איך כמעט הגעתי לדבר על מיתון תנועה בפריים טיים אצל לונדון וקירשנבאום

אתמול בבוקר קיבלתי טלפון. בצד השני הייתה מישהי שהציגה את עצמה כתחקירנית של "לונדון וקירשנבאום", רצתה לדעת האם אהיה מעוניין להתראיין במסגרת התכנית לקראת ערב.

באיזה עניין? שאלתי. בעניין הכנס "העתיד הולך ברגל" שמתקיים בשבוע הבא. ענתה. ראיתי שאתה מרצה שם הרצאה בנושא: "החסמים ליישום אזורי  מיתון תנועה בישראל". נכון, אמרתי. מה זה אזורי מיתון תנועה? שאלה. אזורי מיתון תנועה אלה הם אזורים, בדרך כלל אזורי מגורים, אבל לפעמים גם אזורים שבהם יש תנועת הולכי רגל רבה, כמו מרכזי ערים, או אזורי עסקים ותעסוקה שבהם מהירות כלי הרכב מוגבלת ל – 30 קמ"ש. הסיבה להגבלת המהירות היא שבמהירות הזו גם אם כלי רכב פוגע בהולך רגל הסיכוי לפגיעה קשה או למוות נמוכים הרבה יותר. אזורי מיתון תנועה הפכו כמעט לסטנדרט בתכנון ערים באירופה, והם גם תורמים לאיכות החיים, משום שכלי הרכב עושים פחות רעש, יש פחות נסיעות מקומיות, משום שאנשים מעדיפים לעשות תנועות מקומיות ברגל, השימוש ברחובות עולה, מה שהופך אותם ליותר נעימים וטובים גם לעסקים…

כן, אבל אם יש פגיעה במכוניות, זה פוגע באיכות החיים, לא? הרי רוב האנשים צריכים להגיע במכונית מביתם למקום עבודתם? האם זה לא תלוי בכך שתהיה תחבורה ציבורית יותר יעילה? שאלה.

לא, עניתי, אין ממש פגיעה בנוסעים במכוניות. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהם, בדרך כלל, הן ממילא נסיעות מקומיות וקצרות. הנסיעות לעבודה כוללות, ברוב המקרים, מרכיב קצר בלבד באזור המגורים, ובאזור התעסוקה. רוב משך הנסיעה נעשה בכבישים ראשיים שבהם אין מיתון תנועה, כך שאולי משך הנסיעה הכולל של הנהג מתארך בשתיים או שלוש דקות שזה לא משמעותי. במיתון תנועה גם אין פגיעה ממשית בקיבולת הרחובות, משום שבשעות השיא ממילא המהירויות נמוכות ברחובות העירוניים. מה שמיתון תנועה עושה בעיקר הוא להגן על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהם נהגים יכולים לנסוע מהר גם ברחובות עירוניים, במיוחד משום שאין בהם תנועה רבה של מכוניות.

מחקרי מעקב באירופה, הוספתי, הראו שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה ירדו התאונות הקטלניות כמעט ל – 0, והתאונות בכלל צומצמו ב – 50-70 אחוזים. אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בבטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים. לא כדאי?

האם אתה יכול לתת לי דוגמא לרחוב כזה בארץ? שאלה. לא, אמרתי לה, כל העניין הוא שמיתון תנועה איננו על רחוב זה או אחר. כאלה דווקא יש הרבה בארץ. צאי לכל עיר וסעי ברחובות הראשיים ותראי שברבים מהם יש פסי האטה (באמפרים), שזהו אחד האמצעים של מיתון תנועה. כלומר אנשים מודעים לבעיה של חוסר הבטיחות ברחובות, ומבקשים מהעירייה פתרונות, והפתרון הוא בדרך כלל פסי האטה. אבל מיתון תנועה עובד אחרת. זהו איננו פתרון מקומי, אלא פתרון אזורי, שכונתי. ופסי ההאטה השנואים על הנהגים הוא רק אחד האמצעים שמשתמשים בהם, ולא המועדף. האמצעי הראשון במעלה הוא הצרת נתיבי התנועה – מה שגורם לנהגים להאיט מעצמם, בגלל התחושה שהמרחב מצומצם יותר, ישנה הסטת נתיבי תנועה ברחובות ישרים, כדי ששדה הראייה של הנהג יהיה מצומצם יותר, והוא יאיט כדי להיות מסוגל להגיב בזמן להפתעות, ישנו הביטול של שילוט בצמתים, מה שמחייב נהגים תמיד לבדוק האם יש רכב הבא מימין שיש לתת לו זכות קדימה, הגבהת צמתים כדי להקל על הולכי הרגל וכו'…

אז אם כך, שאלה, למה אין עדיין מיתון תנועה בארץ? נו, על זה בדיוק היה המחקר שלנו, עניתי, והתשובות הן כמובן מורכבות. אבל אולי שלושת הסיבות העיקריות הן שמדיניות המימון של משרד התחבורה יוצרת עדיפות בעיריות לפרוייקטים קטנים ונקודתיים ולא לפרוייקטים מערכתיים וגדולים, שהמודעות לחשיבות וליעילות מיתון תנועה בשיפור הבטיחות ואיכות החיים העירונית עדיין חסרה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות העירוניים, ושהקהילה המקצועית (ובעיקר מהנדסי התנועה והכבישים) משדרים עדיין ספקנות במיתון תנועה ומדגישים את רמת השירות לכלי הרכב כמטרה מרכזית בתכנון רחובות. בסופו של דבר, הכישלון הוא של משרד התחבורה (והבטיחות בדרכים), משום שכאשר פרסם את ההנחיות כבר בשנת 2002, לא דאג לבצע – שניים שלושה פרוייקטים ניסיוניים, בערים וישובים שונים בארץ, כדי שתהיינה דוגמאות שניתן ללמוד מהן ולהפיק מהן לקחים, וכן כדי להעלות את המודעות למיתון תנועה הן בציבור, והן בקהילה המקצועית.

תודה, אמרה, עכשיו הבנתי. אנחנו נרצה לשאול אותך גם שאלות על הכנס. זה בסדר, אמרתי. אשתדל לענות.

טוב, אני אחזור אליך בערך בשלוש, כדי להגיד לך אם נוכל לקיים את הראיון היום.

צריך לזכור, אמרתי, כנראה שכבר הרגשתי שמימוש הראיון מוטל בספק, ש – 30% מהנהרגים בתאונות הדרכים בארץ הם הולכי רגל, ושרובם נפגעים ברחובות הערים, שלפתי קלף אחרון. אני אחזור אליך בערך בשלוש, ענתה.

בראש כבר חשבתי איך אני מצליח להסביר מה זה מיתון תנועה בפריים טיים אצל לונדון וקירשנבאום. נכון, קצת התחיל לרעוד לי הפופיק מהמפגש עם שני השועלים הותיקים הללו, שעלולים להתקיל אותי בכל מיני שאלות קשות, כאשר יש לך 20 שניות זמן לחשוב על תגובה ולהגיד משהו קוהרנטי. אבל מה לא עושים למען המטרה?

בשתיים וחצי בערך היא התקשרה שוב. אני מצטערת, אמרה לי, לא נוכל לקיים היום את הראיון…

אז כיון שלא ראיתם את זה בפריים טיים, אצל לונדון וקירשנבאום, כתבתי לכם את תמצית השיחה כאן. אתם יכולים לבוא לכנס, ולשמוע עוד הרבה דוברים טובים ומעניינים בנושא ההליכה ברגל בעיר. ניתן להירשם לכנס כאן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • האזרח דרור  On 30 באפריל 2010 at 9:31

    1. מזל טוב על העברת הבלוג. לא ידעתי.
    2. אוסיף ערך קטן על איזור מיתון תנועה באקו ויקי, מוזמנים להרחיב
    3. פתחתי קבוצה לעירוניות מתחדשת בפייסבוק
    http://www.facebook.com/group.php?gid=112814595424699&v=wall

    • yodanr  On 30 באפריל 2010 at 14:18

      תודה דרור. גם העל המזל טוב וגם על הערך באקו ויקי.
      דווח ללרמן על הקבוצה בפייסבוק שייתן לזה פרסום בבלוג של מרחב, ואולי גם באתר שלנו.
      יודן

  • yodanr  On 16 באפריל 2010 at 18:32

    לאסף, עד כמה שאני יודע זה לא תלוי תרבות. גם בארץ מעגלי תנועה הוכיחו את עצמם כיותר בטוחים ויותר יעילים מרמזורים. גם בארץ רוב הנהגים לא מעוניינים לפגוע בהולכי הרגל, והורדה של שילוט מעבירה במידה רבה את האחריות אליהם.
    לדני, המהירות האופטימלית מבחינת כמות תנועה בנתיב היא בסביבות 35 קמ"ש, כלומר במהירות הזו בהתחשב במרחק הדרוש בין רכב לרכב לתגובת הנהגים, עובר מספר המכוניות הגדול ביותר לשעה. אבל צריך לזכור שזה האופטימום מבחינת המערכת, הנהגים, לעומת זאת שואפים לנסוע מהר יותר ועל כן ירגישו "דפוקים" ויטענו שיש גודש. זו אגב הסיבה מדוע לעולם אי אפשר לבנות מספיק דרכים, יש חוזר איזון בין האופטימום של המערכת, ובין הרצון של הנהג, שבתכנון תחבורה גם הוגדר כיעד לתכנון דרך המושג של רמת השירות.

  • אסף פדרמן  On 16 באפריל 2010 at 18:17

    שמעתי לא מזמן תוכנית ברדיו 4 (אנגליה) על נסיון להוריד רמזורים כדי להפחית עומסי תנועה ותאונות. הרעיון היה שרמזורים מקטינים את תשומת הלב של נהגים אחד לשני. במקום להזהר ולתת זכות קדימה בכניסה לצומת מאיצים קצת כדי "לגנוב" את הרמזור.

    אני סקרן לדעת עד כמה הרכיב התרבותי נחשב כאן או שזה עיקרון שתופס בכל מקום (שרמזור מפחית למעשה את הבטיחות לעומת מעגל תנועה וזכות קדימה).

  • דניאל גת  On 16 באפריל 2010 at 17:26

    עובדה קטנה מהנדסת תחבורה יכולה לעזור: במהירות גבוהה נפתחים רווחים גדולים בין המכוניות (אם נרצה או לא, וראוי שנרצה כי שמירת מרחק זה חשוב למניעת תאונות רכב ברכב). אני לא זוכר את הנוסחה, אבל נניח שאורך הרכב הוא a. במהירות של שלושים קמ"ש הרווח המינימאלי הוא, נאמר a. במהירות עירונית של 50, 60, למשל כמו ברחוב אבן גבירול כאשר התנועה זורמת שוטף ומהר, הרווח הטבעי הוא לפחות 5a. זה אומר שבפרק זמן נתון, נסיעה במהירות של 30 קמ"ש יכולה להעביר פי שש יותר מכוניות מאשר מהירות של 60 קמ"ש. אז נכון, לעבור קילומטר במהירות 30 לוקח 2 דקות במקום דקה במהירות 60. זה עולה לי בכפליים זמן, אבל האם זה לא שווה?

  • נחום כהו  On 16 באפריל 2010 at 15:44

    תודה לך יודן על הבהירות בהסבר על "מיתון התנועה", ועל האופטימיות שלך. האם אני צודק אם אומר שבלונדון רוחב הנתיב הוא ממש מינימלי, בהרבה אזורים חשובים, כבר עשרות בשנים (המפסטד, פאדינגטון), ועם האדיבות של הנהגים (תמיד) הסיכוי להיפגע הוא נמוך, ולכן כנראה דמי הביטוח יכולים להיות נמוכים.
    אגב, ניצלת מן הפריים טיים הנורא אצל ירון לונדון, הנוהג להסביר לכל מרואיין למה הוא טועה, ולמה עליו ללמוד מירון לודון את מקצועו מחדש. קירשנבוים מציל על ידי ההומור.

  • מיכאל יעקובסון  On 16 באפריל 2010 at 9:58

    מזל טוב על הבלוג החדש, ובהזמדנות הזו רציתי להגיד שמאד נהניתי והשכלתי מהרצאתך ביום שלישי בחוג לגיאוגרפיה.

    • yodanr  On 16 באפריל 2010 at 11:31

      תודה מיכאל, לא שמתי לב שהיית שם, חבל שלא באת להגיד שלום, היה יכול להיות נחמד להכיר אישית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: