חזון התנועה הירוקה – מימד

אם עדיין לא בדקתם את האתר של התנועה הירוקה. עכשיו זה הזמן לעשות זאת. ישנו החזון וישנם ניירות עמדה על נושאים שונים. שימו לב במיוחד לחזון העירוני, ליחסי יהודים ערבים בישראל, לנושא שלום וביטחון, ישובים חדשים ושטחים פתוחים.

קראו על המועמדים. אם אתם מעדיפים את פואד, רוני בראון, בני בגין, או פאר ויסנר על האנשים האלה אז תצביעו לעבודה, קדימה, ליכוד או הירוקים – אחר כך תקבלו את מה שהצבעתם עבורו. מי אתם מעדיפים שייצג אותכם בכנסת? מי אתם חושבים יעבוד בשבילכם?

נראה לי החלטה פשוטה בתכלית הפשטות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איתי  ביום 9 בפברואר 2009 בשעה 22:00

    השימוש של מרץ בצבע הירוק מזכיר את הפעילות של תאגיד אגד למען הסביבה- הם צבעו את כל האוטובוסים בירוק, או את הפעילות של בזן למען הסביבה- הם מעירים מדי לילה את ה"לבניות" במפרץ חיפה באור ירוק.
    ניצן הורוביץ הוא הצבע הירוק של מרץ.
    ההצטרפות שלו מבורכת אולם הוא לא יכפה על העובדה שלמרצ היו את כל ההזדמנויות בעולם להתגייס להוביל עשייה סביבתית והם מעולם לא עשו זאת. זה נחמד מצידם להצביע בעד חוקים שיוזמים מלכיאור וחנין אבל הם לא מסוגלים להוביל שום דבר כזה, פשוט כי הם לא מבינים בזה שום דבר.
    למרצ נוח יותר לחבור לגוורדיאה הישנה של עמוס עוז ושות', להתכנס באותה כונכיית דעות ישנה ולהתמזג עם אנשי רוח מאשר להבין לאן באמת נושבת הרוח.

  • אורן  ביום 8 בפברואר 2009 בשעה 9:54

    בבחירות הקודמות 85,000 קולות הלכו לאיבוד בשתי מפלגות ירוקות שלא עברו את אחוז החסימה.
    הפעם יש 4 מפלגות עם שם ירוק ופוטנציאל של 120,000 קולות שירדו לטמיון, לא חבל שהקול שלך יהיה אחד מאלה?
    האפשרות המציאותית היחידה היא להצביע למפלגה ירוקה, שעוברת את אחוז החסימה מחוץ לבועת הבלוגוספירה, והיא מרצ.

  • יודן  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 17:44

    מלבד מלכיאור שהוכיח כבר את עצמו כאחד מחברי הכנסת הטובים ביותר אמנם אף אחד מהמועמדים האחרים איננו פוליטיקאי מקצועי, אך לכולם יש עבר עשיר בארגונים ציבוריים ובפעילות חוץ מפלגתית, כך שיש להם כישורים פוליטיים של לדעת ליצור בריתות אינטרסים, להגיע לפשרות ולבנות קונצנזוס. זה כמעט התמחות של התנועה הסביבתית.

  • לא תל-אביבי  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 16:22

    תודה על הקישור, מאמר מעולה.

  • מתעב פלצנים  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 12:38

    ברגע ששמעתי ששכרתם אחד כמו שוקי גלילי, איבדתם את הקול שלי

  • ברווז גומי  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 12:25

    או "פוליטיקאים מקצועיים" כמו שגאידמק (הי"ד) נהג לומר.

    הנה דעה בעד, לשם שינוי:
    http://www.cafe.themarker.com/view.php?t=832111

  • יודן  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 9:52

    לא היה בדברי כדי להגיד שבני בגין מושחת או חזר לפוליטיקה בגלל טובות ההנאה שלה. הבעיה היא עם האידיאולוגיה שלו. אבל מי שמאמין בה, אדרבא שיצביע עבור האיחוד הלאומי. כי מבחינת האידאולוגיה זו האידאולוגיה. שלא יצביע ליכוד ובסופו של דבר יקבל פרישה רועמת נוספת של בני בגין מהפוליטיקה כאשר נתניהו ימשוך למרכז אחרי שיהיה ראש ממשלה.

  • מאוכזב  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 7:34

    בינתיים פעילי התנועה הירוקה מימד החליטו לתלות מודעות שלהם על מודעות המציינות אירועים פמיניסטיים א-מפלגתיים. כנראה שלא במפתיע, בכל הטקסט מצאתי רק שתי שורות המתייחסות לנשים.

  • דוד  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 1:58

    בני בגין פרש מהפוליטיקה לטובת עבודה במכון הגיאולוגי וויתר במשך שנים על מנעמי השלטון. הוא חזר לעמוד בהנהגת הליכוד מסיבות אידיאולוגיות נטו. מה אתה מקשקש?

    וחוץ מזה, מה לגבי גלעד ארדן וגדעון סער, ח"כים מצטיינים בעלי עקרונות.

    תמצא לך סוס אחר לרכב עליו

  • שלום  ביום 14 בינואר 2009 בשעה 0:56

    למה כל פעם לבחור נציג אחר שיאכזב?

    אפשר לקבל דמוקרטיה אמיתית עכשיו.
    http://www.kol1.org

כתוב תגובה ליודן לבטל