בשבחי הצפיפות, כנס מרחב, בת ים 28-29.5.2008

 
 

נותרו עוד יומיים להירשם בהרשמה מוקדמת במחיר מוזל, פרטים בקישור שלמטה.

 
העיר היא מוקד התרבות והכלכלה האנושית לאורך כל ההיסטוריה האנושית. ניתן אף לאמר במידה רבה של ביטחון, שהעיר היא יוצרתה של ההיסטוריה האנושית.
 
רוב תושבי הארץ חיים בערים, וכך אף היה מאז תחילת הציונות. למרות מעמדה המשני של העיר באידיאולוגיה הציונית. הערים בישראל היו מקור העוצמה הכלכלית, התרבותית, החברתית והצבאית של הישוב היהודי בארץ לפני קום המדינה ושל מדינת ישראל. בעתיד יהיה זה הכרחי להגדיל את הצפיפות העירונית של הערים בישראל, ובמיוחד באזור המרכז כדי שיישארו שטחים פתוחים הנדרשים לטבע וחקלאות.
העיר היא הבטחה וגם סיכון. כדי לממש את ההבטחה ולהתגבר על הסיכון על העיר להיות צפופה מספיק כדי שתהיה נוכחות מתמדת של אנשים ברחובות. כפי שהראתה לנו ג'יין ג'ייקובס רק נוכחותם של אנשים ברחובות, ונכונותם לנקוט פעולה יכולה לספק ביטחון אישי ברחובות העיר.
 
המורשת של תכנון הערים, של הסוציולוגיה העירונית ושל התרבות הפופולארית היא מורשת אנטי-עירונית – בעיקר בתרבות האנגלו-אמריקאית. לכן השימוש המקצועי במילה צפיפות שיש לה השלכות שליליות – ניתן היה להשתמש למשל במילה ריכוז. ישנו גם בלבול בין צפיפות עירונית ובין צפיפות דיור – שהיא סממן של עוני. אין שום קשר מובהק בין צפיפות עירונית ובין עוני, מחלות, או פשע. חלק מהשכונות היקרות ביותר בערים רבות בעולם הן שכונות שהצפיפות שלהן גבוהה יחסית לעירן, והרבה שכונות בצפיפות נמוכה סובלות מבעיות קשות.
 
על כן יצאנו לדבר בשבחי הצפיפות. החלטנו לעשות זאת בבת-ים שהיא העיר הצפופה ביותר בישראל (ביח"ד לקמ"ר) – ולמרות שאיננה עיר אמידה, היא עיר המאפשרת לתושביה איכות חיים עירונית טובה.
 
היעד של הגדלת הצפיפות עירונית מוסכם ומקובל על רוב המתכננים ומקבלי ההחלטות בישראל. אך חסרים לנו כלים שיאפשרו לעשות זאת בצורה שאכן תטפח ערים שנעים לחיות בהן. גיבוש תשתית לכלים אלה היא מטרת הכנס של "מרחב". על כן הכנס יתקיים כסדרה של סדנאות שבהם יוצגו הרצאות קצרות כפתיחה לדיונים שמטרתם תהיה לגבש תשתית לניר עמדה שיקרא לשינויים בהנחיות ונהלי תכנון, בנהלי ייזום וניהול עירוני, בפרסום ובשיווק במטרה לאפשר בניה של ערים צפופות ובעלות איכות חיים עירונית גבוהה.
 
הסדנאות יתחלקו לחמש קבוצות עבודה:
 
צפיפות והמרקם העירוני – הצפיפות כשלעצמה איננה מספקת, הפריסה של האנשים במרחב, ארגון הרחובות כך שירבו האפשרויות לתנועה ולמפגש, וההזדמנויות למיקום חנויות, התייחסות המבנים לרחובות, והאופן שבו הם נפתחים אליו חשובים לא פחות לחיותה של העיר – סדנה זו תעסוק בגיבוש הכללים הנכונים לארגון המרחב העירוני כך שיוכל להיווצר האיזון הנכון בין ריכוז פעילויות ואזורים שקטים, בין מגורים ושימושים אחרים במרחב, בין תושבים וזרים.
 
צפיפות ותחבורה – המכונית היא אחת האויבות הגדולות של הריכוז העירוני. בגלל מימדיה מצד אחד, ובגלל השטח הרב שהיא דורשת. כל מכונית הנוסעת מהבית בפרבר לעבודה במרכז העירוני דורשת שני מקומות חניה. התכנון למכוניות היא אחת הסיבות לכך שגם כשאנו מנסים לבנות בניה עירונית צפופה איננו מצליחים בכך. מנגד, סביבה הבנויה למכוניות, איננה נוחה להליכה ברגל (המרחקים לכל מקום פשוט גדולים מדי), או לתחבורה ציבורית טובה. אין מספיק ביקוש, תדירות הנסיעות נמוכה מדי, והשירות אינו אמין. סדנה זו תעסוק במאפיינים הנדרשים ממערכת תחבורה התומכת בצפיפות עירונית, ובעיקר במעבר מהמערכת הקיימת לנדרשת.
 
שילוב שימושים – העיר איננה מחסן אנושי. יתרונותיה של הצפיפות העירונית הם שהיא מאפשרת למגוון רחב של פעילויות ועסקים להתקיים בטווח הליכה מכל מקום מגורים. זה מה שגורם לתנועה לאורך רוב שעות היממה, ועל כן לבטיחות ברחובות ולחיותם. שילוב שימושי מגורים ותעסוקה יכול להקטין גם את הביקוש לנסיעות, ולשפר את יעילות התחבורה הציבורית. אולם במשך מאה השנים האחרונות תכנון הערים עוסק בהפרדת שימושים. גם הציבור והיזמים משוכנעים כי הפרדת שימושים תורמת לערך הנכסים. מנגד, רוב מקומות התעסוקה היום אינם מזהמים, ואינם מהווים מוקדי רעש, ועל כן לא צריכה להיות מניעה לשלב אותם עם בניני מגורים. סדנא זו תעסוק במחסומים הקיימים בפני שילוב שימושים שונים באותו אזור בעיר ואיך ניתן להתגבר עליהם.
 
שילוב אוכלוסיות שונות – יתרונה של עיר טובה הוא שכמו מערכת אקולוגית, היא מאפשרת מרחב מחיה לאנשים רבים ושונים. ריכוז גבוה של אנשים גם יוצר קהל יעד לעיסוקים מיוחדים ויוצאי דופן. הכלכלה העירונית ניזונה ממגוון ושונות, וצריכה לאפשר להם לפרוח. מצד שני, הביקוש למגורים בשכונות עירוניות טובות עלול לדחוק החוצה את תושביהם המקוריים ואת המגוון האנושי הקיים בהם בגלל עליית המחירים. ליזמים, ולעיריות יש גם אינטרס להעדיף בניה חדשה לאוכלוסיות אמידות הצורכות יותר שטח לנפש, וזקוקות לפחות שירותים חברתיים. מטרתה של סדנא זו תהיה לפתח עקרונות תכנוניים ומנהליים הדרושים כדי לשמור על המגוון האנושי בעיר מבחינת הרמה הכלכלית והמוצא האתני.
 
שטחים פתוחים והעיר – תכנון הערים המודרני שנולד כתגובה לתנאים המגורים הקשים ששררו בעיר התעשייתית באירופה ובארה"ב בשלהי המאה ה – 19, קבע סטנדרטים לשטחים פתוחים בתוך העיר, ברמת השכונה, הרובע והמטרופולין. סטנדרטים האמורים לבטא את הצורך של אנשים בנגישות לשטח פתוח לצורך נופש, טיול והירגעות. סטנדרטים אלה שונים מאוד ממקום למקום, ועומדים כיום בארץ על 7 מ"ר לנפש. הגופים הירוקים בארץ, טוענים שהקצאה זו איננה מספקת, ושואפים להכפיל אותה. אולם לאופן קביעת הסטנדרט, לכמות השטח הנדרשת על פיו, ולחלוקתה ישנם השלכות רבות משקל על האפשרות להגיע לצפיפות עירונית גבוהה, לבנות מרקם עירוני מבוסס רחובות ונוח להליכה ברגל. סדנא זו תנסה ללבן את הקונפליקט הזה, לעמוד על הצרכים האמיתיים בשטחים פתוחים בעיר, והסטנדרטים הנדרשים כדי להגן על הנגישות לשטחים פתוחים של תושבי העיר, וחיזוק התפקידים שהם ממלאים.
 
בסיכום הכנס כל קבוצת עבודה תגיש טיוטה לניר עמדה בנושא שבו עסקה. טיוטות אלה ישולבו יחדיו, לאחר הכנס, על ידי רכזי הסדנאות ופעילים שיהיו מעוניינים בכך, לניר עמדה בנושא עירוניות וצפיפות שיופץ על ידי "מרחב", ויהיה בסיס לפעילותה לשינוי נהלים, תקנות וחוקים כך שניתן יהיה באמת להגשים עירוניות הומנית, הרמונית ובת-קיימא בישראל.
 
מוני אברהם פרסם גם כן את תכנית הכנס בבלוג שלו.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הלה, סידני, אוסטרליה  On 12 במאי 2008 at 15:14

    אני גרה בעיר פתוחה וירוקה, כולם בפרברים.
    ובלילה אני ממש מפחדת ללכת פה לבד ברחוב. אף אחד לא עושה את זה חוץ משיכורים.
    ובישראל? כל הערים נהנות ממותג של "ללא הפסקה". כן, הצפיפות מאפשרת תחבורה ציבורית יותר טובה, קרבה גדולה יותר לגני השעשועים, והחנויות קרובות יותר. גם בתי הספר קרובים יותר – אנחנו על הגבול של מרחק הליכה מבית הספר, אבל אני לא ארשה לבתי ללכת לבד לבית הספר לפני גיל 10. למה? כי כולם נוסעים בג'יפים להסיע את ילדיהם, והיא פשוט נמוכה.
    אז אני גרה באוסטרליה אבל בהמון מובנים נהנתי מאיכות חיים גבוהה יותר דווקא ברמת גן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: