טיול פסח – רגוזה

את פסח עשינו בחברתה של המשפחה של מרינה בסיציליה. המנהג באיטליה למחרת הפסחא הוא לצאת לטבע ולעשות ברביקיו – אולי כדרך להכריז רשמית שהחורף נגמר. אנחנו נסענו לטייל ברגוזה ובמודיקה.

בשנת 1693 החריבה את דרום מזרח סיציליה רעידת אדמה חזקה. אזור זה היה עד אז אחד העשירים באי, בגלל ריבוי מקורות המים, המישורים החקלאיים, וההרים שבהם גידלו זיתים וגפנים. לאחר רעידת האדמה, הוקמו הערים מחדש, לפעמים על גבי אתרן הקודם, לפעמים באתר חדש. הכנסיות נבנו מחדש בסגנון ברוק מיוחד לאזור הזה. היום האזור כולו הוא אתר מורשת עולמית של יונסקו.

רגוזה עצמה בנויה על שלוש גבעות. הישוב הקדום והעיר העתיקה יותר הנקראת רגוזה איבלה יושבת על שלוחה צרה דמוית גמל המנותקת מההר שמאחוריה על ידי אוכף צר (קצת גמו בגמלא). היא היתה אתר ישוב כבר באלף השני לפנ הספירה. העיר הזו החלה כבר במאה ה – 15 וה – 16 לגלוש במדרון, ולטפס מצדו השני של האוכף. אחרי רעידת האדמה החלה להיבנות העיר החדשה על גבי טבלת ההא השטוחה. אבל גם העיר העתיקה נבנתה מחדש. כל הבניינים בעיר עברו שיקום וחידוש, ובחלק מהמקרים גם השתנתה תבנית העיר.

רגוזה איבלה מתחתית האוכף המחבר אותה לעיר החדשה

העיר ה"חדשה"

בחיבור שבין העיר העתיקה לעיר החדשה נמצאת כמובן ככר וכנסיה המברכת את פני הבאים לעיר הישנה:

לא רחוק ממנה נמצא אחד הארמונות מהתקופה ההיא. תקופה מיוחדת בהיסטוריה של סיציליה, שבה התחילה לעלות אצולה חדשה על בסיס העיבוד האינטנסיבי יותר של הקרקעות. אחד הדברים המייחדים את הסגנון של הארמונות של התקופה ההיא הוא השימוש בפסלים של מפלצות וגרוטסקות בפינות הבית ומתחת למרפסות.

המוות בפינה

מפלצות

האגדה אומרת שההרחבה של המעקה של המרפסות נועד כדי לאפשר לנשות האצילים על חצאיותיהן המנופחות בקרינולינות לעמוד בגזוזטרא, ואכן בבתים של פשוטי העם יש מרפסות אך אין למעקה שלהם הרחבה תחתונה. אני קצת מפקפק באגדה הזו, ונראה לי שזה פשוט חלק מהאהבה הבארוקית לעיבוד הפלסטי של משטחים.

המרכז של העיר איבלה איננו בנקודה הגבוהה ביותר, אלא הוא מגשר בין הגבעה האמצעית, שעליה היה ממוקם האקרופוליס והמבצר העתיק, ואח"כ הפך למינזר, ובין קצה השלוחה המתון יותר. הכנסיה הראשית של העיר סן ג'יורג'יו, מגשרת על ההפרש במפלס במיקום שלה, ועל ידי חיבורה בגרם מדרגות אל הככר, שכלשעצמה נמצאת בשיפוע די חזק.

הככר עצמה מתעקלת, והכנסיה איננה עומדת על גבי הציר של הככר, אלא בזוית אליו, וכך נוצרת קומפוזיציה דינמית יוצאת מהכלל. שימו לב לכך שממדרגות הכנסיה ניתן לראות את ההרים שמסביב. ובכלל, העמקים התלולים שמסביב לעיר יוצרים מצב שההרים נוכחים מאוד בכל העיר כרקע.

הכנסיה שלמרבה הצער היתה מכוסה בפיגומים לשיפוץ

מן הככר הראשית מוביל הרחוב הראשי של העיר, ובעצם הרחוב היחיד שלה שהוא גם מישורי וגם רחב אל ככר נוספת קטנה יותר. אחרי הצהריים באים לכאן כל התושבים ללכת הלוך ושוב ולדבר.

הככר המשנית

בהמשך הרחוב מגיעים אל גן פתוח יותר שהחליף במאה ה – 19 את המבצר שהגן על העיר בקצה, ושממנו ניתן לראות את העמקים שמסביב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: