למה אצביע לתנועה הירוקה ולא למרצ

הבחירות הראשונות שהצבעתי בהן היו ב – 1977. כן אלה המפורסמות של ד"ש והמהפך. הצבעתי רצ (המ' של מפ"ם היה עדיין בעבודה), בגלל שולמית אלוני, בגלל שזו הייתה מפלגה צעירה ובועטת שהתרכזה בנושאי פנים, ובעיקר זכויות האזרח וכפיה דתית. בירושלים של שנות נעורי שהייתה עוד הרבה יותר סגורה ומסוגרת ממה שהיא היום אלה היו נושאים חשובים שלולא רצ איש לא היה מדבר עליהם. השלום ממילא נראה רחוק.

 
בכל מערכות הבחירות שמאז (למעט האחרונה) הצבעתי למרצ. עד היום יש לי זהות גדולה עם המצע שלה, לפחות בנושאים המדיניים והאזרחיים שבאים לידי ביטוי במצפן הבחירות של המכון הדמוקרטי. אבל עם השנים חוסר הנחת שלי ממנה הלך וגבר. מרצ לא ממש ניסתה לחבור לקהלים חדשים, לא פתחה את שורותיה לפעילים ערבים ומזרחיים משמעותיים, רן כהן תמיד נכשל בניסיונותיו להיות ראש המפלגה. בכלל העדיפה המפלגה תמיד למנות לראשה פורשים של מפלגת העבודה: יוסי שריד, יוסי ביילין ויעל דיין בתל-אביב. את המאבק בכפייה הדתית זנחה לטובת שינוי, תמיד העדיפה את הדרך המדינית על פני האזרחית והסכימה לשבת עם ש"ס כדי להציל את השלום. משנה סביבתית בכלל לא הייתה לה וכיון ששניים מחברי הכנסת שלה הם חלק מהלובי החקלאי, יש לה יד ורגל הן במשבר המים והן בהחלטות קרקעיות גרועות שנמנעו רק בגלל בג"צים.

 
אבל הקש ששבר את גבי היה שנות אוסלו ובעיקר האינתיפאדה השנייה. במשך שנים הסברתי יחד עם מרצ שהבעיה היא הכיבוש של הגדה והרצועה, ושאם נסכים למדינה פלשתינית בשטחים אז יהיה שלום. התפיסה הזו החלה להישחק בפיגועים של שנות אוסלו, וביתר שאת עם פרוץ האינתיפאדה. מישהו שם היה צריך לעשות חושבים, מישהו היה צריך להגיד אולי טעינו, מישהו היה צריך לאוורר את העמדות. במקום זאת היה קל יותר להאשים את ברק, ולשנוא אותו כמי שפירק את תהליך השלום. יכול להיות שבצדק, אבל אף אחד לא ממש טרח לבדוק את עמדותיו המסורתיות. הכל המשיך כרגיל. ביילין המשיך לעשות שלום עם עבד-ראבו, ומרצ הפכה פחות ופחות רלוונטית ויותר מפלגה צרה של צפונים וקיבוצניקים מהשומר הצעיר.

 
בבחירות האחרונות הצבעתי לראשונה בחיי למפלגת העבודה. נשביתי בהבטחה של פרץ והאנשים החדשים שהוא הביא. ניסיתי להתעלם מרוב האנשים האחרים ברשימה. חשבתי אם אין מפלגה סביבתית, אז לפחות שתהיה חברתית. על הירוקים ופאר ויסנר כבר ידעתי מספיק מתל-אביב כדי לא לחזור על הטעות הזו. אחרי הבחירות קיבלתי שוב את פואד כשר התשתיות ואת שמחון כשר החקלאות ממונים על שני המשרדים הסביבתיים החשובים ביותר. אחראים ישירים למשבר המים ואי פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים בישראל, ובזבוז הולך ונמשך של שני המשאבים. למדתי את השיעור שלי.

לכן שמחתי כשפנה אלי אלון טל לפני כמה חודשים וביקש ממני להצטרף להקמת התנועה הירוקה. עוד יותר שמחתי לראות את האנשים האחרים שהצטרפו להקמתה. קהל מגוון ומורכב, לא רק צפונים, לא רק תל-אביבים. כוחות חדשים וצעירים מירושלים, מהקריות, מהדרום, מערי המשנה של המטרופולין. הרבה צעירים. אני ובני דורי הם הזקנים בחבורה. מפלגה זה לא רק דרך ורעיונות. מפלגה זה אנשים, זה אנרגיה, זה סוג של אהבה למקום הזה ולמורכבות האנושית שלו, מוכנות לחפש דרכים חדשות לפיתרון, לשנות סדרי עדיפויות מקובלים, לפתוח את תהליכי קבלת ההחלטות לאנשים. עד עכשיו אני רק נהנה יותר, שמח יותר על האנשים הרבים שהצטרפו אלינו. שמח גם על האיחוד עם מימד שמוסיפה לנו מימדים וקהלים שלא הגענו אליהם קודם, ומקווה לעוד תוספות. של עולים חדשים ושל ערבים שיראו בנו תנועה שהם יכולים להזדהות איתה ולבטוח בה שתדאג לאינטרסים הפשוטים והיומיומיים שלהם: לאויר, למים, למרחב הציבורי, לתחבורה הציבורית, לחינוך, לבריאות, בחידוש הדמוקרטיה, לחופש דת. פיתחו, אם עדיין לא עשיתם זאת את עמוד הבית של התנועה וקראו את הדברים.
אה כן… ואל תגידו לי שגם מרצ ירוקה. הנה הם לקחו את ניצן הורביץ ושמו אותו במקום שלישי. אז קודם כל אני שמח על כך, כי זה אומר שהוא כנראה יהיה בכנסת וזה עוד קול לנושאים שאני מאמין בהם, יהיה לי אל מי להתקשר ואני מקווה שהוא יענה לי. אבל ניצן למד את הנושאים הללו אצלי ובמרכז השל שכל האנשים המובילים בו שותפים בהקמת התנועה הירוקה. אז אם אני יכול ללכת אל הרבי, מדוע שאלך אצל תלמידו?

 
ודבר אחרון: שימו ה' התנועה הירוקה-מימד

ואם אתם לא רוצים ולא השתכנעתם: שימו מרצ, שימו עבודה, שימו אפילו קדימה אבל אל תתנו את קולכם לירוקים שהיא מפלגת מרמה שבראשה איש שלא מבין בנושאי סביבה ויושב כבר חמש שנים על משכורת כסגן ראש העירייה בתל אביב ולא תרם כלום למאבקים סביבתיים בתל-אביב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  On 14 בפברואר 2009 at 16:09

    בדיעבד, מימד, הירוקים וכולי לא עברו את אחוז החסימה ומי שביקש ללמד לקח את עמיר פרץ ושאר חברי העבודה, קיבל את הימין , קיבל אנשי כהנא בכנסת, קיבל את ליברמן.

    אני לא אומרת שהיה נכון יותר להצביע למפלגה שזנחה את עקרונותיה – אני רק חושבת שמי שמחפש שינוי חברתי וערכי, ראוי לו שיעבוד קשה יותר לבחירות הבאות – או אולי נכון יותר לומר – לאחרי המלחמה עם אירן.

  • יודן  On 8 בפברואר 2009 at 10:43

    אני לא מניח זאת לגבי הקוראים. פשוט סיפרתי על שיקולי שלי – ואני מעולם לא הייתי נוטה לימין. אני מניח שיש עוד אנשים כמוני ואליהם הפוסט הזה דיבר. אני רק אשמח לראות שיש אנשים עם נטייה לימין שיתמכו בתנועה הירוקה מימד, משום שזה יחזק את הרגשתי שהאמירה שלה היא במישור קצת שונה מהחלוקה הגסה לשמאל וימין.

  • משה  On 6 בפברואר 2009 at 23:36

    באתר שלך הוא בעל נטיות לשמאל ולכן אתה מציע לו מפלגות שמאל שונות כאלטרנטיבה למימד…
    אפילו אם מסתכלים היסטורית על הפן של המרחב, אין ספק שהשמאל גרם נזקים עצומים גם ברמת המדינה וגם ברמת הערים, מתוך האידיאולוגיה להתערב ולכוון את חיי האזרחים.
    גם היום כשבשמאל מדברים על התערבות מרחבית חיובית, כמו שיקום אורבני, פיתוח של תחבורה ציבורית יעילה וכדומה, זה תמיד מלווה ברעיונות הרסניים הרבה יותר כמו "דיור בהישג יד" (שלאחר זמן קצר משתק ערים) או "שוויון" בחינוך (שברמה הארצית הביא את מערכת החינוך שלנו עד הלום, וברמה מקומית מונע תחרות ושיפור של בתי ספר ומונע חופש מההורים והתלמידים).
    איני נכנס כאן לעניינים כלכליים ומדיניים יותר רחבים, אבל בכל מקרה המונופול שהשמאל לוקח על חשיבה סביבתית (בלי קשר למה שיודן כותב כאן) היא צבועה ומגוחכת.

  • עידן  On 6 בפברואר 2009 at 22:06

    אגב, לגבי הסיפא – הסכמי העודפים הופכים את ההצבעה לקצת מוזרה. אסור לשים קדימה כי יש להם הסכם עודפים עם הירוקים… ולגבי חד"ש זה קצת מצחיק שיש להם הסכם עם רע"ם שהיא מפלגת התנועה האיסלמית.

  • אלון דוד  On 6 בפברואר 2009 at 19:17

    גם אני בפעם הראשונה נתקל בסוגיה הזו. לא שהייתי חיה פוליטית לפני כן, אבל ביצעתי את השיקולים שלי, תהיתי מה עומד מאחורי ההצהרות, מי הם האנשים ולאן הם יכולים להוביל אותנו, אולי לפעמים, אפילו ניסיתי לבנות קואליציות אפשריות ולהצביע בעד או נגד. אבל אחוז החסימה מעולם לא היווה אצלי שיקול וחוויתי הלם תרבות קטן שראיתי על כמה אנשים הטיעון הזה משפיע.
    האמת שכל הצבעה שלי בשנים האחרונות נכנסה לכנסת – ברטרוספקטיבה זרקתי קולות לפח כי הצבעתי מחוסר ברירה ולא במשהו שאני מאמין בו.

  • יודן  On 5 בפברואר 2009 at 21:28

    כל האינדיקציות הן שהתי"מ עוברת את אחוז החסימה. זאת על פי קלפיות במוסדות, סקרים ממוקדים ששואלים לגבי הצבעה למפלגה מראים ש – 3% מצביעים לה כבר עכשיו ועוד 4% אם ברור שהם עוברים את אחוז החסימה. בכל אופן, אף פעם לא הבנתי את העניין הזה של הצבעה על פי הסיכויים שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה – לא אם באמת מרגישים שהמפלגה מייצגת אותנו.
    בפוסט הבא אתייחס לשאלה הזו של רסיסי המפלגות שהיתה היחידה שהטרידה אותי בקשר להצבעה לתי"מ

  • naurr  On 5 בפברואר 2009 at 20:03

    אני חושב שבחירות 77 ידועות יותר בגלל מפלגה אחרת מאשר דש…

  • ד.ט  On 5 בפברואר 2009 at 18:58

    לא יתברר דבר כזה. בימים הקרובים יהיה אסור לפרסם סקרים, וממילא הסקרים אינם מתמודדים היטב עם השאלה האם מפלגה כמו תי"מ (או הגמלאים בעבר) עוברת את אחוז החסימה.

    כך שהבוחר יצטרך לבחור לפי נטיית לבו, בלי שיידע בודאות או אף בסבירות גבוהה האם המפלגה עוברת או לא עוברת.

    47 אלף קולות שניתנו בבחירות הקודמות לירוקים, ועוד 187 אלף קולות שניתנו לגימלאים, נותנים סיבה מסוימת לאופטימיות עבור תי"מ. אם היא תיקח את הרוב הגדול של אותם מצביעי ירוקים, ועוד כמה קולות מפה ומשם (בעיקר מבין מצביעי הגמלאים, יש להניח) יש סיכוי טוב. אחוז החסימה יעמוד על כ-65 אלף קולות.

  • עמנואל  On 5 בפברואר 2009 at 15:23

    אנחנו עדיין לא יודעים את זה. נכון לעכשיו אין סימן שהתנועה הירוקה – מימד. עוברת את אחוז החסימה.

    אבל בזמן הזה (5 ימים לפני הבחירות) בבחירות הקודמות עוד לא היה סימן כזה לגבי הגימלאים. זה יתברר בסביבות יום ראשון-שני.

    בכל מקרה, אם יתברר בסוף שאין סיכוי מספיק לתי"מ מימד לעבור את אחוז החסימה, ההצבעה ההגיונית ביותר למצביע "ירוק" היא מרצ.

    http://www.newmeretz.org.il/aspx/green.aspx?

  • ניורה  On 5 בפברואר 2009 at 10:14

    כולל ההצבעה לעבודה בבחירות הקודמות מתוך תקווה שהעבודה סוף סוף תעשה תפנית ותהפוך למפלגת שמאל חברתית אפקטיבית (אני לא אתחיל אפילו עם הנושא של איכות סביבה, בעניין הזה גם בבחירות הקודמות לא היו לי אשליות לגבי מפלגת העבודה).

    אני ברצינות מרגישה שאחרי שנים ורצף של מערכות בחירות בהן בחרתי ברע במיעוטו כל הזמן, סוף סוף יש מפלגה שממש מייצגת אותי ברוחה.

    (ולא, אף אחד לא משלם לי כדי שאכתוב את זה כאן!)

  • יודן  On 5 בפברואר 2009 at 8:36

    לא הירוקים שאינם באמת ירוקים. אלא התנועה הירוקה מימד. ותאמין לי משום שאני בפנים, אין פה ניסיון ליבא משהו מחו"ל, אלא משהו אמיתי שצומח מלמטה, כפי שאגב צמחו המפלגות הירוקות באירופה. אם נעקוב אחרי הדינמיקה האירופית באיור של 20 שנה, אז ב – 2020 הערכים האלה יהיו חלק מהמיינסטרים

  • gerson  On 5 בפברואר 2009 at 8:27

    מבלי לראות את ה"כוכבים" כניצן הורוביץ, שקשה לי לקרוא לו פעיל סביבתי, הרי שלמעט תקיפה קולנית ודהויה, לעיתים חסרת כיוון ותכנים, לא ראינו כבר שנים שעשתה משהו (אולי הפעילות האחרונה הסתובבה סביב מפולת הבנקים, לצערי).
    דווקא ההצמדות המתמדת לכסא, חוסר הרוטציה ובעצם אי-העשייה מדהימה.
    לדבי הירוקים לצערי עדיין מדשדשים במשהו שלא בדיוק ברור, ולצערי יודן, ישאר כנראה בכל מקרה בגדר תופעת אלצהיימר קטנה, זכרון חולף ליבוא רעיון מחו"ל.
    בכל מקרה תצביע-אולי נשפיע בקטנה

  • מ.  On 5 בפברואר 2009 at 6:53

    אבל בקלפי שים מרץ או עבודה, כי אתה יודע שהירוקה לא תעבור את אחוז החסימה.

  • עמנואל  On 5 בפברואר 2009 at 2:06

    אני חושש שאתה עושה עוול למרצ. זה לא רק שלקחנו את ניצן הורוביץ ושמנו במקום השלישי. זה היה רק הדובדבן שעל הקצפת.

    אבל זה בהחלט לא משהו בודד ומנותק. בבחירות הפנימיות לרשימה היה די מהפך בכיון החברתי ירוק, כאשר אילן גילאון ומוסי רז הגיעו למקומות גבוהים וריאלים.

    כשמוסי רז היה בכנסת (עד 2003) הוא היה אחד מהח"כים ה"ירוקים" ביותר (ראה למשל את חוק הייצוג של ארגונים סביבתיים בועדות התכנון וכו', שהוא העביר. וכן – אנשים שהיום בתנועה הירוקה היו מעורבים בכך). לכן נוצרה פה מסה קריטית שתחזיר את מרצ להיות מה שהיא היתה פעם בתחום הזה, ואני מודה – קצת הזניחה בשתי הקדנציות האחרונות.

    בכל מקרה, אני מקווה שיהיה בהצלחה גם לנו וגם לכם, ושליל הבחירות לא ייסתיים במפח נפש.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: