האם הירוק באמת ירוק?

בשלוש השנים האחרונות אני עוסק במחקר על כמות ואיכות שטחים ציבוריים פתוחים בשכונות מגורים בישראל. המחקר לקראת סיום, ולאחרונה הצגתי אותו בכנס איגוד המתכננים, בכנס האגודה האקולוגית, ובהרצאה שנתתי במסגרת הקורס "סוגיות אורבניות בתל אביב" שארגנו יואב לרמן ואוהד קרני.
יואב העלה את ההרצאה שלי לרשת ואפשר למצוא אותה בבלוג שלו, או בבלוג של מרחב.

השורה התחתונה היא שתכנון שטחים ציבוריים פתוחים בערים בישראל במתכונתו הקיימת, איננו מועיל וייתכן שאף מזיק לאפשרות להשיג עירוניות טובה, מהווה בזבוז משאבי קרקע, ופוגע בקיימות. כלומר הירוק איננו באמת ירוק.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • yodanr  On 9 בספטמבר 2010 at 7:04

    דרור,
    אתה צודק שצריך בסופו של דבר להגיע גם להמלצות מה כן, ולשם מתכוונת הדרך. אבל כדאי גם להתעכב קצת על המצה הקיים והאם הוא עובד או לא.
    ובאשר לערים האירופאיות, נכון ששם המשפחות קטנות יותר, אך לא תמיד הם היו כאלה, ואנשים יוצאים לטייל עם הילדים פשוט ברחוב. מה יותר אנושי ומעניין מאשר הרחוב – כאשר הוא מוקדש לבני אדם ולא למכוניות?
    ואתה בילדותך איפה שיחקת?
    מסתבר שהגינות השכונתיות משרתות כמעט אך ורק הורים עם ילדים קטנים מאוד. אפילו ילדים בגיל 8 או 9 כבר לא מתעניינים בהן.

  • האזרח דרור  On 31 באוגוסט 2010 at 21:02

    שאלה – ומה עושים הורים שרוצים גן משחקים בקרבת הבית? עד כמה הערים האירופיאיות המוצלחות מתאימות למציאות הישראלית של 2+ ילדים למשפחה (דבר שהוא בעייתי בפני עצמו ודורש שינויי למטה)

    לטעמי המצגת שמופיעה אצל יואב,אינה מספיק ממוקדת – אולי בגלל שמדובר במחקר אקדמי – השאלה היא לא רק מה לא (אני יכול להסכים ששטחים פתוחים בעיר יכולים להיות מכשול רציני לתחבורה, שירותי רשת כלכליים ומרקם עירוני) – אלא יותר – איך כן. מתי שטחים פתוחים רצויים ועובדים , ובאיזה תנאים.

  • yodanr  On 12 באוגוסט 2010 at 20:47

    יעל דורי הגיבה למצגת שלי באתר של יואב לרמן, ואני הגבתי לתגובתה. אפשר לראות את הדו שיח כאן: http://www.tlv1.co.il/?p=3730&cpage=1#comment-14243

  • נחום כהן  On 9 באוגוסט 2010 at 9:40

    המחקר של השטחים הפתוחים בערים בישראל יסודי ביותר וגם מענין. אני מתפלא שאין השואה כמותית לתכנית "גדס" אשר כולם מסכימים על איכותה, אך צפיפותה לא גבוהה ביחס לפאריז או ברצלונה. יש לנו דוגמא יחידה שפועלת היטב ותוכננה במאה העשרים, ואנו מתעלמים ממנה.
    בבדיקה לא מעמיקה של שטחים ציבוריים בתכנית "גדס" (כולל שפת הים, הירקון וכד') הם פחות מ 10 מ"ר לאדם תושב (לא כולל מבקרים) ופחות מ 10% מסך השטח ברוטו. מספרים אלה הם מחצית הפרקטיקה הנהוגה בארץ, שלא היצליחה ליצור עיר מגוונת ואינטנסיבית לבד מצפון תל אביב. אני לא חושב שהסיבה נעוצה בשטחים הפתוחים, אבל אני מסכים עם הקביעה שהירוק מכשיל ונכשל. במאמר מוסגר, מספר מתכננים בבולוניה (הדוגמא הראויה שמביא יודן במחקרו) נוקטים בעמדה "עיר ירוקה יש להרוס". היסכמתי איתם.

    • yodanr  On 12 באוגוסט 2010 at 20:49

      נחום אתה צודק. בכוונה הרחקתי לפריז וברצלונה כדי להראות שגם בצפיפויות הרבה יותר גדולות מזו התל אביבית אפשר לחיות טוב עם הרבה פחות שטחים פתוחים.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: