נסיעה ברכבת הקלה בירושלים

השבוע נסעתי פעם ראשונה ברכבת הקלה בירושלים. הייתי צריך להגיע לפגישה בככר ספרא, ומשם רציתי לעלות להורי בגבעה הצרפתית, ואחר כך לחזור חזרה לתל-אביב. החלטתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לנסות את הרכת הקלה. מהבית שלי לתחנה המרכזית ה"חדשה" זו נסיעה קצרה בקו ארבע, ואוטובוס לירושלים יש כל 20 דקות. הרב-קו שלי נגמר, ולמכונות מכירת הכרטיסים וטעינת הרב קו היה תור ארוך שגרם לי לפספס רכבת אחת. אחר כך נסיעה של 10 דקות ברכת מלאה אך לא מפוצצת לאורך רחוב יפו. נסיעה נעימה ושקטה, ורכה הרבה יותר מהאוטובוס. ירדתי בתחנה של ככר ספרא בסך הכל כשעתיים אחרי יציאתי מתל-אביב, ללא מתח וללא עצבים.

הרכבת הקלה היא מקום מעניין. מרחב ציבורי שנפגשים בו כל המגזרים והאנשים שגרים בירושלים, בליל של עברית, ערבית, אידיש אנגלית ושפות אחרות נשמע. יש נוכחות משמעותית של אנשי ביטחון המסיירים בקרונות, גם סוקרים וסוקרות הבוחנים את הצפיפות של הקרונות. היום שמעתי בחדשות שחברת סיטיפס, המפעילה את הקו, מעונינת להוסיף עוד שלוש רכבות כדי שבשעות השיא התדירות בקו תהיה 5 דקות במקום שבע – זה סימן ראשון לכך שהרכבת פופולרית.

בדרך ממרכז העיר לצפונה הקהל משתנה משהו, יותר חרדים ויותר ערבים הנוסעים לשכונות הצפון. מצא חן בעיני שהתחנות מוכרזות בעברית, ערבית ואנגלית – לא תמיד השמות חופפים. גבעת התחמושת בעברית היא א'שייח ג'ראח בערבית – זה בסדר. מן אי של נורמליזציה במציאות המטורפת של העיר הזאת.

מהגבעה הצרפתית לתחנה המרכזית אני חושב שיכולתי לקחת אוטובוס 28, אולי הוא נוסע קצת יותר מהר, אבל אני העדפתי לנסוע שוב ברכבת. להסתכל על העוברים ושבים בשער שכם, וברחוב יפו דרך החלונות הגדולים תוך כדי נסיעה. אני מציע לחולדאי לעשות נסיעה כזאת דרך רחוב יפו ולשאול את עצמו האם צדק כשהתנגד לרכבת עילית באבן גבירול ובזה עיכב את פרוייקט הרכבת הקלה בעוד שנתיים, מה שגרם לעצירתו ודחייתו בסופו של דבר בגלל המשבר הכלכלי ב – 2008 שחיסל את המימון של הזכיינים. עכשיו נשאר רק לחכות שהיזמים יזהו את הפוטנציאל של הנגישות שליד הרכבת ויתחילו להפנות לסביבותיה פרוייקטים של מגורים, תעסוקה ומסחר, לאורך כל הנתיב יש עדיין חורים ריקים רבים.

והנה כאן כמה תמונות וסרטון מהנסיעות.

תוספת מ- 3.2.2012: והנה כתבה מהארץ על עליית המחירים במרכז ירושלים בעקבות השיפור במרחב הציבורי והנגישות המשופרת שנותנת הרכבת הקלה. אינני יודע אם מרכז ירושלים הפך להיות נגיש יותר בעקבות הרכבת הקלה, אבל אין ספק שההשקעות המרובות במרחב הציבורי שנעשו סביבה, והוצאת המכוניות מהרחוב הראשי בעיר הפכו את המרכז לבר תחרות לקניונים. בהבדל אחד חשוב: המרכז, בגלל הרכבת הקלה נגיש יותר גם לעניים יותר בחברה הירושלמית. מעניין אם ישכילו בעיר לנצל את הפוטנציאל הזה גם לשדרוג המרכז של מזרח העיר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nahoumcohen  On 5 במרץ 2012 at 11:57

    באותו ענין כותב היום (5 למרץ 2012) פרופ' משה ארנס בעיתון "הארץ", באופן מנומק. אי אפשר להאשים אותו בחוסר ידע טכנולוגי ומדעי: "הרכבת הקלה בירושלים היא אחד הפרויקטים המיותרים והבזבזניים ביותר והפחות יעילים בישראל". התגובה שלו היא לדעתי נובעת מחוסר הענין של קהילת המתכננים, שכרגיל שותקים. באותו מאמר מלין ארנס שתל אביב לא מקדמת רכבת תחתית, כמו העיר פאריז, ומביא את הקידמה של קווים אוטומטיים הקיימים שם. כיוון שהוא איננו מתכנן ערים, אולי נעלם ממנו הנתון כי הצפיפות בפאריז היא הגבוהה בעולם המערבי, שעה שהצפיפות התל אביבית נמוכה מן הצפיפות של ערים בעלות רכבות תחתיות (ע'פ מחקר שלי, מעל לתשע נפשות לדונם ס"ה). הוא ממשיך ומתלונן על הפקקים בתל אביב, אותם אני לא רואה (חוץ מכבישי גישה בחוץ).

  • תמיר  On 1 בפברואר 2012 at 9:03

    מעניין מאוד. מה דעתך על הסוגיה האם לבחור ברכבת קלה או באוטובוס רב קיבולת (BRT)? מצד אחד קו אוטובוס רב קיבולת מהיר יותר ליישום. מצד שני, הרכבת הקלה נותנת נוחות ושינוי תדמית שאין לאוטובוס.

    • yodanr  On 1 בפברואר 2012 at 16:47

      דעתי היא שכדאי להתחיל ב – BRT ואחרי שהוא מתבסס, אם הביקושים מצדיקים זאת לשדרג לרכבת קלה, או אפילו במקרים קיצוניים תחתית. במקומות שכבר היום ישנם ביקושים שמצדיקים זאת כדאי להתחיל מיידית ברכבת קלה.

  • yodanr  On 20 בינואר 2012 at 0:46

    אתה צודק גיא, אבל כיון שטעמתי את הרב קו שלי ברכבת הקלה אז הוא יעבוד שם. היום הייתי צריך לטעון אותו בנסיעות נוספות עבור דן. די אבסורד העניין הזה. אני לא מבין מדוע אין מערכת סליקה שמחלקת את הכסף בהתאם לכמות הנסיעות בכל אמצעי. מדוע אני צריך לטעון אותו בנפרד לכל חברה. כמובן שכל זה נובע מכך שמשרד התחבורה וחברות הנסיעות מסתכלים על הדברים מכיוון הנוחיות שלהם, ולא מכיוון נוחיות הנוסע.

    • גיא  On 20 בינואר 2012 at 1:54

      אה, אבל לפחות זה אותו כרטיס שבו טוענים בו שניהם? לא ידעתי, חשבתי שיש צורך בשניים נפרידם. וכמובן שצריכה להיות דרך יעילה לבירור היתרה בכרטיס בכל עת, למשל באתר סלולרי

  • גיא  On 19 בינואר 2012 at 20:58

    השאלה האם ה"רב קו" שלך בכלל רלבנטי בירושלים וברכבת הקלה. ממה שאני מבין (למרות שלא בדקתי בעצמי) ה"רב קו" הוותיק של דן, קווים, מטרופולין וכו' – לא מכובד באוטובוסים של אגד, איני יודע לגבי הרכבת הירושלמית. מקווה שזה עניין טכני שייפתר בהקדם (לא סביר)

  • nahoumcohen  On 19 בינואר 2012 at 17:34

    יופי של דווח. הייתי רוצה לדעת מה קורה לא בשעות השיא. כמו כן האם ההשקעות הגדולות (ירושלים כמובן דורשת השקעה כפולה ומכופלת) הן חובה? העיר סופיה משרת אזרחיה בעשרות קווי חשמלית (זו בעצם הרכבת הקלה) מאז כמאה שנה, וההשקעה היא מינימלית ופשוטה. המהירות איטית משהו, התחנות איטיות יותר, אך כל העיר מרושתת לגמרי. דומים הדברים במזרח אירופה. מה הסוד בארץ? אוטובוס דו פרקי כן, וחשמלית לא?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: