לינקים סביבותיים לשבת

לפי סדר תמטי וכרונולוגי יורד:

מאמר בדה-מרקר על פרוייקט קיימות 2030 של המשרד להגנת הסביבה ומכון ירושלים. זהו פרוייקט שאני מעורב בו בהכנת כלי מדיניות ליצירת מרחב עירוני תוסס ואני מצוטט במאמר בהרחבה.

עוד כתבה מעניינת בהארץ המראה את הבעיות הכרוכות בבניית פרוייקטים ציבוריים מורכבים באמצעות חוזים של BOT. ההתחייבויות של המדינה ליזם כוללות בעצם הפקעה מסימת של המרחב הציבורי מבחינת תפקודיו כמרחב ציבורי (שאחד החשובים בהם הוא זכות המחאה וההתאגדות) לגורם פרטי.

מאמר של כריס ליינברגר בניו-יורק טיימס המתארת מחקר שלו שמראה שהמגורים בסיבות המאפשרות נגישות ברגל למגוון רכב של שירותים (walkable), מבוקשות היום יותר מאשר מגורים פרבריים, ומראות על מעמד סוציו-כלכלי גבוה יותר בארה"ב.

סדרה של מאמרים בסלייט על הליכה ברגל. איך אפשר להחזיר את אמריקה להליכה ברגל?

גם ורד לי כותבת בהארץ על מרחב ראוי להולכי רגל (אולי זה יכול להיות תרגום טוב ל – Walkable: "ראוי להליכה"; מרחב ראוי להליכה, עיר ראויה להליכה), למרות שאיננה מזכירה אף אחד מהאנשים הרבים והטובים העוסקים בנושא זה בארץ.

מחקר של משרד התחבורה באריזונה מראה שאזורים קומפקטיים יותר ומעורבי שימושים יוצרים פחות גודש בדרכים. נכון מדובר עדיין בצפיפויות מאוד נמוכות במושגים ישראליים, אבל לדעתי וגם במאמר מציינים השוני העיקרי איננו רק בצפיפות ובשימושים המעורבים, אלא במבנה הרשת העירונית, ובכך שיש יותר חלופות לתנועה, ועל כן היא לא מחוייבת כולה לעבור במספר מועט של עורקים ראשיים ודרכים מהירות.

בהקשר הזה מאמר המדבר על ההתפתחות האבולוציונית של רשתות דרכים עירוניות בסיינטיפיק אמריקן. במאמר מוזכרים גם עמיתי סרג'יו פורטה ואמנואלה סטרנו מאוניברסיטת סטרת'קלייד בגלזגו וכן אנשי תחביר המרחב ביוניברסיטי קולג' בלונדון.

עוד מאמר מראה שהנזקים הסביבתיים של תנועה אינם מפוזרים באופן שווה. שכונות עניות קרובות יותר לדרכים ורחובות מסוכנים, ובהתחשב בזה שרמת המינוע בהם בדרך כלל נמוכה יותר, אז מסתבר שגם בהקשר הזה העניים משלמים באופן לא פרופורציונלי את המחיר על נוחויותם של העשירים יותר.

ולעניין אחר לגמרי. אחד הפוסטים הפופולריי ביותר אצלי הוא הפוסט על מפת נולי. דולורס היידן בשיר על ארוחת צהריים עם נולי והמפה המפורסמת שלו.

ז'יימי לרנר שר על העיר המקיימת. המסר העיקרי הוא שעירוניות ירוקה יותר.

ניק וולץ' במאמר בבלוג סיטיטנק מראה את זה לעיר סיאטל כאשר הוא מפעיל את הקריטריונים החדשים לשכונות ירוקות בארה"ב (LEED-ND) שפותחו במשותף על ידי המועצה האמריקאית לבניה ירוקה (USGBC), והקונגרס לעירוניות חדשה, על העיר הקיימת סיאטל. במפות ניתן לראות בבירור שהאזורים הצפופים יותר, והמשורתים יותר טוב על ידי תחבורה ציבורית הם הירוקים יותרמבחינת עמידה בקריטריונים. בארץ, אגב, אין לנו עדיין קוד לבניה ירוקה לשכונות, ועל כן יכולות כל מיני שכונות שאין בינן ובין חיסכון באנרגיה ולא כלום להכריז על עצמם כשכונות ירוקות.

אמילי טאלן בונה בסיס נתונים של קודים של בינוי עירוני (ולאו דווקא שימושי הקרקע) מה שנקרא באנגלית: Form Based Codes לאורך ההיסטוריה.

הסרט "מעויירים" של גארי הסטוויט היה בפסטיבל דוקאביב. לצערי פיספסתי אותו, אבל אפשר לשכור אותו, ולקנות אותו במחיר די זול כאן.

שבת שלום.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: