יש לעצור ולשנות את כבישי הרוחב

עכשיו עם השלמתו של כביש 471 (המחבר בין שוהם לבני ברק ועובר בין פתח-תקווה וקריית אונו), והעבודות על המחלפים של כביש 431 (ראשון-מודיעין), ניתן לראות את מידת הנזק הסביבתי, הנתק האורבני, השחתת פני השטח, ורמת המפגעים שמייצר כל כביש כזה, ובמיוחד אלה החותכים בלב רקמות עירוניות בנויות כבר. יתר על כן, כיון שהיעדים אליהם אמורים להתחבר כבישים אלה (האיילון, כביש 4 וכביש 2) כבר סתומים היום, ואינם יכולים לקבל תוספת של כלי רכב שיגיעו בכבישי הרוחב, סביר להניח שכבישים אלה ישמשו בעיקר כדי להקל על הגרים בלב המטרופולין, ובחגורת הערים הותיקות, לצאת למקומות תעסוקה ומרכזי מסחר שיוקמו לאורך המחלפים שלהם עם כביש 6. התוצאה תהיה חיזוק נוסף לפרבור, ומכת מוות למרכזי הערים המשניות במטרופולין.

כבישים אלה, סותרים את כוונותיה של תמ"א 35, ואת המדיניות הארצית לתחבורה שאמורה לחזק את התחבורה הציבורית. תכנונם כדרכים מהירות, ללא נגישות ישירה למרקמים העירוניים שהם חוצים מקשה על מתן שירות סביר בתחבורה ציבורית לאזורים הסמוכים אליהם. גם אם כלולה בתוך זכות הדרך רכבת – מרחק ההליכה אליה ותנאי ההליכה מקשים על נגישות ישירה ברגל או באופניים, ומחייבים נגישות ברכב פרטי. תחנות רכבת כאלה גם אינן יכולות לשמש מוקד לפיתוח של אזורים מוטי תחבורה ציבורית, ועל כן התועלות של מערכת התחבורה המסילתית קטנות.

המאבק להקטנת ההשפעות הסביבתיות ההרסניות והמיידיות של הכבישים הללו: הרעש וזיהום האוויר, רק מחריף את הבעיות הסביבתיות והחברתיות הרחבות יותר הנגרמות בעטיים. רצועות הדרך מורחבות כדי להרחיק מהם את הבינוי, מוקמות סוללות וחומות כדי למגן מהרעש, הנתק בין הדרך לסביבתה העירונית, ובין המרחבים שמשני צידי הדרך מוחרף. הנגישות הפשוטה ברגל או באופניים הופכת לבלתי אפשרית. מספיק לראות את החיתוך בין בת-ים וחולון שיצר כביש 20, או את הנתק בין קריית אונו ופתח-תקווה וגבעת שמואל שיוצר כביש 471 כדי להווכח בכך. גם פתרון המינהור (המוצע בכביש 531 העובר בין רעננה להרצליה למשל), מלבד היותו יקר ביותר, איננו עוזר להתגבר על הבעיות האורבניות המרכזיות: נתק עירוני או ניתוק העיר מהשטחים הפתוחים שמעבר לכביש, העדר תועלות עירוניות מהכביש, והעדר פתרון לנגישות בתחבורה הציבורית. כמו כן, מנהרות שיש לחפור אותן אל מתחת לגובה הקרקע הטבעית דורשות שטחים עצומים בגישה אליהן, שבהם מוחרף הנתק על ידי שינוי המפלס כפי שניתן לראות בתמונת הגישה למנהרה בכביש 471.

הבעיה של כבישים אלה היא שהם ממשיכים את התפיסה השגויה של תכנון תחבורתי המבוסס על המכונית הקוראת לנתק בין מידת התנועה העוברת שהכביש מעביר ובין מידת הנגישות אליו. ככל שכביש מוביל יותר תנועה עוברת, כך מוקטנת הנגישות המיידית אליו בגישה ישירה ובצמתים עם רחובות ניצבים. גישה זו מעמידה בראש סדר העדיפויות את מהירות הנסיעה של המכונית הבודדת, ומתכננת את המערכת כולה להקטין את החיכוכים העלולים להאט את מהירויות הנסיעה.

אולם תיתכן גם גישה אחרת, הרואה בדרכים הראשיות את הדרכים שבהם יש מקסימום תנועה עוברת ומקסימום נגישות. גישה זו מאפשרת קיום של ממשק הולכי רגל סביר, תחבורה ציבורית לאורך הציר, וחיים עירוניים של מסחר ופעילות לאורכו. גישה זו עדיין מאפשרת כמויות גדולות של תנועה עוברת, אך במהירויות נמוכות יותר (מה שמקטין גם את מידת הרעש), ובגלל הממשק המיידי בין העיר והדרך היא מאפשרת קיצור והמרה של הרבה מאוד נסיעות ברכב (מה שתורם להקטנת זיהום האויר).

471 between Petah Tikva and Ono

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אני  On 18 ביוני 2008 at 9:57

    כביש מכבית הוא הדבר הכי נפלא שעשו כאן בארץ מעולם. כל כך טיפשי היה לעשות תמיד סיבוב ענק דרך מרכזי הערים הצפופים. וכמו שכתב מר אבנון, היו שם ערימות פסולת והזנחה. וכל מי שמצדד בתחבורה הציבורית, חזקה עליו שהוא אינו מזדקק לה. החבורה הציבורית, לפחות זו שמקשרת בין הישובים הזקוקים לכביש מכבית, היא גרועה שבגרועות, וגורמת סבל למי שנזקק לה

  • למוד כשלונות מע"צ  On 27 באוקטובר 2007 at 1:12

    הבעיה שלך ושל שאר המופקדים על התחבורה בארץ היא בראש. האם כביש 471 מאפשר להגיע לעבודה קצת יותר מהר?! הוא רק מזיז את כל הפקקים לצוואר הבקבוק. הוא מגביר את היציאה לפרברים כמו מזרח פ"ת ואלעד ומביא את כולם יותר מהר לפקקים בכביש מס' 4 ובדרך אלוף שדה. מה הועילו חכמי מע"צ בתקנתם? לעומת זאת אילו היו מקימים מבית חולים תל השומר דרך מחלף תל השומר פרויקט אוטובוסים מהירים עם נתיב נפרד שיסע דרך מחלף השלום, עזריאלי, קפלן ועד דיזנגוף סנטר זה היה פותר פקקים. אבל כל מה שהוא לא סלילת אספלט חדש עם זפת לא נחשב אצל קברניטי משרד התחבורה כפרויקט תחבורה.

  • אבינועם אבנון  On 23 בספטמבר 2007 at 15:39

    לצערי , ראיתי את המאמר רק היום ולכן זאת תגובה מאוחרת..
    כביש מכבית נבנה בדרך היחידה שיכול היה להיבנות. לא היה שם טבע ,ביןגבעת שמואל לקריית אונו אלא ערימות פסולת ומבנים בלתי חוקיים
    פשוט, הזכרון של כולם קצר.אף ראש עיר לא רצה להתחבר עם שכנו והתוצאה הסופית ,אף כי לא חסרה בעייות מאפשרת לכולם להגיע לעבודה ולחזור או לצאת לחופשה ולחזור קצת יותר מהר ובפחות מטרד סביבתי.
    בכלל זו לא חוכמה להאשים את הכביש וגם לא את מתכנניו.נתחיל אולי בועדות התכנון שאישרו שכונות חדשות ללא תכנון תחבורתי הולם?ואישרו את הכביש?- מה גם במעצ ,גם בועדות , גם במועצה הארצית גם בעיריות יושבים רק המתכננים הגרועים והטפשים? כל היתר מתחבאים בבלוג?

  • מירה  On 10 ביולי 2007 at 1:04

    האם הבעיה היא שאותם גופים האמונים על כל פרויקט חדש מעדיפים את אותם מתכננים שבוחרים להשתמש באותם פרטי בניה שנמצאים במגירות מפרויקטים קודמים?
    הרי התפיסה הבסיסית צריכה להשתנות – מי יביא את השינוי וגם ידאג ליישומו בשטח?

  • עובר דרך  On 10 ביולי 2007 at 0:36

    מסרבים לתת לפלסטינאים את פיסות האדמה שלהם, אבל הורסים כל פיסת קרקע "שלנו" בבנייה מכוערת ובאוטוסטרדות. והכול משרת (זמנית, זמנית) את העשרונים העליונים שמחזיקים בכ
    רכב פרטי. צרות אופק ואגוצנטריות מזעזעים.

  • עוברת אורח  On 9 ביולי 2007 at 20:22

    יש מגמה שמזינה את עצמה – אדם לאדם זאב. הבידול והפירוד באים לידי ביטוי גם בתכנון הכבישים – כל אחד ספון במכוניתו, נוהג מהר והאחרים רק מפריעים לו. אתה צודק, אבל עם האופי הישראלי המחורבן, של עצירות וחניות אסורות ולא מסודרות, ושל מהירות ללא קשר לתנאי הדרך – ההצעה לשלב את מרקמי הדרך, פשוט לא תלך. אכן עצוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: