תגובה למכתב לצמחונים

דרור בורשטיין פרסם בבלוג שלו אתמול "מכתב לצמחונים". כיון שדרור איננו מאפשר תגובות בבלוג שלו שלחתי לו מכתב. במייל. דווקא משום שהרשימה של דרור רגשה אותי ונראתה לי מבטאת עמדה חשובה מול המוראות שאנו רואים בימים האחרונים חשוב לי להביא גם את התשובה שלי לאתגר שיש בה.

דרור יקירי,

אתה אינך מאפשר תגובות בטור שלך. אך דבריך נגעו לליבי. בימים האחרונים אני מנהל עם אשתי (שנמצאת כאן מאיטליה) וזו לה הפעם הראשונה שהיא נמצאת כל כך קרוב למלחמה שיחות רבות, ובמיוחד על הנושאים הללו. באחת מהן מצאתי את עצמי אומר לה, וגם כתבתי כך באחת התגובות ברשימות. שאם הברירה היא בין ילדים פלשתינים מתים ובין חיילים ישראלים מתים. אני מעדיף שימותו ילדים פלשתינים. אופי וצורת ניהול המלחמה, והשימוש בכוח ללא אבחנה כמעט הרי נועד יותר מכל דבר אחר למנוע עד כמה שניתן אבידות בחיילים, שיקטינו מיידית את התמיכה במלחמה. אותה מלחמה שרובנו חושבים שהיא נכונה צודקת והכרחית. כי כל חלופה אחרת נוסתה או גרועה יותר. הנה איך האנושיות שלנו מביאה אותנו לעשות מעשים לא אנושיים.

לאחד המגיבים אצלי שהתייחס לחמאס כאל ג'וקים כתבתי שהם אינם ג'וקים. גם הם בני אדם – ואולי לכן הם יכולים לעשות את מעשי הרשע והציניות שלהם, ולהשתמש בהרוגיהם ככלי תעמולתי מספר אחד. לפני 15 שנה גם אני חשבתי כמוך, אבל מאז היו המחבלים המתאבדים, ועוד עשרות מקרים שבהם כל סימן של פשרנות ואנושיות נתפס כחולשה, שלא לדבר על השיעור הנהדר שהם הראו לנו בהתייחסות זה לזה כאשר החמאס תפס את השלטון בעזה. את החשבון על ההרוגים החפים מפשע בעזה היו צריכים לעשות קודם כל הפלשתינים, ואולי ביום שהם יתחילו להיות פחות ברוטליים כלפי עצמם, נוכל גם אנחנו לרכך את הברוטליות שלנו. כן אני מודע לכך שעברתי תהליך של ברוטליזציה. אני לא חושב שעשיתי את זה מרצון או מאהבת ההרג. אני גם לא חושב שרוב החיילים שמשרתים בעזה רוצים להרוג אזרחים. הם פשוט רוצים לחזור הביתה ולא רוצים לקחת סיכונים מיותרים.

שלך

יודן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ג.ד.  On 10 בינואר 2009 at 12:21

    "החמאס הוא ארגון טרור בכל מובן. הוא מעדיף את כוח הנשק על הדיבור בין עם יריביו מחוץ או מבית ואורחו הוא כשל עבריין מצוי."

    נשמע מוכר?
    העדפת כוח הנשק בטיפול ביריבים מחוץ?
    השתקת מחאה מבפנים בנשק – אוקטובר 00?
    עבריין מצוי – עיין ברשימת כתבי האישום והחשדות האינסופית של מנהיגי אחת ממדינות האזור?

  • נס חנוכה  On 9 בינואר 2009 at 21:33

    פשוט מפני שאין אפשרות למצות אפיק אידיאלי. המלחמה לא תפתור הרבה. אבל זו התגובה הנורמטיבית היחידה של מדינה – כארגון המוגדר דווקא עפ"י השימוש שלו בכוח, כאשר אזרחיה מותקפים. הייתה הבלגה משמעותית על ירי הקאסמים. החמאס הם ארגון פוליטי פונדמלטליסטי שמטרות העל שלו אינן מוגדרות במסגרת ה"ריאל פוליטיק" שלנו, על אף שהן ריאליות בהחלט: רווחת האזרחים שעל שלומם הוא מופקד לא עומדת לנגד עינו אלא מטרה רחבה וחחשובה בהרבה – בניית האומה הפלסטינית כקולקטיב איסלאמי במדינת פלסטין, על אדמת ישראל. זו המטרה המוצהרת והמוגדרת של החמאס. על בסיסה הוא נבחר , בה הוא דבק, עליה הוא מצהיר וכפי שלאומים רבים הקריבו קורבנות עקובים מדם בעבור השגת החזון הלאומי שלהם , כך גם החמאס מוכן להקריב. המלחמה בו כפי שהוא כעת – מבחינת עמדה פוליטית וכוח, היא הכרחית.כפי שנאמר כמובן – ומעדויות ששמעתי מפי ידיד ערבי שאמנם ביקר בעזה, החמאס הוא ארגון טרור בכל מובן. הוא מעדיף את כוח הנשק על הדיבור בין עם יריביו מחוץ או מבית ואורחו הוא כשל עבריין מצוי. הקורבנות מזעזעים אבל זו המציאות העצובה שאנו שותפים ליצירתה. ומחוייבים לה, למצער, בזמנים אלו.

  • שי  On 9 בינואר 2009 at 16:57

    עצוב לראות שהאינטליגנציה שלנו בעת מלחמה לא חושבת אינטיליגנטית אלא רגשית ומנסה לגייס טיעונים דמגוגיים לשם כך.
    ממש נכון שישראל ניסתה הכל.
    היא קיבלה את היוזמה הערבית.
    היא כבר לא שולטת בפועל בעזה – מים חשמל מעברים דלק ים.
    היא לא הפרה את הרגיעה האחרונה
    והיא כמובן בניגוד לפלסטינאים לא התחמשה בטירוף מאז המלצות ועדת וינוגרד.

    ופרקטית – כי כך בסוף כנראה אנשים כמוך משתכנעים – לא ננצח במבצע הזה. אין לצהל יותר מטרות, אין לצהל טעם לכבוש את כל עזה, אין לצהל יכולת לשלוט על העזתים, אין לחמאס פחד ממעשי הצבא.
    להילחם בחמאס במקום בו הוא חזק (אבדות ברכוש ובנפש לא ממש מפחידות אותו)

    מעניין אם למבצע הקרוב בשבועות יקראו "מתן תורה".

  • איתן לרנר  On 9 בינואר 2009 at 15:40

    ואגב האם אתה יודע שישראל משתמשת בפצצות זרחן שאסורות בלחימה בשטח אזרחי . אנחנו רוצים למנוע פגיעות בנפש אבל מלכתחילה לא היינו צריכים להיות שם . וכמו שכתב כאן מגיב למעלה , אל תגייס את מושג האנושיות לדיון , אין אנושיות במעשי הצבא (או החמאס ) שלך ומי שחושב במקרה זה כמוך מתנהג כמו "יורים ובוכים"

  • איתן לרנר  On 9 בינואר 2009 at 15:35

    יודן שלום ,
    איני יודע מהיכן להתחיל להתייחס לפוסט שחושף דעות של אדם שאכן עבר ברוטאליזציה . איןבמציאות שאתה קורא כפי שאתה קורא שום סימטריה בין חיילים ישראלים שמטבע מקצועם נועדו להגן או לתקוף ולכן גם להיהרג ולהיפצע לבין ילדים פלסטינים חפים מפשע . אפשר להעריך את כנותך אך דברייך אלה מעוררים פלצות . איני רוצה אפילו להתחיל להתייחס לכך שהמציאות נקראת או מפורשת בצורה נוחה כזו שתאפשר לך לאחוז בדעות כגון אלו ללא דיסוננס.
    לזרוק על הקורבן את כל האשמה זה דבר שישראל עוד לא עשתה עד היום וכמובן זה נוח אבל מאפשר את המשך פשעי המלחמה שנעשים בשמי ובשמך .
    מקווה שתתפכח

  • דניאלה  On 9 בינואר 2009 at 12:14

    אבל תודה על הקישור למאמר היפה של דרור בורשטיין

  • דנה ק.  On 9 בינואר 2009 at 11:31

    אתה אומר ש"כי כל חלופה אחרת נוסתה" אך אינך מגבה את דבריך בעובדות.
    מכיוון שאתה אדם אינטיליגנטי ודאי אתה סומך אמירה זאת על עובדות ולא ניזון מאמירות כלליות בתקשורות או של פוליטיקאים (שאף הם לא מגבים את דבריהם). אנחנו בעידן האינטרנט לכל דבר שקרה במציאות אפשר למצוא לינקים. אני מתחננת בפניך תן לנו לינקים להראות כיצד ממשלת ישראל עשתה הכל כדי למנוע את הקאסמים ללא פעולה צבאית (זה יהיה חידוש מרעיש במחשבה המדינית העולמית, כיצד עושים הכל ועדיין מסרבים אפילו לדבר עם היריב)
    נו…

  • gerson  On 9 בינואר 2009 at 9:27

    דמה עד=מה

  • gerson  On 9 בינואר 2009 at 9:25

    תשאיר את יחסיך עם אשתך האיטלקיה מחוץ ליחסי פלסטינאים ישראלים, כמה שלא תנסה לא תבין (היא) את זה.
    בסופו של דבר מדובר עדיין על מריבה על מקום, על עדמה ועל הסטוריה משותפת, וככל שלא נשכיל ונראה זאת לא נמצא את הפתיל לשלום, את אותו חוט שיוציא אותנו מהלבירינט נטול המוצא בו אנו (והפלסטינאים ) חיים והשלום.
    אני אכן שותף לחיים ולמיתות כאן, יש לי ילדים ש"כמו כולנו" שותפים למאמץ ההשרדות שאותו אנו מנהלים.
    אני גם,הפי שהינך יודע, ירושלמי למחצה, וחיי את חיי עם שותפי הערבים ה"פלסטינאים," כמעט מדי יום, ותשוקת חיי ושלהם די זהה-לעשות לביתי ולחיי, לחיות את היום ולבנות את הארץ.
    שאלת הבעלות היא זאת שכנראה, ולאורך הזמן, תדרוש את פתרונה וזאת כנראה, לא על ידי חלוקה כי אם על ידי משפט חלוקה צודק, שבסופו של דבר יוביל לשותפות גורל ושטח.
    הדימיון קיים בין שני העמים/תרבויות/גזעים היושבים פה,והענשתם אינה, בגדול דווקא עושה לי טוב.
    הנתיב שיש כנראה לבחור בו הוא ברור ונקי יותר והוא אותו נתיב זוהר וברורו"כנראה" משותף.
    בקיצור, נרים כוס קיאנטי, נרד על "ארוטו, רציני, נבכה על ה "פסטינה" , נקנח בגבינונת צהובה על מרסלה מתוק אך הפתרון, כמו בזוגיות וגירושין, תמיד יהיה בהמשכה של הדרך.

  • ויק  On 9 בינואר 2009 at 8:11

    כואב אבל נכון.

  • אזרח.  On 9 בינואר 2009 at 6:41

    ולמחסלים.בין אם הם מהפ'תח,חמאס,ישראל,ארה"ב,סין,קמבודיה.כל אחד.אתה רוצה להצדיק את שעשית,ולכן תחפש כל תירוץ.הם(הפליטים בעזה ) אשמים במצבם,הם גרמו לי לירות בהם.כי…. כל חלופה אחרת נוסתה או גרועה יותר.איך אתה יודע שנוסתה כל חלופה אחרת ?או ההצתדקות העצמית של:"הנה איך האנושיות שלנו מביאה אותנו לעשות מעשים לא אנושיים."
    אל תגייס את המושג המקובל אנושיות, למה שעשית.אתה מטיל כתם כבד עליו.

  • *ב*  On 9 בינואר 2009 at 2:02

    קרא את דבריי בתשומת לב. לא טענתי שיורים על ילדים ככה בשביל הכיף, ובוודאי שאינני חושב שעושים זאת בשביל הכיף, וגם לא שעושים זאת בכוונה. תיארתי, תוך הגזמה מעטה מאוד, את אופי השידורים אמש, על מנת לחזק את האבסורדיות שבטענה כי השימוש "ללא אבחנה כמעט" בכוח נועד בעיקר למנוע אבידות בחיילים, טענה שאותה אמנם ניתן לבסס על סמך צפייה בשידורים מגוחכים אלו, הממעיטים כמה שניתן בתפקידו המרכזי הראשוני והבלעדי כמעט של הכוח שמופעל על ידי צה"ל, שהוא, במובהק, יצירת הרס נרחב בעזה, או בשם שניתן לה בדרך כלל בהקשר זה, "תשתיות החמאס".
    החיילים נמצאים שם כדי לבצע זאת (מה שמוצנע בשידורים שתוארו), וזוהי מטרתה של עצם שהייתם שם. על כן אבסורדי לטעון שמטרת השימוש הזה בכוח הוא מניעת אבידות אצלהם. זה פשוט היפוך היוצרות, מין יצירה של "עולם חלום", חסר פשר, אם כי כזה שקל יותר לעמוד מאחוריו רגשית, בוודאי עבור אזרח מן השורה.

    כל זה יכול להיאמר אפילו בלי לנקוט כל עמדה ביחס לנחיצות המלחמה הזו. גם אדם בעל דעות ימניות מאוד יסכים שמטרת השימוש בכוח, המופעל על-ידי חיילים, היא קודם כל מימוש יעדים אופרטיביים. מטרה כמו מניעה של אבידות לעולם איננה יכולה להיות יעד כשלעצמו.

  • אלון  On 9 בינואר 2009 at 1:24

    ליודן, גם אני תומך בדברים שאמרת.

    ל*ב*, אתה באמת חושב שיורים על ילדים ככה בשביל הכיף? אפילו בגלל הנזק התדמיתי זה לא היה משתלם… אז זו טענה אבסורדית.

  • *ב*  On 9 בינואר 2009 at 0:49

    "השימוש בכוח ללא אבחנה כמעט הרי נועד יותר מכל דבר אחר למנוע עד כמה שניתן אבידות בחיילים, "

    זהו אבסורד. עצם הכניסה הקרקעית לעזה ועוד קודם לכן ההפגזות מן האוויר, אופיינו בהפעלת כוח ללא אבחנה כמעט, שתוצאתו הרג מסיבי של אזרחים. בלבול היוצרות המוחלט שמופיע שוב ושוב בישראל בקשר למה קדם למה ומה "באמת חשוב" הוא מן המאפיינים הפסיכיים ביותר של המלחמה הנוכחית, ויש לו רמזים מטרימים בכל ה"מבצעים" של העשור האחרון.

    מצפייה של כשעתיים רצופות, הערב, בשידורי הטלוויזיה של ערוצים 1 2 ו-10, עולה תמונה ברורה מאוד, שקל מאוד להתאחד מאחוריה ולכתוב פוסטים כמו שלך פה: חיילי צה"ל מצאו עצמם פתאום במין מצב נורא שכזה, אי שם בגהנום, מצב שלא קדם לו דבר, בוודאי שלא החלטה מודעת של מישהו לשלחם לשם, לשם מימוש של משימה שאופיה המדויק מסתורי (הפרשנים עצמם מתווכחים לגביה, לא שמעתי עד עכשיו תיאור ברור של המטרה, כמו איזו חידה בתוך חידה, המטרה היא כזו או אחרת והמלחמה יכולה להסתיים מחר או בעוד חודש, תלוי. תלוי במה? סוד. ) וכל זה הוא מין מצב שכאילו התרחש עליהם על החיילים כמו בחלום, וכולה הם מנסים איכשהו להסתדר עם הדבר הזה, ולחזור הביתה בשלום, כמובן תוך מינימום פגיעה באזרחים, אבל מה לעשות, לפעמים איזו משפחה עזתית חוטפת איזה פגז בטעות אבל הכל מכוונה טובה. והכל בליווי שירי עידוד וחיוכים של חיזוק ונחמה.

    1984 נראה פתאום כמו אוטופיה לעומת מה שקורה פה.

  • יונתן  On 9 בינואר 2009 at 0:47

    שאני מרגיש.
    סומך על זה את שתי ידי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: