מה שירושלים לא צריכה, זה עוד בניה מסיבית

תגובה למאמרו של הלל שוקן בהארץ מ – 13.09.05: תכנון העיר לכל תושביה ושיפור איכות החיים שבה הם הערובה היחידה לשמור בתוכה אוכלוסיה חזקה הדרושה לה, והדרך להחזיר אליה תושבים שיש להם ברירה, לשם כך אין צורך בבניה מסיבית במרכז העיר וודאי לא בניה לגובה בכל אגן העיר העתיקה.

ידידי הלל שוקן טוען במאמר בהארץ שמה שירושלים צריכה באופן דחוף זו בניה מסיבית במרכז העיר. יש לי הרבה כבוד להלל, שנינו גם חברי הנהלת עמותת מרחב – ולמרות שאני מסכים עם הדיאגנוזה שלו – ירושלים סובלת מכך שמרכז העיר שלה התרוקן מהרבה פעילויות משמעותיות – אינני מסכים עם התרופה – בנייה מסיבית במרכז העיר, ובעיקר בנייה לגובה.

ירושלים היא עיר מיוחדת במינה בעולם. היא עיר שמיליוני אנשים נושאים אליה עיניים ופוטנציאל התיירות שלה הוא בלתי מוגבל. אבל, האנשים הללו ברובם מצפים למצוא בה את אווירת הקדושה, הם מצפים, עד כמה שניתן, למצוא את החוויה הדתית האוטנתית. על כן לפחות באגן העיר העתיקה יש לטפח בדיוק את התכונות הללו. מבחינה זו ירושלים דומה לונציה, או פירנצה באיטליה. ערים שהאנשים המגיעים אליהם מצפים להתחבר אל העבר, ולראות אותו עד כמה שניתן היום.

לפני שלושים שנה נעשתה עבודה על ידי אדריכל בריטי בשם ארט קוצ'ר, שהראתה עד כמה הנוף של ירושלים שברירי, ועד כמה קנה המידה של העיר העתיקה, והדומיננטיות של כפת הסלע בנוף תלויה באי בניית מגדלים, או אפילו בניינים מסיביים באגן הויזואלי של העיר העתיקה. טיעוניו של קוצ'ר שימשו בהתנגדויות לבניית מלון הייאט שהיה צריך להתנשא ל – 30 קומות, והיה מגמד לחלוטין את כיפת הסלע במבט החשוב מארמון הנציב, משום שהוא מופיע בדיוק מאחוריה. כך גם עשו המגדלים שנבנו במרכז העיר, ואפילו ההילטון שנבנה בזמנו על יד בנייני האומה. למה הדבר דומה? לכך שבאגן ההיסטורי של פירנצה, ובמיוחד המבט החשוב כל כך על העיר מכיוון פיאצלה מיכלאנג'לו ששם רואים את הדומיננטיות של כיפת הענק של ברונלסקי, היו בונים בניינים גבוהים שיתחרו איתה. גם פאריס, למעט מגדל אחד במונפרנס, הרחיקה את הבניינים הגבוהים ממרכז העיר כדי לא לגמד את קנה המידה של המונומנטים האמיתיים שלה.

מרכז העיר ירושלים הוא בעיקרו בן קומה אחת עד שתי קומות (במיוחד רחוב יפו). ניתן היה מזמן לבנות אותו כולו לגובה של 4-6 קומות, ובכך להוסיף אלפי מטרים מרובעים של בנייה למגורים ומשרדים, לולא היו בעלי הקרקע והיזמים בטוחים שיוכלו ברבות השנים לאשר בנייה גבוהה. כך בעצם התקווה להגדלת זכויות הבניה, והיתקעות התוכניות הגרנדיוזיות גרמו לאי חידוש וציפוף המרכז, ולהתנוונותו. לו היו מחליטים באופן חד משמעי לפני שלושים שנה שלא תיבנה בניה גבוהה במרכז העיר, ועושים תוכנית ברורה לשיקום ותוספות בניה, יחד עם תוכנית תחבורתית שלא היתה מבוססת על גישה ברכב פרטי אלא בתחבורה ציבורית וברגל, סביר להניח שהמרכז היום לא היה מוזנח כפי שהוא.

נוסף על כך ישנם בירושלים נכסים רבים שנקנו על ידי תושבי חוץ ואינם משמשים למגורים. קנייה זו של תושבי חוץ גם מעלה את המחירים באופן שירושלמים אינם יכולים יותר לקנות דירות בשכונות הטובות של העיר. זו בעיה שאין לה פיתרון קל, והיא מאפיינת ערים מסוגה של ירושלים. כך קורה גם בפירנצה ובונציה. אולם ניתן למסות דירות אלה היטב במס מיוחד, ועל ידי כך להכניס לפחות קצת כסף לקופתה המדולדלת של העיר.

את הנזק הגדול ביותר למרכז העיר גרם הפיתוח התחבורתי המסיבי שלה שיועד כולו ליצירת דרכים עוקפות לכלי הרכב, במקום לחזק את נתיבי התחבורה הציבורית שבהכרח שירתו את מרכזי השכונות הישנות ואת מרכז העיר. גם היום עם מערך התחבורה החדש שנמצא בבניה, עדיין ממשיכים בבניה מסיבית של דרכים עוקפות שרק ימשיכו לבזר את מרכז העיר. דוגמא מובהקת לפרוייקטים הללו נותן כביש מס. 1 המוביל מצפון העיר לעיר העתיקה. כביש זה תוכנן על גבי קו התפר בין העיר המזרחית למערבית. תכנונו, כדרך מהירה, מבלי לאפשר גישה לשימושי הקרקע משני צדדיו, הנציח את הגבול בין שני הצדדים, במקום ליצור רחוב עירוני, שיכול היה להיות לנקודת המפגש דווקא בין שתי הערים.

מאז איחוד העיר, כל התוכניות שלה נעשו מתוך נקודת מבט אתנו-צנטרית של הבטחת הרוב היהודי בעיר. במקום להיות תכנון מאוזן לכל תושביה. את התוצאות אנו רואים היום. אנחנו בונים את ירושלים כבר כמעט 40 שנה, מאז מלחמת ששת הימים. הבעיה המרכזית היא שבמשך השנים הללו ניסינו בכל הכוח לנכס אותה לעצמנו, להפוך אותה לעיר יהודית בלבד. אבל ירושלים שייכת לכל העולם. ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. הדבר העיקרי שאותו צריכים לעשות עכשיו היא למצוא את הדרך להפוך אותה לאוניברסלית יותר ופתוחה יותר. אני הייתי ממליץ להקים ועדה בינלאומית, הכוללת אנשי רוח, דת, ומעט מתכננים בעלי ניסיון בתכנון שיקום ערים היסטוריות, שתבחן את הדרכים לקדם את מעמדה של ירושלים תוך הישענות על העקרונות של חופש גישה, וחופש פולחן למקומות הקדושים, ויצירת עיר רב-לאומית ורב דתית תוך כבוד הדדי. יש לנסות לגשר בין הקהילות השונות, ולמצוא את המקומות שבהם ניתן ליצור את מקומות המפגש ביניהן. לשם כך ייתכן שנצטרך לוותר במשהו על ריבונותנו הקדושה, אך נשכיל להפוך את העיר למרכז בינלאומי חי ותוסס, ולמשאב כלכלי לכל אוכלוסיה.

תכנון העיר לכל תושביה ושיפור איכות החיים שבה הם הערובה היחידה לשמור בתוכה אוכלוסיה חזקה הדרושה לה, והדרך להחזיר אליה תושבים שיש להם ברירה, לשם כך אין צורך בבניה מסיבית במרכז העיר וודאי לא בניה לגובה בכל אגן העיר העתיקה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יודן רופא  On 19 בספטמבר 2005 at 15:11

    מכתב תגובה למאמרו של הלל שוקן מאת נעמי צור העומדת בראש ירושלים בת קיימא.
    http://tinyurl.com/br22c

  • ענת  On 19 בספטמבר 2005 at 10:41

    את מרכז העיר ירושלים? איך, בעצם, אפשר למשוך לעיר תושבים חדשים?

  • הלל שוקן  On 18 בספטמבר 2005 at 5:11

    השעה 4:30 לפנות בוקר יום א' והצטננות שקפצה עלי אתמול מונעת שינה מעיני. ובכן אני משוטט באינטרנט ומוצא את "סביבות" ואת תגובתך, יודן ידידי, למאמרי ב"הארץ" מהשבוע שעבר. אז ראשית, תודה על פתרון בעיית נדודי השינה. ושנית, תגובתי לתגובתך.

    אתה כותב שבעיקרו, מרכז ירושלים הוא בן קומה עד שתיים ושניתן להגביהו ל-4 עד 6 קומות. ואני טוען שביום שתנסה ליישם תכנית כזאת תתקל בהתנגדויות של רבים, ואני בתוכם, שיאמרו שתוספת קומות כזאת ב"נחלאות" תהרוס את מרקמן המיוחד. כך גם ברחביה, בטלביה, במאה שערים, ברחוב החבשים וכן הלאה. לאור ההתנגדויות האלו תגלה שאתה חייב, אם ברצונך בעיר חיה ולא עיר מוזיאון כונציה, לוותר במקומות מסויימים ולבנות הרבה יותר גבוה כדי להציל מרקמים שיקרים לך.

    גם דוגמאות פירנצה ופריז אינן רלוונטיות לענייננו מאחר וצפיפותן, במצב הנוכחי, גבוהה בהרבה מהצפיפות בירושלים. להזכירך, שטחה המוניציפאלי של ירושלים גדול במעט מזה של פריז אך אוכלוסייתה של ירושלים היא כ-5% מאוכלוסייתה של פריז. אז יש עוד דרך ארוכה לפנינו כדי להגיע בירושלים לאיכויות דומות לאלו של פריז ופירנצה.

    אני זוכר היטב את ארט קוצ'ר ואת ספרו. ואף הסכמתי איתו, בשעתו וגם היום, שהפרוייקטים שנבחנו נראו רע. אבל, במשך השנים גיליתי שהבעיה איננה בבנייה לגובה ככלל אלא בבנייה של בניינים גבוהים בודדים בשטח, דוגמת, מלון הילטון, וכן, גם המגדל המוצע של היאט שהיה מגדל בודד בשטח. אגב, לאחר בנייתו של היאט במצבו הנוכחי, אינני בטוח שהתוצאה טובה יותר. זה בעצם מגדל שוכב שבביטויו האדריכלי האחיד מגמד את סביבתו ואינו משמש רקע טוב לעיר העתיקה.

    כדי לשמור על ירושלים כעיר שטובה לתושביה ולא רק לדתיים ועשירים של שבוע בשנה, כדי שלא תהפוך חס ושלום לונציה או פירנצה וכדי שתדמה יותר לפריז, אין מנוס מזיהוי מרקמים שניתן להחליפם במרקמים של בנייה גבוהה, לא של בניינים בודדים כמו "מרכז היקום" של כרמי אלא במרקמים אורגניים בדומה לבורסת היהלומים ברמת גן. ואל תתפוס אותי במילה. מתחם הבורסה בעייתי בשל העובדה שאינו מבוסס על עירוב שימושים. כמו כן, איני מציע בניינים מסוגם של בנייני הבורסה. אני מדבר על בנייה לגובה באבן. דוגמת רוקפלר סנטר במנהטן.

    מרקם כזה, שניתן להקריבו הוא המתחם המשתרע מהכניסה לעיר בין הרחובות יפו לאגריפס ועד "המשולש" – כיכר ציון. כן, בחירה כזאת עשויה להיות כואבת כי יש לוותר למשל על שוק מחנה יהודה המיתולוגי. אבל כואבת בהרבה תהיה תוכניתך להגביה את בנייני העיר משתי קומות לשש.

    אני מסכים לחלוטין עם דבריך בעניין הפיתוח התחבורתי אך יש לזכור שהוא תוצאה ישירה של הבנייה המפוזרת בצפיפות נמוכה. בצפיפויות גבובות ניתן לעשות את מרבית פעולות היומיום ברגל.

    איני מסכים שהשיקול האתנוצנטרי גרם לקריסתה הקרובה של העיר. היה אפשר, מתוך אותם מניעים, להגדיל את ירושלים ולהופכה לעיר קומפקטית עם רוב יהודי, למי שזה נחוץ. אני מסכים איתך שהעיר תרויח מהיותה הטרוגנית וקוסמופוליטית.

    ולבסוף, לעניין הועדה הבינלאומית. טדי קולק הקים בשעתו את ועד ירושלים שהיו חברים בו אנשי רוח, דת ומתכננים וראה לאן הגענו.

    ולבסוף, כל הכבוד על האתר שלך. הוא קודם כל מעניין אבל גם סייע לי לעבור את הלילה המעצבן הזה. אז תודה.

    הלל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: