עדלידע בחולון – גלית ירושלמי מתארחת בבלוג

מופעי רחוב, תהלוכות, מצעדים וקרנבלים למיניהם, גורמים לנו לתפוס את הרחוב שלנו כמשהו אחר: הסביבה המוכרת משנה את פניה לכמה שעות או מספר ימים: רחובות סואנים הופכים בן לילה לנחלת הכלל, לנגישים לכל, לשוויוניים הרבה יותר. ההיררכיה בין תנועת כלי הרכב להולכים ברגל כמעט ומתבטלת – ליום אחד הרחוב של כוווולם.

הפיכת הרחוב לכזה נותנת לאזרח תחושה שיש לו חלק בעיר, שמישהו מפנה לו מקום וזמן, שהעולם מורכב מאנשים רבים כמוני וכמוך ששואפים לצאת להיפגש ו"לכבוש" שטח, שבאופן יומיומי משמש לתנועת כלי רכב. יש בזה מתחושת ההישג שבהליכה באמצע הכביש, באזור ששייך ביום יום לרכבים המאיימים על הולך הרגל.
למרות שבארצנו מתקיימים תדיר אירועים מסוג זה כמו: מצעד צבאי בזמנו, מצעד גאווה מול חופי תל אביב, מופעי רחוב ותהלוכות (רחוב יפת ביפו, ואדי ניסנאס בחיפה) ישנו אירוע שלדעתי מיצג ועולה על כולם באיכותו, זוהי העדלאידע בחולון.
זוהי השנה ה-16 בה מתקיימת העדלאידע בחולון, אירוע שהפך למסורת, וככל הנראה לעדלאידע המרכזית בישראל. השנה בקרו בה לפי הערכות המארגנים כ-250,000 איש, זאת בשעה שמספר התושבים בעיר עומד רק על 168,000.
העדלאידע בחולון מהווה אירוע אורבני ייחודי, כשפעילות הולכי הרגל בשיאה: המון מתקבץ לצפות בתהלוכה ובתחפושות של המשתתפים והצופים כאחד, המדרכות עמוסות וכמעט שאינן יכולות להכיל את הנוכחים. הכבישים ברחובות הסמוכים פנויים מתנועת כלי רכב ומאפשרים הליכה חופשית.
מסלול העדלאידע מתחיל ברחוב סוקולוב, המשך לרחוב וייצמן ועד לרחבת בית העירייה, שם מתקיים אירוע מסכם. לפי הפרסומים הציגו השנה באירוע 4,000 איש בהם מאות אמנים, שחקנים, נגנים, רקדנים, מתעמלים, אמני גלגיליות שהופיעו עם 20 מיצגי ענק ומתקנים נעים.
השנה הוקדשה העדלאידע לציון יום הולדת 60 למדינה, התחושה לאורך המסלול הייתה חגיגית ביותר, באווירה קרנבלית הופעלו כל החושים: המוזיקה ליוותה את הצועדים, ילדים מחופשים נרגשים ומתרוצצים, דגלים צבעוניים מתנופפים מכל עמוד אפשרי, והשמש השרבית חיממה את האווירה עוד יותר. בלט הרצון לקחת חלק באירוע לראות את המופעים כצופה בתהלוכה, אך גם להופיע ולהציג לראווה את התחפשות.
העדלאידע היתה הזדמנות טובה לבחון את הרחוב המסחרי הראשי של חולון. רחוב סוקולוב, החוצה את חולון ממזרח למערב, משנה בדרך את שמו לשדרות דב הוז, ולכל אורכו משולבים בו מגורים ומסחר בבניינים בני 3-4 קומות.

אירוע כעדלאידע, נותן דגש לפעילויות ואירועים המתרחשים באופן סדיר ברחובות שניתן לקרוא להם – טובים. רחובות "טובים" הם רחובות בהם מתקיימת פעילות חברתית עם אפשרות לשהייה נוחה ברחוב: במרחב הציבורי והפרטי, כמו בבתי קפה ומסעדות כשהיושבים בם צופים ונצפים. ברחובות אלו ההזדמנות למפגשים אקראיים בין אנשים גדלה.
יאן גאהל אשר סקר פעילות ברחובות רבים ברחבי העולם (Gehl) מדרג את הפעילות האנושית ברחוב לפי שלושה סוגים: הכרחי, אפשרי וחברתי. במהלך השנה הפעילות העיקרית של הולכי הרגל ברחוב היא פעילות פונקציונאלית, הכרחית: קניות וסידורים הכרחיים. ברחובות טובים ישנם תנאים נאותים לקיום מגוון רחב של פעילויות הכרחיות. פעילות זו מתרחשת באופן שגרתי ברחוב סוקולוב, שמהווה דוגמא לרחוב מרכזי משולב מסחר ומוסדות. למרות העובדה כי פעילויות הכרחיות נעשות ללא כל קשר לתנאים שמציעה העיר והרחוב, , ניתן לומר כי במהלך השנה רח' סוקולוב אכן מציע תנאים טובים לפעילויות הכרחיות: מדרכה רחבה ומוצלת ברובה, נגישות גבוהה להולכי רגל, ורצף חנויות לאורך דפנות הרחוב.
עם זאת, בעדלאידע הפעילות ההכרחית (פונקציונאלית) נעדרה מהרחוב. היקף הקניות בשעת העדלאידע היה מצומצם, ומיעוט אנשים נראה מבקר לצורך סידורים (יום שישי).
לשיטתו של גאהל, העדלאידע יצרה שפע פעילויות חברתיות: המבקרים צפו, הקשיבו ויצרו קשר עם אנשים אחרים, לעיתים היו אלו תגובות לתחפושת מסוימת ולפעמים היו אלו דיאלוגים תוך ניסיונות לתפוס עמדה טובה יותר לתצפית על התהלוכה. המעורבות של המבקרים בתהלוכה היתה גדולה בזכות היכולת של כולם להתחפש, לא רק של המציגים אלא גם של המבקרים. הדבר איפשר למעשה השתתפות אקטיבית במתרחש ברחוב (מחופשים) או פאסיבית (ללא תחפושת). למבקרים באירוע היתה אפשרות לבחור בין האירועים במקומות השונים– והם בחרו לעבור את חווית החגיגה הפורימית דווקא בחולון.
כל המרכיבים האלו עונים על הגדרתו של גאהל ל"פעילויות חברתיות", הדורשות את דרגת החופש הגדולה ביותר של המבקר, הוא מגיע לרחוב כי הוא יודע כי יפגוש עוד אנשים רבים והוא יהיה חלק מהמון.
נראה כי בשאר ימות השנה הפעילויות האופציונאליות הן הפעילויות החסרות ברחוב סוקולוב. פעילויות מסוג זה מתקיימות במקומות המציעים שהייה נוחה, ובטוחה ומגדילים את אפשרויות הבילוי לאורכו של הרחוב. מקומות כאלו יכולים להיות חלק מהמרחב הציבורי, כפינות ישיבה או בתי קפה ודוכני מזון היוצרים סביבם התקהלות ועצירה מהליכה ברחוב.

לסיכום, האירוע עצמו הגביר את תחושת הזהות והשייכות של התושבים, את גאוותם בעירם ומחדד את ההבנה שהרחוב שייך גם להולך הרגל לא רק לרכבים, וכי ניתן לנצל את המרחב הציבורי גם מעבר לסידורים יומיומיים. אירועים כגון אלו ישפרו את היחס של התושבים עצמם לסביבתם ולכן גם את איכות חייהם! איכות חיים שנמדדת לא רק בנגישות למוסדות ולעבודה כי אם בתחושת קהילתיות, פעילות חברתית מחוץ לבית וגאווה מקומית.
הקהל העצום שבא לרחובות העיר חולון, מראה כי יש ביקוש לאירועים פתוחים במרחב הציבורי- עירוני. חולון, כעיר ללא משאבים ייחודיים (ים, אטרקציות תיירותיות וכו'), עושה שימוש ברחובותיה ובשטחים הציבוריים אחרים כגנים והופכת אותם לאבן שואבת עבור תושבי הארץ כולה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פעילויות לילדים  On 4 ביולי 2011 at 16:14

    שלום רב! אין ספק שמופעי רחוב מגבירים לנו תחושת שייכות למקום! כולנו מתחילים להרגיש קרובים יותר אחד לשני.. מחייכים אחד לשני.. במיוחד בחג יום העצמאות! ואפילו קצף שמשפריצים עלינו לא מפריע לנו! הילדים שלנו קופצים ושמחים וגם לנו נעים לראות את זה!

  • איתן לרנר  On 20 באפריל 2008 at 14:13

    עדלאידע וחגיגות רחוב הן אכן דרך מעולה לכבוש את המרחב העירוני ולהחזירו לידי האזרחים והתושבים אבל כאשר אנשים יוצאים להפגנות הסוגרות מרחבים לתנועת כלי רכב (באישור או שלא באישור)מגולם הרעיון של החזרת המרחב הציבורי אל הציבור ולצורך אקט רעיוני דמוקרטי כזה או אחר , במלוא עוזו .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: