הערות במגוון נושאים

שוב עברו שבועיים ויותר שלא כתבתי. הייתי עסוק בעיקר בכתיבת דו"ח הביניים הראשון של המחקר על החסמים בפני יישום אזורי מיתון תנועה בישראל. בעתיד אני מניח שאעדכן גם את קוראי הבלוג הזה בנושא הזה.

היה שבוע די מעודד בנושאים שאני מתעסק בהם. היה יום עיון בנושא בניה ירוקה בשדה בוקר, שהגיעו אליו 180 אנשים מכל הארץ. אף אחד לא ציפה להיענות כזו. בהתחלה חשבו שיבואו קצת רכזי בניה מהמועצה, אבל הגיעו גם הרבה סטודנטים, אנשי מקצוע, והיו אפילו התחלות של ויכוחים חמים.

אתמול הרציתי בקורס על תחבורה בת-קיימא שמארגנת עמותת תחבורה היום ומחר. הרצאה לא קלה, תיאורטית, על הפרדיגמה של תכנון תחבורתי, ואיך היא הורסת באופן שיטתי את העירוניות, ומה יכולה להיות פרדיגמה חלופית. ההרצאה התמשכה קצת מעבר לזמן הסיום ועדיין אנשים נשארו ושאלו שאלות, ביקשו פרטים נוספים ורצו את פרטי הקשר שלי. ביום ראשון בכנס המתכננים באשדוד (מסמך PDF) יהיה שולחן עגול בנושא כבישי הרוחב שאני מארגן: ילכו ראש בראש פרדיגמה מול פרדיגמה – בואו בהמוניכם. יהיה שמח. במקביל ישנן מספר ידיעות על התעוררות האנרגיה הסולארית בארץ (כאן, כאן וכאן).

מצד שני צריך להיזהר. לא כל מה שמוצהר כירוק וסביבתי מגשים את עצמו. טימוטי לזלי מביא את הסיפור של הכפר הואנגביו במרכז סין שתוכנן על ידי ויליאם מקדונהו, אחד השמות הגדולים בתחום תכנון בר-קיימא ומחבר הספר Cradle to Cradle, ומראה איך הפרוייקט הזה נכשל כמו הרבה פרוייקטים של פיתוח בעבר, משום שלא ידע להתחשב במציאות של הכפריים שעבורם הוא נבנה, לא התאים לצרכיהם ולא עמד בציפיותיהם. סיפור מעניין ומאלף בשלושה פרקים.

ואם אתם רוצים, הנה עוד מקום שבו אדריכלים כוכבים מהמערב מוצאים כר לפעולתם. מבקר האדריכלות של הניו-יורק טיימס מתאר את העיר החדשה שמתכנן רם קולהאס כחלק מסדרת הפרוייקטים הפנטסטיים בדובאי. ומצד שני בחור ישראלי בשם ג'סי פוקס, שלומד תואר שני בתכנון ערים בטכניון עושה ראיון עם כמה מומחים לדיון על העיר מסדר המתכוננת על ידי פוסטר באיחוד האמירויות כדוגמא ל"עיר בת-קיימא."

ובחזרה לעולם האמיתי. המגזין פורבס מפרסם כתבה על 25 הערים המזוהמות בעולם. הבסיס הוא מחקר שדירג ערים על פי זיהום אויר, ניהול פסולת, איכות המים, שירותי בתי-חולים, אספקה רפואית, ושכיחות מחלות זיהומיות. כמובן שרוב הערים ברשימה הזו הם מאפריקה, אולם יש בה גם מקום לערים כמו מוסקבה ומקסיקו סיטי וכן שתי הערים הגדולות של הודו ניו דלהי ומומבאי. היום דיברתי על כך עם הסטודנטים שלי. מהרבה בחינות עדיין אנחנו באותה דינמיקה של המאה ה – 19. אלא שאנחנו כאן בארץ ובעולם ה"מפותח" (מה שלא נכון לגבי עזה, וגם לא לגבי קהיר) חיים בפרבר העשיר של העולם.

ועכשיו שיעורים לתל-אביב. העלון האחרון של PBS, מפרסם את סיפורם של ערים ששינו את הכוון, ופתחו במדיניות של טיפוח המרחב הציבורי והעדפת הולכי הרגל. הנה הסיפור של מלבורן, והסיפור של אינדיאנפוליס. מלבורן בפעילות של 10 שנים הוסיפה 71% לשטח המוקדש להולכי רגל במדרכות וככרות, 177% יותר כסאות בבתי קפה לאורך הרחובות והתוצאה: 39% יותר פעילות של הולכי רגל במשך היום, ו – 98% יותר פעילות של הולכי רגל בערבי ימי העבודה בשבוע. ישנם עוד סיפורים של ערים אחרות.

ואם בכך עסקינן, אז יואב לרמן, ודני גת כתבו לאחרונה על ככרות תל-אביביות. במסגרת חיפוש אחרי משהו אחר מצאתי את המאמר הזה של נחום כהן על ככרות בתל אביב, או יותר ככרות אנגליות ששרדו מהתכנית המקורית של גדס.

ואחרון חביב: יצא סוף סוף בעברית התרגום של מותה וחייה של העיר האמריקאית הגדולה מאת ג'יין ג'ייקובס אפשר לקנות באתר של בבל ובחנויות המובחרות. בקרוב הביקורת – בעיקר על התרגום שהרי הספר מומלץ. אני למשל הייתי מתרגם את השם כך ולא כמו שתרגמו אותו: מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות – ואצדיק זאת ועוד השגות אחרות שיש לי על אופן התרגום בעתיד. עכשיו אני קורא אותו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יודן  On 9 במרץ 2008 at 22:22

    ראיתי
    אני לא חושב שיש לי מה להוסיף על הנושא
    תודה שרון סאחה על הבלוג

  • שרון.מה  On 8 במרץ 2008 at 22:42

    אני חושבת שאיתן התכוון לכתבה הזו:
    כל האנטי-סיניות הזאת
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=959203&contrassID=2&subContrassID=23&sbSubContrassID=0

  • דרור  On 8 במרץ 2008 at 13:39

    כותרת הספר היא
    The Death and Life of Great American Cities
    ו-cities זה ברבים, אז למה לשנות את התרגום ליחיד?

  • יודן  On 7 במרץ 2008 at 15:29

    לא ראיתי את הכתבה, אז כמובן שלא יכולתי להגיב. אם תשלח אותה, או תצרף לינק אקרא ואגיב אם יהיה לי מה להגיד.

  • איתן לרנר  On 7 במרץ 2008 at 14:42

    מעניין לקרוא התייחסותך לכתבה בהארץ משבוע שעבר בה התפרסם כי משלחת נכבדת של ארכיטקטיסם ביקורתיים כגון רטבארד מועסקת בתכנון בסין הדיקטטורית . הכתבה לא סיפקה לי תשובות באשר להסבר אמיתי כיצד הם מיישבים זאת עם גישתם הביקורתית בדרך כלל והטענות המעטות שעלו היו אפולוגטיקה זולה

    איתן לרנר

  • גיא  On 7 במרץ 2008 at 9:33

    כשישבתי השבוע לדפדוף ראשון בספר של ג'ייקובס ב"צומת ספרים" חשבתי שזו בדיוק הסוגיה שארצה לשמוע את דעתך עליה – שמח לשמוע שזה אכן הולך לקרות..

    כך או כך, אני מניח שבהזדמנות הראשונה אקנה את הספר, שהוא מרשים ללא ספק. וגם הפורמט מכובד וראוי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: