעשות במרכז במשך 4-6 שעות, שצרכי היום יום של התושבים ניתנים להשגה בקלות, וששכר הדירה ומחירי הקרקע מצדיקים את המשך ההשקעות בבניה חדשה ובשיקום…

(יצירה של עירוניות רגלית) דורשת הגדרה פיזית של המרחב, יצירת אסטרטגיה כוללת למקום, וניהול כדי לישם את האסטרטגיה הזו. אסטרטגיה זו צריכה לכלול, בין השאר: יצירה של רחובות ומדרכות נעימים להליכה, תחבורה ציבורית הקושרת את המרכז לפריפריה שלו ובתוכו, חניה ציבורית בנויה או תת-קרקעית, מקומות תרבות ובילוי, שיפור הבטיחות והניקיון, תכנון אירועים ופרסום.

… יצירה מחדש של שוק נדל"ן פרטי הכרחית לשגשוגו של מרכז העיר. מרכזי ערים שהצליחו בזאת מראים שעל כל דולר של השקעה ציבורית יהיו בין 10$-15$ השקעה פרטית. אבל עיקר ההשקעה הציבורית היא בשנים הראשונות, כדי להכין את הקרקע להשקעות הפרטיות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Batel  On 27 באפריל 2005 at 11:07

    when I lived in Haifa I walked more than I did anywhere else, despite the topography. Haifa has the most amazing pedestrian routes – all the stairs that move between trees create wonderful situations and the view is amazing ofcourse. I think the problem is that people are just incredibly lazy these days!!!!!

  • גיא, תל אביב  On 12 במרץ 2005 at 14:55

    אחוז לא מבוטל מהמדרכות העירוניות – בעיקר בשכונת הדר ובאזור הערבי – מסתיימות לפתע, באמצע ההליכה, ללא כל הודעה/אזהרה מוקדמת, ואז אתה מוצא את עצמך מול גדר, מבנה או קיר. יכול להיות שבקצה יש תמרור שמזהיר הולכי רגל. אבל לא יותר מזה..הולך הרגל מוצא את עצמו בבעיה.

    ויש כמובן גם את הבעיה הטופוגרפית בעיר, שמקשה קצת על הליכה רגלית ארוכה.

  • גרי אפשטיין  On 10 במרץ 2005 at 11:34

    אני מכיר קנה סוכר אנושי.
    גר בבבלי עם אישתו הסוכרזית.

  • יודן רופא  On 10 במרץ 2005 at 9:04

    כן, וכתבתי ביקורת על הספרון הזה כאן:
    http://www.notes.co.il/yodan/9800.asp
    אבל יש לשים לב שגם ללא ערעור על תרבות הצריכה – ניתן וצריך לשקם את מרכזי הערים, וניתן לעשות זאת רק תוך הישענות על יצירת סביבה טובה להולכי הרגל

  • שאולה אשכנזי  On 10 במרץ 2005 at 8:31

    ספרון חשוב ומקסים המכונה "חיבור" יצא בהוצאת בבל: "במרחק הליכה" מאת ארנה קזין.
    נושאו: תרבות הצריכה. להבנתי, עיסוקו ומסקנתו: היפוך הנטיה להידרדרות הערכית של חברת הצריכה שלנו דרך הרגליים, דרך האהבה להליכה בערים. מוחות גדולים קו-הוגים. נשמות גדולות משיבות ערכיות לחברה ולחיים דרך הפשטות.

  • משיח על אוטו לבן  On 9 במרץ 2005 at 18:54

    ניתן ליצור רק על ידי דבר אחד.
    משחטת מכוניות המונית. במרכז העיר.
    כמו כן ניתן יהיה כבונוס לשחוט במשחטת המכונית אשר במרכז העיר הרגלית גם את הפודפרוססור הישן ואת הטלויזיה המקולקלת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: