פרוייקט מוצלח מבחינה אורבנית

אני חוזר למרכז פאלרמו להראות דוגמא של איך ניתן לשלב פרוייקט גדול במרכז העיר לתוך מבנה הרחובות הקיים. הפרוייקט תופס בלוק עירוני שלם שיש לו חזית צרה לכוון הרחוב הראשי של העיר (Via Ruggero Settimo מצד ימין), ובין הרחוב האלכסוני (Via Aragona) המביא גם הוא אל ככר ורדי (הכוללת את בית האופרה שניתן לראות את קצהו בתחתית התמונה למטה).
הפרוייקט כולל מבני משרדים, בנייני מגורים, חנויות בקומת הקרקע, ומבנה גבוה אחד המשמש למגורים ומשרדים, ניתן לראות אותו מצד שמאל במרכז. הפרוייקט מגדיל את אפשרויות המעבר של הולכי הרגל בחלק זה של העיר, משום שבניגוד לבניינים שמסביב הוא פותח גם את חלקיו הפנימיים לציבור, אולם בניגוד למרכזי קניות עירוניים, הפתוחים גם הם לציבור ומנצלים זאת כדי להגדיל את שטח הפנים של החזיתות המסחריות, הוא שומר על היחס המסורתי של הבניינים אל הרחובות, החזית הראשית היא החזית לרחובות, ואילו החזיתות האחוריות, למרות היותן נגישות לציבור הן משניות.

בתמונה הראשונה ניתן לראות את החזית של הפרוייקט אל הרחוב הראשי ויה רוג'רו סטימו. זוהי חזית המדגישה את תפקודו של המבנה כבניין משרדים. אולם הארקדה אמורה להכניס את העוברים והשבים לתוך הפרוייקט. המתכננים של הפרוייקט ויתרו על חלק נרחב מהחזית החשובה ביותר של הבניין כדי ל"הכניס" את העוברים והשבים אל תוך הפרוייקט ולמשוך אותם פנימה.

יחד עם הבניינים הסמוכים יוצר המבנה הזה מפגש רחובות עם פינות קטומות המהווה הד למפגש ארבעת הפינותשל שני הצירים הראשיים של העיר העתיקה של פאלרמו.

הארכיטקטורה איננה מדהימה, ודאי לא בצד הזה המשרדי של הפרוייקט שנבנה בשנות החמישים. זהו מעין קלאסיציזם שהיפשיטו אותו מהקישוטים, מאוד ביורוקרטי. בתמונה שלמטה ניתן לראות את החזית של הבניין ודרכו את החצר הפנימית ואת הבניין הגובה שבסופה.
קנה המידה של החזית הזו איננו מאוד אנושי. הארקדה היא בגובה שתי קומות הכוללות את הקומה המסחרית הגבוהה בדרך כלל וקומת השירות שמעליה. התחושה במיוחד בשעות הבוקר עם הצללים העמוקים של שמש היא קצת כמו תמונות של דה קיריקו.

בהמשך ניתן לראות את אחת הארקדות הצדדיות הפונה אל הרחוב הניצב לרחוב הראשי (היוצא גם  הוא מההצטלבות הקטומה). מנגד, בתמונות שמתחתיה ניתן לראות את הארקדות הפנימיות שאופיין פחות רשמי ויותר נינוח. במקומות מסויימים שישנה אפילו יציאה החוצה של הפעילויות.

בתמונה שלמעלה ניתן לראות איך מתקשרת הארקדה הפנימית אל אחד הרחובות הצדדיים המגיעים אל הפרוייקט ונכנסים אליו. רחוב זה רוצף לאחרונה והפך לאזור להולכי רגל בלבד. מצד ימין נמצא דוכן לממכר עיתונים המוצב בסוף הככרונת ומושך את האנשים להגיע אל תוך הארקדה מצד אחד, או לצאת מן הארקדה אל הככר. בככר נמצא אחד מבתי הקפה והמגדניות הטובים ביותר של פאלרמו: Mazzara.

בתמונה למעלה ניתן לראות את הככר הקטנה, הסוכך שמעל לכסאות בתי הקפה, ודוכן העיתונים המקשר אותה אל הארקדה הפנימית של הפרוייקט שלנו.

בניגוד לחזית לויה רוג'רו סטימו שהיא כולה מקשה אחת, ומשדרת נוכחות מסחרית חזקה (במקרה הזה של הבנק של סיציליה), החזית לרחוב המשני (Via Mariano Stabile) מפורקת למספר בניינים נפרדים. חלקם תוכננו למגורים (המרפסות הם העדות הטובה הביותר), וחלקם למשרדים. הארקדה איננה נמשכת  לאורך כל הפרוייקט אלא מסתיימת במרחק של כ 100 מ' מן הרחוב הראשי. למסתכל בנקודה הזו קשה לדמיין שהבנינים מימין הם כולם חלק מאותו פרוייקט. רק האחידות המסויימת של הסגנון האדריכלי מסגירה זאת.

במקום שבו חוצה הפרוייקט רחוב צדדי נוסף, למרגלות הבניין הגבוה, תוכננה ככר קטנה נוספת. הככר משמשת היום כמגרש חניה של אופנועים, אולם היתה יכולה להיות פינת חמד לאורך הרחוב.

התמונה הבאה מראה את החצר הפנימית של הפרוייקט. חצר זו מהווה היום מגרש חניה, אחד הבודדים במרכז העיר, ועל כן אין לה איכות אנושית  במיוחד (למרות שאנשים חוצים דרכה). היתרון מבחינה אורבנית הוא בכך שמגרש החניה מוסתר מן הרחובות, והבניינים עוזרים ליצור את הרחובות שסביבם, והמכוניות אינן משפיעות לרעה על המרחב הציבורי.

אפשר לראות גם את השוני בין הצד הימני (המסחרי יותר) של הפרוייקט, והצד השמאלי (מגורים) שהבניינים שלו עומדים דווקא באופן פרטני בניצב לכוון החזית לרחוב, על גבי המסד המסחרי הממשיך אותו. ניתן לראות אותם גם בתמונה הבאה.

צידו הדרום מזרחי של הפרוייקט שונה באופיו מהצד הצפון מערבי. הפרוייקט גובל כאן ברחוב משני, וזהו הצד השקט שלו. אופי שהודגש לאחרונה על ידי הפיכתו לאזור להולכי רגל בלבד. למרות זאת גם באזור זה ישנו עירוב שימושים. מסחר ומשרדים בקטע הרחוב הקרוב לרחוב הראשי, מסחר בתי קפה ומגורים באמצע, ובית קולנוע במפגש הרחוב הזה אם הרחוב האלכסוני שנמצא בצידו המערבי של הפרוייקט.

לאורך הקטע הזה, מרובים יותר המעברים בין הרחוב המקיף ובין הארקדה הפנימית של הפרוייקט. אחד מהם מעוצב באמצעות אריחי קרמיקה סיציליאנים מסורתיים.

שתי התמונות האחרונות מראות איך הפרוייקט למרות המאסה הבנויה שלו, משתלב גם עם הרחוב האחורי שבצידו הדרומי. רוב הבניינים הם בגובה של ארבע קומות כשאר בנייני הסביבה. המגדל, למרות היותו בן כ – 17 קומות, מתוכנן בצורה פירמידית, כאשר הבסיס שלו בן השלוש קומות מגיע אל הרחוב, ושיאו כמעט נסתר מקרוב. קנה המידה של הקומות הנמוכות דומה לזה של הבניינים הסמוכים וחוזר על האלמנטים המייצרים את סביבת המגורים הזו. מרפסות, פתחי חלונות וארקדות. צידו האחורי של הפרוייקט כולל גם הוא אלמנטים שמהווים חיבור לסביבה, הרחבת הצומת לככר קטנה ובית הקפה הקטן הבלתי נמנע.

הטכניקות שנעשה בהם שימוש כדי ליצור את השילוב בין פרוייקט ענק זה ובין סביבתו הן פשוטות לכאורה, אבל יעילות:

  • פירוק הפרוייקט למסות קטנות יותר הדומות בקנה המידה לבניינים הסובבים
  • הרחקת הבניין הגבוה ממגע ישיר עם הרחובות הסובבים ובנייתו על בסיס נמוך הנמצא בקנה המידה של הסביבה
  • עירוב שימושים – התאמת השימושים להקשר המיידי שלהם
  • המשך הרחובות החוצים דרך הפרוייקט
  • מתן אופי שונה לכל חזית בהתאם להקשר שלה
  • יצירת מרחבים ציבוריים פתוחים קטנים במקומות החיבור עם הסביבה
  • מיקום פונקציות המושכות אנשים (כדוגמת קיוסק מוכר העיתונים) בנקודות מפתח כדי למשוך אנשים למעבר דרך הפרוייקט או ממנו לחללים הציבוריים שמסביבו

הקורא יכול לקחת רשימה זו ולבחון באמצעותה פרוייקטים גדולים המשולבים בסביבה אורבנית כדי להעריך את מידת הצלחתם להשתלב ולתרום לחיזוקה של הסביבה כולה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יודן רופא  On 27 באוקטובר 2005 at 14:49

    הרצון להתאים את הפרוייקט לסביבתו, וליצור סביבה אורבנית מגוונת חייב לטפל באורח שונה בחלקים השונים שלו. למרות שבהחלט ניתן עדיין לראות שמדובר בפרוייקט אחד – למרות שעכשיו הוא איננו תחת יד אחת, אלא יש בו בעלויות שונות לדעתי.

  • גיא  On 26 באוקטובר 2005 at 17:48

    בין החזיתות כאן לאבן גבירול, פרט לקנה המידה ולגימור.

    המתחם כולו – מבחינה צורנית וארכיטקטונית, כולל מעבר הולכי הרגל בתוך מגרש החנייה – מזכיר את המתחם הסגור שבין רחובות הארבעה והחשמונאים בתל-אביב, פרט לשוני הברור בביצוע ובאופי הסביבה.

    בעצם, אם הבנתי נכון, רק הטיפול/ההתייחסות השונה לחלקי המתחם השונים איפשרו את ההתאמה הסביבתית הכוללת?

  • יודן רופא  On 25 באוקטובר 2005 at 18:35

    המתחם הזה הוא מתקופת אחרי מלחמת העולם השניה – להערכתי על פי הסגנון משנות החמישים. תשווה אותו לפיתוח של רחוב אבן גבירול בתל-אביב.
    האזור מסביב התחיל להתפתח בחצי השני של המאה ה – 19, וברובו הוא בין 1880 ל 1920.

  • גיא  On 25 באוקטובר 2005 at 13:22

    פער הגילאים בין המתחם הזה למבנים ברחובות שסביבו?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: