האזור המטרופוליני הוא המפתח

בדיוק היום מפרסם מכון ברוקינגס בוושינגטון מאמר המסביר שהכלכלה האמריקאית מבוססת כולה על כ – 100 אזורים מטרופוליניים. האזורים המטרופוליניים של לוס אנג'לס – סן דייגו ושל אזור המפרץ בקליפוניה יחדיו מהווים יותר מ – 70% מכלכלת קליפורניה, והכלכלה שלהם גדולה יותר מזו של הודו, מקסיקו, דרום קוריאה או אוסטרליה. האזור המטרופוליני של ניו יורק מחזיק שתי מדינות (76% מכלכלת מדינת ניו יורק ו – 77% מכלכלת ניו ג'רזי). המאמר המורחב יותר (שאפשר להוריד אותו ב – pdf), מסביר את הצורך בשינויים ממשליים כדי לשקף את התלות הזו, וכדי להקל על האזורים המטרופוליניים האלה, שלעיתים קרובות הם חוצי גבולות מדינות לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלהם.

התמזל מזלנו, ואנחנו חיים גם כן במדינת מטרופולין אחת. אין בישראל שלושה מרחבים מעויירים כפי שטוענת תכנית 2020 (זהירות pdf), או ארבעה מטרופולינים כפי שנהוג לחשוב במשרד הפנים, וכפי שמניחה תמ"א 35. העובדה היא שישראל היא אזור מטרופוליני אחד, שמרכזו בגוש דן, ושכל מה שקורה במרחב הישראלי כפוף לדינמיקה הכלכלית – חברתית שזהו המוקד שלה. ערי המשנה, ירושלים, חיפה, באר-שבע, ראשון לציון, אשדוד, ממלאות כל אחת תפקיד בתוך המערך המטרופוליני הזה. השטחים הפתוחים משמשים כשטחי נופש עבור תושבי המרחב הזה, הנגב הוא בחלקו אזור נופש ובחלקו פח האשפה של המרחב המטרופוליני וכולי.

מימדיו והתפתחותו של המרחב המטרופוליני תלויים בצורה מובהקת בתשתיות התחבורה שבו. פיתוח אמצעי תחבורה מהירים היכולים לחבר את הפריפריה של המרחב עם מרכזו, ואת החלקים השונים שבמרחב זה עם זה, יאפשר "מתיחה" של האזור הדינמי של המרחב, אותו אזור שיש בו אטרקטיביות להשקעות הן למגורים והן לתעסוקה, אל אזורים שהיום נחשבים פריפריה, כמו הנגב הצפוני והגליל המערבי והתחתון. במידה רבה הדבר כבר קורה בעמקים של הגליל.

אולם אופי הפיתוח תלוי גם בתשתית התחבורתית שסביבה יהיה הפיתוח,ובמידת שילובה עם שימושי הקרקע. כיום עיקר הפיתוח מבוסס על המכונית, ועל כן הוא מתאפיין בשכונות מגורים "קהילתיות" בצפיפות נמוכה, ובאזורי תעסוקה ומסחר פריפריאליים, הסמוכים למערכות הכבישים הראשיות. פיתוח כזה תלוי לגמרי ברכב הפרטי ליצירת הנגישות. דגם פיתוח זה בזבזני בשטח, יוצר גודש תחבורתי בלתי פתיר, הרסני לסביבה, ואיננו בר-קיימא בעולם שבו מקורות האנרגיה מתייקרים, ושמנסה להקטין את פליטות גזי החממה.

ישנו דגם פיתוח אחר, דגם שעל פיו חל הגל הראשון של פרבור הערים בסוף המאה ה-19. דגם שעשו בו שימוש ערים כמו טוקיו, קופנהאגן וסטוקהולם, בתכנון ההתפשטות שלהם במאה ה – 20, הדגם שעליו התבססה קוריטיבה בפיתוח שלה בארבעים השנה האחרונות, דגם החוזר להיות דגם מועדף גם בארצות הברית. מדובר בפיתוח של מגורים ותעסוקה, במוקדים עירוניים משולבים המאפשרים חיים עירוניים מלאים סביב תחנות הרכבת, המחברות את המוקדים הללו למטרופולין כולו. דגם זה נקרא פיתוח מוטה תחבורה ציבורית (Transit Oriented Development או בקיצור TOD).

כל זה מביא אותנו ליום העיון שעליו כבר הודעתי בשבוע שעבר. הסיבה העיקרית שערי הפיתוח לא הצליחו להתרומם היא משום שהן היו מבוססות על תפיסה מיושנת ושגויה של העיר כמרכז שירותים אזורי לתושבי האזור הכפרי שמסביבה. ערים כבר מזמן אינן מתפחות כך, ויש הטוענים שמעולם לא התפתחו כך, אלא בעיקר מתוך סחר גומלין בין רשתות של ערים מתמחות. למרבה המזל, הפריפריה הישראלית היא קרובה, וללא כל בעיה ניתן לחבר את רובה למרחב המטרופוליני. וזאת אכן נעשה היום (אולי לאט מדי) על ידי הרחבת רשת המסילות, ועל ידי כביש חוצה ישראל. אולם כדי לעשות זאת יש להבין את תפקידה של הרכבת כמחוללת פיתוח עירוני, ולא רק כאמצעי תחבורה. יש להבין שהשטח הקריטי לפיתוח הם 500 המטר הקרובים לתחנה, ויש למקם את התחנות מספיק קרוב למרכזים הקיימים, או לאזורי התעסוקה הקיימים, כדי שדינמיקת הפיתוח תעזור לשקם אותם, וכדי שיהיה מינמום פיתוח על שטחים פתוחים ומקסימום מיחזור של שטחים מפותחים עזובים או מוזנחים. זהו המודל שאנו רוצים להציג ביום העיון, והדיון ייסוב על מידת האטרקטיביות והיישימות שלו במרחב של צפון הנגב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה  On 14 במרץ 2009 at 22:44

    אני לא אוכל לבוא לצערי, אבל מעכשיו אני מתכוון לנדנד לכל מי שמכנס כינוס שדברי טעם מתוכננים להישמע בו, שיצלם בווידאו ויעלה לאתרו, ואם אפשר גם ליוטיוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: