כדורגל עדיין בראש

אני מניח שאתם מנחשים שאני אוהד איטליה, עניין של מוצא משפחתי, אשה והרבה חברים.  שמחתי ביום ראשון, למרות שזה לא היה המשחק הכי טוב של איטליה בטורניר. המשחק הכי טוב היה ללא ספק חצי הגמר עם גרמניה רוב הכתבים של הגארדיאן הלונדוני חשבו שזה היה גם המשחק הטוב ביותר בטורניר כולו.

בכלל הניצחון של איטליה מתוק במיוחד כי בדרך הוא עבר דרך נצחונות על גרמניה וצרפת שתי היריבות הקונטיננטליות הגדולות שמולן יש לאיטליה גם רגשי נחיתות היסטוריים. הרבה איטלקים גרים גם בגרמניה ובצרפת, ולא תמיד זכו שם ליחס הטוב ביותר בעולם, והתיירים מהצפון לא תמיד מתנהגים באופן הכי תרבותי כשהם נמצאים באיטליה.

כנראה שכדי לנצח בטורניר כזה ארוך ומתיש, ותחת מכבש הלחץ של הקהל והעיתונות והציפיות צריכים השחקנים והקבוצות קודם כל לנצח את עצמם, את הרגליהם הרעים ואת החולשות האישיות והקבוצתיות שלהם. גרמניה לא הצליחה לעשות את זה ולנצח את איטליה בטורניר גדול. איטליה עשתה את זה בהימור על ניצחון במשחק עם גרמניה כדי לא להגיע לפנדלים, ובכך שלא המשיכה את מסורת הטעויות בפנדלים שהביאו אותה להפסיד בעבר גמר וחצי גמר. אלופה צריכה לנצח גם כשהיא לא משחקת את משחקה הטוב ביותר וגם כשהיא עייפה וזה מה שאיטליה עשתה בגמר עם קצת עזרה מזידאן.

כל כך הרבה שטויות כתבו בארץ על גביע העולם הזה. שהיה משעמם ועל מיעוט השערים במיוחד בשלבים הסופיים. כולל הקלישאות הרגילות על הכדורגל המתוכנת של האיטלקים והכדורגל השמח של הדרום אמריקנים. לא ראיתי את כל המשחקים, אבל אחד המשחקים שראיתי, וקצת השתעממתי בו היה המשחק בין מכסיקו וארגנטינה. היה משחק מהיר, הרבה מסירות אבל לא היו כמעט בעיטות לשער, ובסופו של דבר הוא הסתיים אחרי 120 דקות ב – 2:1 עם שער נפלא. בכלל בכדורגל אם אתה לא מעורב רגשית במשחק ואוהד איזה קבוצה, ואם אתה לא מסוגל להנות מהשחמט הזה שבין הקבוצות, ומהיכולת ההגנתית כמו מההתקפה, ואתה רק מחכה לגולים כאילו זה סדרה של שידורים חוזרים אז סביר שתתאכזב. בסופו של דבר בכל המשחקים של שלבי הגמר היו דרמות אדירות, והגדולה מכולם היה הניצחון האיטלקי על גרמניה בשתי הדקות האחרונות של משחק של 120 דקות.

אין לי טלוויזיה בבית אז הלכתי לראות את המשחקים בקפה השכונתי שלי ויחד עם הסטודנטים במכון. כמובן שכל פעם חזרו לשם אותם האנשים, וכיון שאין מקום מספיק אז יושבים יחד לשולחנות, וכך מתחילה היכרות שטחית. מחליפים קללות על השופט, או זה עם זה. זו דרך הרבה יותר נחמדה לראות כדורגל – זה הרבה יותר נחמד מלשבת לבד בסלון. אשתי באיטליה ראתה את רבע הגמר והגמר יחד עם חברים על מסך גדול והיתה שם חגיגה גדולה. הכיף הגדול באמת היה שלב הבתים. כל יום שני משחקים, כשבדרך כלל לפחות אחד מהם הוא בין קבוצות טובות למדי, היתרון שבניצחון (3 נקודות) גורם למשחקים יותר התקפיים ופתוחים, גם יחסי הכוחות פחות שווים ובכל זאת יש גם הפתעות, במיוחד כאשר זה לא הקבוצה שלך אתה יכול להרשות לעצמך לרצות שהקבוצה הפחות חזקה תפתיע. החלק השני הוא החלק של הדרמות האנושיות הגדולות: מקסיקו ארגנטינה, ארגנטינה גרמניה, צרפת ספרד, ברזיל צרפת, איטליה גרמניה כבר אמרתי?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: