חיפוש תלמידי מחקר וחודש של המלצות

עוברת עלי שנה קשה. כמעט כל הפרוייקטים והמחקרים שהגשתי למימון בשנה שעברה קיבלו מימון, והבעיה היא רק למצוא את הזמן לעשות את כל הדברים שאני צריך. התשלום הוא שכמעט ואינני מגיע לכתוב בבלוג ולערוך אותו, ועכשיו שמתי לב שגם לא עדכנתי את אוסף החדשות היומיות באתר.

אגב אני מחפש סטודנטים טובים למחקר (מאסטר או דוקטורט) בנושאים הבאים:

  • איכותם של שטחים פתוחים עירוניים בישראל
  • חסמים בפני יישום מיתון תנועה בישראל
  • גיבוש פרדיגמה חדשה לתכנון דרכי הרוחב כשדרות עירוניות 
  • המשך פיתוח של כלי תכנון ליישום עירוניות מתחדשת בישראל
  • פיתוח מוטה תחבורה ציבורית כבסיס לקידום מטרופולין באר-שבע
  • פיתוח תבניות תכנון מותאמות לישובים הבדואים ליישום בתהליך האישור שלהם
  • קיימות בערים מדבריות

היבול שברשימה בצד העמוד הוא מכל החודש. יש בו שני מאמרים שהתפרסמו על היוזמה של הקונגרס לעירוניות חדשה (CNU) יחד עם המועצה לבנייה ירוקה בארה"ב (USGBC), לפתח מדדים להערכת שכונות מגורים ירוקות. במקביל למדדים הקיימים כבר לבנייני משרדים. השיטה הנקראת LEED היא התנדבותית לחלוטין. היזמים הם הפונים לארגון ומבקשים את ההערכה, ולאחר בדיקה זוכים או לא בדירוג על פי התוצאות. הבעיה היא שלפעמים הבניין הוא סביבתי וחוסך באנרגיה, אבל מיקומו גורם לכך שכל העובדים צריכים לנסוע אליו וממנו ברכב, ואז הוצאות האנרגיה הכרוכות בלהגיע אליו עולות פי כמה על אלו שבבנייתו ובשימוש בו. לשם כך נועדה העבודה החדשה הזו הבוחנת את המאזן הכולל של כל השכונה.

ישנם גם כמה מאמרים על הבדואים. בהקשר הזה אני קורא עכשיו ספר מעניין הנקרא Shadow Cities המדבר על שכונות המגורים הלא פורמליות ערים שונות בעולם, על התופעה של תפיסת קרקעות להתיישבות, ועל הגישות להתמודדות עם הנושא הזה. הכנסתי את פרטי הספר לרשימת הספרים המומלצים. התזה המרכזית שלו היא שבהעדר פתרון ממוסד, ובהתחשב בעוני של האנשים, הסוג הזה של מגורים הוא הפתרון היחידי למליוני אנשים. המחשבה שניתן יהיה להרוס את השכונות הללו, ולשכן את האוכלוסייה בבנייה "נורמטיבית" היא פנטזיה – פשוט אין לכך את המשאבים. יש למצוא את הדרכים להפוך את התושבים הללו לחלק מהכלכלה העירונית, ולעשות "הסדרה" של ההתיישבות הזו אל תוך מסגרת החוק והתכנון. – בסופו של דבר, למרות שיש כמובן פרטים שהם מיוחדים לבדואים, ההתישבות שלהם בנגב היא בדיוק זה. אין להם פתרון אחר והם לא יכולים פשוט להיעלם. בהקשר הזה מעניין המאמר על הרעיון לישוב היי-טקי בנגב. משום מה ליהודים יש תמיד מקום בנגב ונותנים את הקרקע כמעט בחינם, אבל לבדואים תמיד אין קרקע, ולא מוכנים להכיר בישובים, אלא במידה מצומצמת ביותר.

כמובן שיש גם קצת דברים על תחבורה. זה נכון שהרפורמה בתחבורה הציבורית הצליחה להוריד מחירים, אבל לא כל כך הצליחה בשיפור השירות. והתחנות שנשארו ללא אם ואב פשוט נראות נורא. אם רוצים שאנשים ישתמשו בתחבורה הציבורית יש צורך להפוך אותה לאטרקטיבית ואנושית. במצב היום רק מי שאין לא ברירה נוסע בה, ובעיקר אני מדבר על אוטובוסים. יצא לי החודש לנסוע קצת משדה בוקר לתל-אביב, וגם מקריית שמונה לתל-אביב בלילה – ואלו נסיעות ממש הזויות.

בקשר לרכבות הקלות – כל מי שחושב שבניית רכבות קלות תפתור את בעיית הפקקים. טועה ומטעה. יש צורך בחבילה שלמה של אמצעים כדי להתמודד עם הבעיה בצורה רצינית. ומה שצריך באמת זו רשות תחבורה למטרופולין. במקום זה ממשיכה הממשלה בפיצול. במקום לרכז את הטיפול בתחבורה הציבורית בגוש דן בחברה אחת, פיצלו אותו. עיריית תל-אביב ממשיכה לתקוע את הקו הירוק, וגם משקיעה הון עתק בשיקום אבן גבירול שבכל חלופה של הקו הירוק יצטרכו להפוך אותו מחדש. חלם.

אל תוותרו על הצצה בעלון של PPS. כל כך הרבה אופטימיות נושבת מהדברים שלהם שפשוט חבל לוותר.

שנה אזרחית חדשה וטובה לכולכם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חיים.פ  On 4 בינואר 2008 at 22:59

    יודן שלום
    אני מבקש להציע משהו, אם יורשה לי לומר, מאוד התרשמתי מפועלך ומהאתר שלך. אני לא יודע איך בוחרים נושאים למחקר אבל אני מבקש להציע נושא למחקר, והוא : "מיקום ותפקיד האדריכל בחברה המודרנית של ימינו. ההשפעות על עבודתו, ומכן על חיי כולנו." נדמה לי
    שנושא זה נמצא בבסיסו של כל אחד מהנושאים שאתה מחפש עבורם סטודנטים חוקרים. ובכלל, חשיבותו של נושא זה היא רבה בעיניי כיוון שבשנים האחרונות בצורה די עיקבית חלה ירידה ושחיקה משמעותית בהכרה בחשיבותו, בעבודתו, ובשליחותו הניצחית בעיניי לשרת את החברה וצרכיה. אולי מחקר כזה יעיר את התהודה הנדרשת ע"מ להחזיר לאדריכל את השרביט וההכרה בתפקידו החשוב בחיי כולנו, ונוכל לנער את הגורמים לקלקול זה. אודה לך על תגובתך המלומדת
    חיים פטרוניו

  • האזרח דרו  On 26 בדצמבר 2007 at 18:04

    חדשות משמחות על LEED
    מעניין כמה הם יעמדו בפרץ של התמודדות עם הפרברים שם

    בקשר לנושא של תפיסת קרקעות – יש את הערך
    סקווטינג
    בויקיפידה שמצטט את אותו בחור
    אשמח לקבל ממך התייחסות לערך וכן לשמוע עוד דברים מהספר

    נראה לי שאתה צודק לגמרי לגבי תחבורה, השאלה היא אם זה מכוון מתוך אינרסים כלכליים או פשוט חלמאות

    תודה על הקישורים ועל החדשות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: