יום עיון של משרד הבינוי והשיכון

היום בבוקר הייתי ביום עיון שאורגן על ידי אגף אדריכל ראשי במשרד הבינוי והשיכון, אגף בו עבדתי חמש שנים בין 1999 ל – 2003. העבודות שהוצגו הן עבודות שהתחילו עוד כשהייתי במשרד. האחת כבר היתה בעיצומה, והשניה היתה המכרז האחרון שהכנתי וליוויתי על לבחירת הזוכה לפני שעזבתי.

בשנים האחרונות אגף האדריכל הראשי של המשרד, אגף שמנה פעם עשרות עובדים שתכננו בפועל שכונות רבות על ביניניהם עד סוף שנות ה – 70, הצטמק והלך. רוב התכנון היום מתבצע על ידי מתכננים פרטיים, ותפקיד האגף מתמצה בליווי התכניות. האגף מנסה למצב את עצמו כמייצר את התורה התכנונית עבור השוק הפרטי, מנהל מקרקעי ישראל על החברות המתכננות שלו, והרשויות המקומיות. במסגרת זו הוביל האגף הנחיות תכנון בתחומים רבים, וביניהם גם שתי העבודות הללו שהצגתם הפומבית הראשונה נעשתה השבוע, למרות שהעבודה הראשונה כבר קיימת לפחות 3 שנים.

הכוונה המקורית במסמך הראשון היתה ליצור הנחיות למשרד, שהיום מפתח הרבה מן התשתיות בעצמו, איזה אמצעים הוא צריך לנקוט כדי לבנות שכונות ירוקות וישובים "ירוקים" שהיום גדל להם מאוד הביקוש. תקן 5281, המגדיר מבחנים כאלה לבניינים (אבל הכולל גם כמה מבחנים המתייחסים לשכונה) עדיין לא היה קיים. בפועל למתכננים שזכו במכרז להכנת ההנחיות, צוות בראשותה של אדר' ענת גונן, עדיין לא היה ניסיון ממשי עם הטכניקות השונות, והמסמך הוא יותר בגדר מסמך עקרונות ונושאים שיש להתייחס אליהם, ואיננו נותן הנחיות שמהנדסים יכולים להשתמש בהן. אפילו בארה"ב התקן לשכונות ירוקות עדיין נמצא רק בדיון. מתברר גם שרבים מהנושאים יוצרים התנגשויות עם תקני בריאות (שימוש במים אפורים), או הנחיות של משרד התחבורה. אבל אפילו בעיות אלה לא נפתרו, למרות ההשתתפות של כל המשרדים בועדות ההיגוי. למרות זאת שווה לקרוא למי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום ומחפש חומר בעברית. אפשר להוריד את המדריך באתר משרד השיכון כאן.

במסגרת הליווי של תכנון שכונות מגורים, אחד הנושאים שהיה תמיד שנוי במחלוקת הוא כמה להקצות למסחר, ואיך לפזר אותו בשכונה. בדרך כלל כאשר מתווכחים על נושא, זה משום שאין מידע אמפירי עליו וכל אחד מדבר מנסיונו האישי ומהשקפתו הכללית. העבודות האחרונות על הביקושים למסחר בשכונות מגורים נכתבו בשנות ה – 70, ומאז השתנו הרבה דברים בחברה בישראל. המטרה של העבודה השניה היתה לעשות, על סמך בדיקה אמפירית של מצב מרכזים מסחריים שונים, הנחיות לכמות, פיזור וארגון של שטחי מסחר בשכונות מגורים. העבודה שהוצגה היום אכן עושה את זה, ומהסקר עולים גם נתונים מעניינים. מסתבר שאחוז גבוה מאוד של האנשים יורדים למרכז המסחרי כדי להסתובב, ויש בו על כן חשיבות רבה לרחבה (או לככר). רוב האנשים מגיעים אליו ברגל, ורק מעט בתחבורה ציבורית (וזה אכן טבעי שזה יהיה כך, כי המרכז השכונתי אמור להיות נגיש ברגל לתושבים שסביבו), עוד נתון מעניין: בתי קפה ומסעדות הם הדבר החסר ביותר במרכזים מסחריים – אולם הם בדרך כלל גם קטנים מדי ומבודדים מדי כדי לכלול אותם. מסתבר אם כך שאנשים רוצים חיים אורבניים: הם רוצים לרדת למרכז כדי להסתובב ולקנות כמה דברים, ולשבת בבית קפה, והכל בטווח הליכה ברגל – והשאלה הנשאלת היא האם הצפיפות שאנו בונים בה אכן מאפשרת לזה להתקיים – בדרך כלל לא, כי בצפיפויות המקובלות מגיעים ל – 2,000 – 2,500 שטחי מסחר בשכונת מגורים של 7,000 – 10,000תושבים וזה לא מספיק בשביל ליצור מקומות בעלי עניין משמעותי ומגוון רחב.

גרסא סופית של המדריך עדיין איננה מוכנה, אבל אפשר להוריד כאן את הטיוטא האחרונה, וכן את טבלת החישובים שבאמצעותה אפשר לחשב את כמות שטחי המסחר הדרושה על פי הפרמטרים השונים שנבדקו על ידי הצוות.

בסך הכל היה מעניין למדי. והעבודות הללו הן חשובות. זה בדיוק צריך להיות תפקידו של משרד ממשלתי האחראי על תכנון עירוני במדינה שבה הרשויות המקומיות והשוק הפרטי עושים את רוב העבודה היומיומית. התוויות מדיניות, הנחיות תכנון וקביעת סטנדרטים, אתגור של ההנחיות הקיימות ופתיחת סתימות בירוקרטיות בין ההנחיות של משרדים שונים. ניסוי וייזום של פרוייקטים נסיוניים שהשוק הפרטי איננו יכול להוביל בגלל רמת הסיכון הגבוהה. אם יש לי בעיה מסוימת זה משך הזמן הארוך שלוקח לעשות את הפרוייקטים הללו, משום שהצוות קטן מדי וזמן עבודתו פרוס דק מדי. גם התקציב הניתן לפרסום ולהטמעה של החומר הזה קטן מדי – יום עיון אחד, אחרי שנים של עבודה פשוט איננו מספיק כדי להפוך את הידע הזה לנחלת כלל המתכננים בארץ. כאן יכול המשרד לעשות שימוש בעמותות המתכננים ובעמותות השונות העוסקות בתחומים האלה כמו "מרחב" לארגן יחד איתם השתלמויות וימי עיון כדי להפיץ את הידע באופן כללי יותר גם למי שלא עובד מול משרד השיכון.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יאיר  On 24 בינואר 2009 at 11:49

    אני דווקא מאוד התאכזבתי מהמסמך על ישובים "אקולוגיים" ושכונות ירוקות. נראה היה לי שהתעסקו בדברים הקטנים, ושכחו את התמונה הכללית.

    יועץ התחבורה למשל הסביר על מעגלי תנועה – שתרומתם לאיכות החיים היא נסיעה איטית יותר, אבל לא ציין מה תרומתם ל-"אקולוגיות" של היישוב או השכונה. לתחבורה ציבורית הוא לא התייחס גם כשנשאל על כך.

    יועץ איכות הסביבה הסביר כיצד למקם את היישוב כך שלא ייפגע מזיהום וממפגעים אחרים. חשבתי שהרעיון ביישוב "אקולוגי" זה שהוא לא *מייצר* זיהום. לעומת זאת הוא התייחס להדברה ביולוגית בתחומי היישוב – עם כל הכבוד – זה פרט קטן ביחס לזיהום שמייצר היישוב, הקיטוע שיוצרות התשתיות שרצות אליו וכו'.

    ענת גונן ציינה שבעקבות הכנת המדריך היא הפכה ל-"ירוקה כהה" (אך ציינה שטביעת הרגל האקולוגית שלה גדולה מאוד. אולי היא גרה בצמוד קרקע בצפון, נוסעת הרבה ברכב פרטי למרכז, וטסה הרבה לחו"ל). נראה היה שהמדריך נבנה קצת "ירוק כהה" מדי. נותן המון חשיבות לפרחים ולפרפרים בחצר האחורית, אבל לא מחשיב את הקיטוע בבתי הגידול שלהם בגלל הכביש ליישוב "האקולוגי".

    דווקא המדריך לתכנון מרכזי מסחר, שלא הייתי מגיע כדי לשמוע עליו, הרשים אותי מאוד. לא אני אחלק ציונים למשרד לרמן או לסדן-לוונטל, אבל כל הכבוד! כדאי להסתכל במדריך עצמו באתר האינטרנט של משהב"ש. יש שם גם את קובץ האקסל עם המודל לחישוב השטחים.

  • יודן  On 24 בינואר 2009 at 2:40

    כן יהונתן מטרים מרובעים נטו של מסחר.

  • יהונתן הימן  On 23 בינואר 2009 at 23:00

    תודה יודן,
    אולי הייתי צריך לפתוח בכך. לצערי לא השתתפתי ביום העיון המרתק בנושא.
    אני מצטרף לקריאתו של יודן למשרדי הממשלה לשתף פעולה עם ארגונים שונים העוסקים בנושאי תכנון כגון מרחב ואורבניקה-התעוררות עירונית וכן איגודים מקצועיים שונים כגון איגוד המתכננים, עמותת אדריכלים מאוחדים ועוד.
    חשוב שכל העוסקים בתכנון יכירו את הסוגיות הללו לעומקן.

  • יהונתן הימן  On 23 בינואר 2009 at 22:55

    "בצפיפויות המקובלות מגיעים ל – 2,000 – 2,500 שטחי מסחר בשכונת מגורים של 7,000 – 10,000תושבים"
    יהיה טוב אם יובהר לגבי המספרים – מ"ר מסחריים לנפש אני מניח?

  • עידו  On 23 בינואר 2009 at 10:24

    כי ה"שוק" רוצה כסף והוא רוצה אוצו מהר. כדי לעשות כסף מהר, מתפשרים על חומרים, מתפשרים עם טכניקה, מתפשרים על תנאים סוציאלים לעובדים… בקיצור מתפשרים על איכות ללא התחשבות הטובת ה"חברה" שמאכלסת את השוק. כלומר לא מדובר בקומוניזם אלא במנגנון הגנה עליך ובלמים ליזמים שלוחי רסן. מעין בג"צ של ה"שוק"… את בג"צ אתה מקבל בדמוקרטיה ליברלית? יופי, אז כך גם את ועדות, רשויות ומנגנוני פיקוח אחרים יש לקבל, כי אותו חסר בועדות ותקנים הביא למפגעים נוסח מפעל תע"ש בגבעתיים, הקישון, חיריה וכו'….

  • גרשון  On 23 בינואר 2009 at 9:44

    אני פשוט לא מבין עדיין את היותנו בעידן הקומוניסטי?
    למה אי אפשר לתכנן ללא הנחיות מקובעות וזהות מקובעות, ללא התיחסות לצרכים השונים של כל מקום ומקום?
    אי אפשר לתת ל"שוק" לעשות את שלו.
    אתה חושב שמקבץ זהה של מתכננים מוכשרים ככל שיהיו מייצרים מרכז שירוד ל20 שנה?
    הגיע הזמן לשחרר מעט את המדינה, לתת לעסקים קטנים להתקיים בצל המגורים ומעט פחות כללים ותקנות-בד,כ אלו לא עושות טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: