הרחוב הישראלי עדיין לא מת – אבל האדריכלים עובדים על זה

ביום שישי שעבר הופיע במוסף הנדל"ן של The Marker מאמר של שני שילה על בנייה גבוהה – פאנל אדריכלים שכינס המוסף יחד עם משרד יער אדריכלים. השתתפו בפאנל: הלל שוקן, אביב יער, יעקב יער, חיים כהן, סעדיה מנדל, טלי יער-קוסט, אבנר אקרמן, נעמה מליס וירמי הופמן.

אותי לא הזמינו להשתתף בדיון, אבל בכל זאת יש לי כמה דברים להגיד על נושא הרחוב הישראלי והבנייה הגבוהה אז אני אנצל את השאלות שנשאלו בראיון כדי להגיב כאילו הייתי גם אני נוכח:

אז מה לדעתך הבעיה עם מגדלי המגורים?

יש המון בעיות עם מגדלי מגורים. קודם כל הם יותר יקרים לבניה למ"ר, והרבה יותר יקרים לתחזוקה (גם כן למ"ר), ולכן הם מתאימים רק לשכבות יחסית עשירות באוכלוסייה שיכולות להרשות לעצמן לקנות ולתחזק את הבניינים הללו לאורך זמן. אנחנו חושבים על הבניינים שנבנים עכשיו והם "יוקרתיים" ונוצצים, אך בעוד עשר ועשרים שנה הם כבר יהיו פחות כאלה, ואז לא בטוח שיהיה להם ביקוש, ולא בטוח שהאוכלוסייה שתגור בהם תוכל לתחזק אותם כמו שצריך – והדרך להדרדרות פתוחה. כל זה נכון כמובן הרבה יותר באזורי הפריפריה וערים קטנות יותר שבהם מראש הביקוש לסוג כזה של מגורים קטן יותר.

מגדלים הם צרכני אנרגיה גדולים יותר, לבניה ולהפעלה, והתלות שלהם באנרגיה גדולה יותר. מעל לגובה מסוים ומעלה פתיחת חלונות איננה סבירה, וגם המרפסות הם קישוט בלבד אוורור מחייב מערכות מיזוג אוויר וחימום. בעידן שבו האנרגיה הולכת ומתייקרת – ויכול להיות שלא רחוק היום שבו אספקת החשמל לא תהיה לגמרי בטוחה – התלות הזו עלולה להיות הרסנית.

מגדלים הרבה פחות גמישים לשינויים משתי סיבות: האחת היא עצם המורכבות של הקונסטרוקציה והמערכות, והסיבה השנייה היא ריבוי האנשים הגרים בהם והשותפים בהם.

אבל ישנו היבט חברתי למגדלים, שהוא אולי הסיבה שכולם רוצים לגור בהם, אבל אף אחד לא רוצה לגור מתחתם. מגדלים הם הביטוי הפיזי לחוסר השיוויון בחברה. ככל שחוסר השיוויון הזה מחריף כן חזק יותר הצורך של אלה שיש להם לבדל את עצמם בבניינים גבוהים, סגורים מפני סביבתם, מוגנים באמצעות חברות אבטחה ומצלמות, המחוברים עם העולם החיצון רק דרך התיווך של מכוניות. מגדלים כמו אלה שנבנים בתל-אביב בלב שכונות מגורים נמוכות יותר מבטאים חוסר שוויון בעוצמה יתרה. האפשרות לבנות בניה גבוהה איננו זכות קניין כמו הבעלות על הקרקע אלא זוהי זכות המוקנית מתוקף תכניות ותקנות. האפשרות לבנות בניה גבוהה בלב אזור מגורים נמוך מבטאת בעצם שלבעלי קרקע מסויימים ניתנים זכויות גבוהות יותר בקרקע מאשר לאלה שסביבם. פשוט ניתן להם יותר, מדוע? משום שעלה בידם לרכז שטח קרקע גדול יותר?

בעצם ניתן לסכם – יש כל כך הרבה סיבות מדוע לא כדאי (לחברה) לבנות מגדלים שהשאלה הנכונה צריכה להיות מדוע כן לבנות אותם (ולאפשר את בנייתם) ולא מה הבעיה איתם. 

מה ההשפעה של מגדלים על המרקם העירוני?

לא חייבת להיות השפעה, אם יודעים לשלב אותם נכון. ואפשר לבנות גם מרקם עירוני ממגדלים (כמו במנהטן למשל), אבל שם הרי אף אחד כבר לא מרגיש שהוא גר במגדל משום שכל המרקם בנוי ממגדלים. היום מאוד קשה לבנות מרקם עירוני שלם ממגדלים, משום שהתוצאה שלו הוא תנאי מגורים רעים מאוד בקומות הנמוכות ובצדדים האחוריים של המגדלים. אפילו במנהטן החלו בשנות העשרים להכניס תקנות שחייבו נסיגה של הקומות העליונות בבניינים כדי שיגיע אור לרחובות. בוונקובר הראו שניתן לבנות מרקם עירוני הכולל מגדלים, אם מקפידים על כך שכל בניין גבוה יהיה מוקף בבנייה מרקמית הבונה את הרחובות שסביבו. בוונקובר גם חייבו את היזמים בהשקעות מסיביות בטיפוח המרחב הציבורי שמסביב, ובבניית חלק לא קטן של הדירות להשכרה במחיר שנמצא בהישג יד של משפחות מהמעמד הבינוני הנמוך, וכך דאגו לכך שלא ייוצר גטו של בניה לעשירים בלבד. מדוע זה חשוב? משום שאחד הדברים שהורגים את המרקם העירוני זה האחידות וחוסר הגיוון במבנה העירוני, ובאוכלוסייה. בניינים גבוהים לבדם יוצרים סביבה אחידה מאוד, הן בגלל המגבלות הטכניות והכלכליות של הבנייה הזו, והן בגלל התאמתם לפלח אוכלוסייה מצומצם.

שימור מייצר מגדלים?

ירמי הופמן טוען בתשובה לשאלה על מיקום המגדלים בשדרות רוטשילד שניוד זכויות הבניה מהבניינים לשימור הוא זה שיצר את הכורח במגדלים. אבל תכנית השימור (שעדיין לא אושרה) מאפשרת ניוד זכויות בניה למתחמים אחרים ועל כן הבניה במגדלים יכולה היתה להתרכז כולה סביב האיילון למשל. עובדה שבמקומות אחרים בעולם אין מעלים על הדעת לבנות מגדלים בלב מרקם של שימור. ולו תל-אביב היתה עושה תכנית ומגדירה בה את האזורים שבהם ניתן לבנות בניה לגובה (ואפילו בלתי מוגבלת) כמו למשל לאורך האיילון, קרוב לתחנות הרכבת, ולאורך נתיב הרכבת הקלה. היא היתה יכולה להפנות לשם את כל זכויות הבניה העודפות מאזור השימור של לב תל-אביב.

מגדלים וצפיפות

 

דיאגרמה שמראה שניתן להכניס את אותו נפח בניה בפחות קומות בבניה מרקמית מאשר במגדלים – תוך שמירת נגישות לאור ואויר לכל הקומות

כנראה שזה לא יעזור לי, אבל אדריכלים לא מסוגלים להבין את חוסר הקשר בין מגדלים וצפיפות עירונית. האמת היא שבנייה מרקמית, כלומר בניה המקיפה חצרות פנימיות ומוקפת על ידי רחובות. היא יעילה הרבה יותר בניצול הקרקע מאשר בניית מגדלים: בניינים קומפקטיים המוקפים על ידי מרחב פתוח. זאת הסיבה ששלושת הערים הצפופות ביותר באירופה: ברצלונה, נאפולי ופריז כמעט ואינן כוללות בניה גבוהה במגדלים אלא הם ערים מרקמיות טיפוסיות. כמובן, אם לוקחים בניה מרקמית, ומעלים אותה ליותר גובה, אז מגיעים לצפיפויות גבוהות עוד יותר, אבל אז לא ניתן לספק אור ואוורור טבעיים לקומות הנמוכות, והרחובות הופכים לקניונים חשוכים. הונג קונג ומנהטן אולי מהוות דוגמאות לבניה כזו, אבל הן נוצרו בתנאים מאוד מיוחדים שספק אם ניתן לשחזר אותם. החברה ככלל, איננה מרוויחה מבניית מגדלים. מי שמרוויח הוא בעל הקרקע, היזם, ואולי קצת בהתחלה העירייה שיכולה לגבות ארנונה מוגדלת – אבל שוכחת שבעתיד תצטרך להתעסק עם הצרות שהבנייה הגבוהה תביא.

בניגוד למה שאומר חיים כהן בכתבה. מגדלים אינם כורח המציאות. הם אינם תוצר "טבעי" של כוחות השוק, או של הצפיפות. הם תוצר של חוסר הערכים של החברה, של העדר תכנון, של היכולת של יזמים ללחוץ ולשתף פעולה עם ראשי עיריות והמתכננים הכפופים להם, והעדר המודעות, חוסר האכפתיות ותוחשת חוסר האונים של הציבור הרחב שסובל מהם ואיננו מקבל מהם דבר.

יתר על כן, מכל הסיבות שנמנו כאן מגדלים אינם יכולים להיות פתרון אמיתי לבעיית הצורך לצופף את הערים כדי לשמור על השטחים הפתוחים בישראל. את הציפוף הזה ניתן יהיה לעשות רק על ידי חיזוק הבניה המרקמית, והקטנת בזבוזי השטח השונים הנובעים מעודף הקצאת שטחים לשטחי ציבור ולכלי רכב.

מה צריך לעשות כדי שהמגדלים לא יפגעו ברחוב?

הבעיה הוא לא רק הרחוב אלא העיר כולה. מה שצריך לעשות זה קודם כל לקבוע כללים ברורים איפה ניתן לבנות מגדלים. במקומות שבהם יש נגישות טובה לתחבורה ציבורית, ושאין השפעות שליליות על מרקמים אחרים. רצוי בקרבת שטחים פתוחים גדולים ששם הם פחות מפריעים, ודווקא יכולים לתת להם חזית טובה ופעילה. צריך לבנות אותם בנסיגה מהרחוב, ועל קומות מסד שיוצרות את הרחוב, שיכולות להיות גם הן למגורים או משולבות במסחר. חשוב גם לשמור אותם כמה שיותר צרים וגבוהים, כדי שיפריעו כמה שפחות למבטים ויהיו כמה שיותר "מגדליים"

דוגמא למדיניות נכונה של בניה לגובה בקוריטיבה. במרחק של בלוק אחד מציר התחבורה הציבורית (BRT), ניתן היה לבנות ללא הגבלת גובה או שימוש

 

מגדלים ושוק חופשי

עיר חכמה תדע לנצל את התיאבון של השכבות העשירות למגורים במגדלים. היא תחייב את היזמים בהשקעה במרחבים הציבוריים שמסביבם, היא תחייב אותם לבנות חלק מן היחידות למעמד הבינוני והבינוני הנמוך, היא תגדיר את המיקום שלהם כך שהם יגדילו תועלות עירוניות – כמו יצירת דופן חיה לפארק גדול, או יצירת בסיס משתמשים חזק למערכת הסעת ההמונים. המגדלים בסופו של דבר הם טפיל על העיר. עיר של מגדלים בפארק כחזונו של לה קורבוזייה איננה יכולה להצליח. עיקר המדיניות העירונית צריכה להיות ליצור מרקם עירוני חי ותוסס ברחובותיה – ואז היא תוכל להסתדר גם עם המגדלים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביעד  On 15 בדצמבר 2008 at 0:37

    הדיאגרמה מציגה צורת בנייה מזעזעת, וכאדריכל אתה יודע זאת טוב מאוד. ברצלונה, נפולי ופריז אתה אומר? מה דעתך לבחור בלוק תחום אחד באחת הערים הללו, לפרט כמה מטרים רבועים בנויים הוא מכיל, ועל איזה שטח הוא יושב, אולי בצירוף תמונות, ואני אסביר לך כיצד ניתן לבנות מתחם מגורים אטרקטיבי יותר, עם מספר גבוה יותר של מטראז על אותו שטח נתון. בנוסף, שים לב ששאלת הצפיפות של הערים הללו היא לא רלוונטית אם אתה לא מביא בחשבון את גודלן של הדירות. או שאתה רומז שיש להכריח את האנשים להתגורר בדירות קטנטנות במתחמי מגורים מזעזעים עם "חצרות פנימיות", וכל זאת כדי "לא לבנות לגובה". אז תן לי להרגיע אותך (סליחה, לא אותך, את הקורא הבור הממוצע): אין באמת צורך בכך: ניתן גם "לא לבנות לגובה" וגם "לחסוך בשטח" וכל זאת בלי לבנות מתחמים מזעזעים עם "חצרות פנימיות" (לא שאני חושב שצריך לאסור בנייה כזו, איני סבור כי יש לי זכות לקבוע כיצד בני אדם יגורו, בניגוד אליך כמובן). כן, גם הבנייה ה"רגילה" (מבנים בני 6 עד 12 קומות, 2 עד 4 דירות בקומה) היא חסכונית בשטח. גם בישראל.

    אתה כותב גם: "עיר חכמה תדע לנצל את התיאבון של השכבות העשירות למגורים במגדלים."

    אם העשירים היו חפצים להתגורר בבתים צמודי קרקע הנטועים כל אחד על שטח של כמה דונמים, אין ספק שהיית תוקף אותם על התיאבון שלהם לאדמה וקורא לאסור עליהם להתגורר בצורה כזו, ולצופף אותם במגדלים, כדי שלא "יבזבזו קרקעות" בשל "הגחמות והפינוק" שלהם.

  • אביעד  On 14 בדצמבר 2008 at 20:18

    פספסתי: [הערותי בסוגריים המרובעים]

    אבל ישנו היבט חברתי למגדלים,[מובן שתציין את ההיבט החברתי, אתה הרי לא רק אדריכל, אלא גם סוציולוג חובב] שהוא אולי הסיבה שכולם רוצים לגור בהם,[שגיאה עובדתית] אבל אף אחד לא רוצה לגור מתחתם.[עוד שגיאה עובדתית] מגדלים הם הביטוי הפיזי לחוסר השיוויון בחברה. [אם כאשר אתה רואה מגדל יפהפה אתה חושב על הקופאית המסכנה בסופרמקרט, שתיאלץ להסתפק בבית צנוע יותר, אולי כדאי שתשקול עזרה מקצועית, אך לחלופין פתח בלוג ב"רשימות"] ככל שחוסר השיוויון הזה מחריף כן חזק יותר הצורך של אלה שיש להם לבדל את עצמם בבניינים גבוהים, סגורים מפני סביבתם, מוגנים באמצעות חברות אבטחה ומצלמות, המחוברים עם העולם החיצון רק דרך התיווך של מכוניות. [על מה מבוססות הקביעות האלה, תחושות הבטן של הכותב?] מגדלים כמו אלה שנבנים בתל-אביב בלב שכונות מגורים נמוכות יותר מבטאים חוסר שוויון בעוצמה יתרה. [דעתך האישית] האפשרות לבנות בניה גבוהה איננו זכות קניין כמו הבעלות על הקרקע אלא זוהי זכות המוקנית מתוקף תכניות ותקנות. האפשרות לבנות בניה גבוהה בלב אזור מגורים נמוך מבטאת בעצם שלבעלי קרקע מסויימים ניתנים זכויות גבוהות יותר בקרקע מאשר לאלה שסביבם. פשוט ניתן להם יותר, מדוע? משום שעלה בידם לרכז שטח קרקע גדול יותר?

    וגם:

    לא חייבת להיות השפעה, אם יודעים לשלב אותם נכון. ואפשר לבנות גם מרקם עירוני ממגדלים (כמו במנהטן למשל), אבל שם הרי אף אחד כבר לא מרגיש שהוא גר במגדל משום שכל המרקם בנוי ממגדלים. [תשאלת את הדיירים?] היום מאוד קשה לבנות מרקם עירוני שלם ממגדלים, משום שהתוצאה שלו הוא תנאי מגורים רעים מאוד בקומות הנמוכות ובצדדים האחוריים של המגדלים. [מה זה אומר "תנאים רעים מאוד", ואת מי זה מעניין בכלל? האם מישהו מכריח אדם כלשהו לרכוש בית בקומה השנייה של מגדל זה או אחר?] אפילו במנהטן החלו בשנות העשרים להכניס תקנות שחייבו נסיגה של הקומות העליונות בבניינים כדי שיגיע אור לרחובות. [נדמה לי שזה היה בסביבות 1916] בוונקובר הראו שניתן לבנות מרקם עירוני הכולל מגדלים, אם מקפידים על כך שכל בניין גבוה יהיה מוקף בבנייה מרקמית הבונה את הרחובות שסביבו. בוונקובר גם חייבו את היזמים בהשקעות מסיביות בטיפוח המרחב הציבורי שמסביב, ובבניית חלק לא קטן של הדירות להשכרה במחיר שנמצא בהישג יד של משפחות מהמעמד הבינוני הנמוך, וכך דאגו לכך שלא ייוצר גטו של בניה לעשירים בלבד.[אתה מתכוון שחייבו את הצרכנים לסבסד צרכנים אחרים, ומה זה אם לא מס על מס] מדוע זה חשוב? משום שאחד הדברים שהורגים את המרקם העירוני זה האחידות וחוסר הגיוון במבנה העירוני, ובאוכלוסייה. [כל אחד ודעתו האישית באשר למה "הורג" את המרקם העירוני] בניינים גבוהים לבדם יוצרים סביבה אחידה מאוד, הן בגלל המגבלות הטכניות והכלכליות של הבנייה הזו, והן בגלל התאמתם לפלח אוכלוסייה מצומצם.

  • אביעד  On 14 בדצמבר 2008 at 18:14

    אתה כותב: [הערותי בסוגריים המרובעים]

    יש המון בעיות עם מגדלי מגורים. קודם כל הם יותר יקרים לבניה למ"ר, [ולמה זה מפריע לך, המימון הוא מכיסך?] והרבה יותר יקרים לתחזוקה (גם כן למ"ר), [טענה שדורשת הבהרה והוכחה, מה זה "הרבה יותר", 450 ש"ח דמי אחזקה לחברת ניהול במקום 250 ש"ח ועד בית?] ולכן הם מתאימים רק לשכבות יחסית עשירות באוכלוסייה שיכולות להרשות לעצמן לקנות ולתחזק את הבניינים הללו לאורך זמן. [אתה מקנא?] אנחנו חושבים על הבניינים שנבנים עכשיו והם "יוקרתיים" ונוצצים, אך בעוד עשר ועשרים שנה הם כבר יהיו פחות כאלה, [ולמה זה נוגע לך, או "לציבור"?] ואז לא בטוח שיהיה להם ביקוש, [אה, הבנתי, אתה חושש שהאוכלוסיות העשירות יפסידו כספים כאשר שווי הנכסים שלהן יירד. ממש יפה מצדך] ולא בטוח שהאוכלוסייה שתגור בהם תוכל לתחזק אותם כמו שצריך – והדרך להדרדרות פתוחה. [שוב, אתה דואג לאותם דיירים עשירים, או לדיירים "עניים" יותר שירכשו את הדירות הללו בעתיד, ויעשו זאת מרצונם החופשי, כאשר הם לוקחים בחשבון את הבעייתיות שבמגורים, ועדיין הגיעו למסקנה שזו עסקה טובה עבורם, אחרת מן הסתם לא היו מבצעים אותה] כל זה נכון כמובן הרבה יותר באזורי הפריפריה וערים קטנות יותר שבהם מראש הביקוש לסוג כזה של מגורים קטן יותר. [כלומר אתה מודה שמה שכתבת עד כה כלל לא נכון באשר לרובם המוחלט של המגדלים?]

    מגדלים הם צרכני אנרגיה גדולים יותר, לבניה ולהפעלה, והתלות שלהם באנרגיה גדולה יותר. מעל לגובה מסוים ומעלה פתיחת חלונות איננה סבירה, וגם המרפסות הם קישוט בלבד אוורור מחייב מערכות מיזוג אוויר וחימום. בעידן שבו האנרגיה הולכת ומתייקרת – ויכול להיות שלא רחוק היום שבו אספקת החשמל לא תהיה לגמרי בטוחה – התלות הזו עלולה להיות הרסנית. [עד כה זה הטיעון הענייני היחיד שכתבת, אך עדיין אינני מבין כיצד זה נוגע לך, או "לציבור". מי שהכין את הדייסה, כלומר קנה שם דירה, שיאכל אותה]

    מגדלים… …בהם.

    אבל ישנו היבט חברתי למגדלים… האפשרות לבנות בניה גבוהה בלב אזור מגורים נמוך מבטאת בעצם שלבעלי קרקע מסויימים ניתנים זכויות גבוהות יותר בקרקע מאשר לאלה שסביבם. פשוט ניתן להם יותר, מדוע? משום שעלה בידם לרכז שטח קרקע גדול יותר? [אני לא הבנתי מה הטענה פה, ועל מה היא מבוססת]

    בעצם ניתן לסכם – יש כל כך הרבה סיבות מדוע לא כדאי (לחברה) לבנות מגדלים שהשאלה הנכונה צריכה להיות מדוע כן לבנות אותם (ולאפשר את בנייתם) ולא מה הבעיה איתם. [השאלה הנכונה צריכה להיות מדוע כן לבנות אותם – והתשובה הנכונה: כי כל מי שמסכן כסף ורכוש ועמל חש שהוא יוצא נשכר מהעסקה]

  • עומר  On 13 בספטמבר 2007 at 4:03

    איש מיושבי אבן גבירול 69 לא קולט שזה פשוט מכער את העיר?

  • מרגוליס  On 3 באוגוסט 2007 at 15:15

    הבניה המגדלית בתל-אביב היא רק סימפטום נוסף לבהמיות של השלטון – אם זה השלטון המרכזי, או במקרה דנן, העירייה (מי אמר חולדאי). בהמיות במובן של דורסנות, שיקולים כוחניים / קפיטליסטיים שלא מתחשבים בסביבה (החברתית והפיזית), בהשפעה ארוכת טווח, או באנשים. ראיית עולם של בעלי הון שאינה כוללת אף אחד אחר.

    ולא פלא – כשאתה גר במגדל כולם למטה נראים לך כמו נמלים.

    ועל כל זאת – חוסר טעם הבסיסי של בניית מגדלים בלב העיר. מי שהולך ברחוב יהודה הלוי, בצומת שהיתה יכולה להיות מקסימה עם רחוב הרכבת, ומביט למערב – ולפתע נתקלות עיניו בשורה של תפלצות בטון וברזל המרימות את ראשן הכעור כדי להסתיר את זיו האופק – לא יכול שלא לתהות על טיב יכולת השיפוט האסתטית של אותם אלו האחראים לדבר, שיש המכנים אותם "אדריכלים".

  • יודן רופא  On 30 ביולי 2007 at 17:01

    על התגובות החיוביות

  • יוסי  On 29 ביולי 2007 at 23:10

    טוב מאוד, משכיל!

  • שרון רז  On 29 ביולי 2007 at 17:57

    בהחלט הראית את הבעייתיות הרבה ואת הדרכים שאפשר למזער אותה ולתכנן נכון יותר

  • ערן  On 28 ביולי 2007 at 21:56

    מאוד מאוד חבל שהדברים האלה לא נאמרו בכתבה, שהייתה מגמתית מאוד.

  • אתגר  On 28 ביולי 2007 at 21:11

    שכמו בכל דבר אחר, הדבר היחיד שקובע כאן הוא הכסף.

Trackbacks

  • […] וקיימות, צפיפות ובנייה לגובה, עוד אחד על מגדלים ורחובות, כלל ארבע מאות המטרים, חניה חינם בתל אביב, הכשלון […]

  • By מגדלים באוויר • מחאת הדיור on 27 בספטמבר 2012 at 16:00

    […] החברתי, ואני מרשה לעצמי לצטט ממאמרו של יודן רופא "הרחוב הישראלי עדיין לא מת – אבל האדריכלים עובדים על זה&…:"מגדלים הם הביטוי הפיזי לחוסר השיוויון בחברה. ככל […]

  • By על אנשים ומגדלים | סלואו on 15 בספטמבר 2012 at 17:46

    […] […]

  • […] לצפיפות דיור גבוהה יצא שם רע ולא רק בגלל המילה אלא בגלל האופן שבו רשויות התכנון בישראל ובעולם תכננו והתייחסו לצפיפות. זה תמיד נבע מ"צורך" או "דרישה" מלמעלה אשר כללה פתרונות דיור זולים, מהירים, חסרי מעוף תכנוני ושבלוניים למסות של עליות גדולות. בסופו של דבר השכונות הצפופות לכאורה בישראל לא היו בכלל צפופות ביחס לכל מקום אחר בעולם. משנות ה-80 ואילך התחלנו לקשר בין צפיפות לעליה לגובה. במחקר שנערך במעבדה להעצמה עירונית במרחב גילינו שהשכונות שצמחו לגובה מאשקלון ואשדוד ועד קריית מוצקין אינן צפופות יותר מאשר השכונות שנבנו בשנות ה-60 (וראו כאן לפרוט נוסף). אין קשר מחייב בין בניינים גבוהים לצפיפות. […]

  • […] וזו טעות קלאסית של אדריכלים (כתבתי כאן על מגדלים וכאן פוסט של יודן רופא) וכנראה גם הסיבה שבתמ"א 35 מופיעה המילה נטו (צפיפות […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: