תכנית המתאר של לוד – ניצחון קטן לעירוניות

בימים אלה התפרסם כי תכנית מתאר חדשה ללוד הופקדה להתנגדויות. פירסמתי על כך פוסט בבלוג של מרחב.

עדכון 26/04/2014: משום מה הפוסט נעלם מהבלוג של מרחב. עד שייפתר העניין אני מעלה אותו שוב כאן.

בימים אלה התפרסם כי הועדה המחוזית לתכנון של מחוז מרכז הפקידה להתנגדויות את תכנית המתאר של לוד (ניתן לראות מצגת של התכנית כאן (pdf). מעיון בתכנית (בתכנון צוות בראשותו של אדריכל דני לזר) ניתן לראות כי היא מוסיפה כ – 18,000 יח"ד, יותר ממכפילה את שטחי המסחר, ומוסיפה יותר מפי 6 שטחים לתעסוקה, וכל זאת מבלי להרחיב את גבולות העיר. יתר על כן, התכנית מתייחסת אל העיר העתיקה כמשאב תיירותי, ומתעתדת לפתח אותה ואזור חיץ סביבה בקנה מידה ובאופי בניה מתאים. באופן דומה היא מתייחסת לשילובן של שכונות קיימות בבניה ספונטנית ממערב ומצפון למרכז העיר.

בהפקדה של תכנית זו אפשר לראות מעין ניצחון קטן לעמדותיה של מרחב. לפני ארבע שנים חברנו לחברה להגנת הטבע, "במקום" ואדם טבע ודין בהתנגדותנו לתכנית הרחבת העיר לוד מערבה. טענתנו היתה כי יש בלוד מספיק שטחים לצרכי הגידול המידיים שלה, ולשנים רבות, וכי הרחבת העיר מערבה רק תפגע בסיכויים לשקם ולחדש את המרקם הקיים של העיר. בשנת 2010 ו- 2011, יחד עם פרופ' אדריכל הלל שוקן, הנחיתי סטודנטים באונברסיטת תל-אביב בפרוייקטים של תכנון עירוני שמטרתם היתה להראות את ההיתכנות של מימוש הפוטנציאל הזה. בינתיים התחלפו הנפשות הפועלות: ראש העיר הממונה, מהנדס העיר, מתכננת המחוז, ומתכנן המחוז במשרד הבינוי והשיכון. עושה רושם שהתפיסה העירונית שהצגנו התקבלה על מוסדות התכנון, והתוצאה היא תכנית המתאר שהופקדה. אמנם לא הורמו כוסיות בארבעת הארגונים, ואף אחד לא שלח מכתבי תודה, אבל בפעילות סיזיפית של שינוי האתוס התכנוני של מדינת ישראל ניתן לרשום ניצחון קטן.

אך יש לזכור שתכנית המתאר איננה אלא השלב הראשון, והבסיס להתחדשות העיר לוד. עיר שיש לה פוטנציאל ענק, בגלל מיקומה בצומת הדרכים הראשית של מדינת ישראל (דרך 1 ו-6, צומת הרכבות ונמל התעופה הבינלאומי). אך זוהי עיר המהווה גם צומת חברתית של מדינת ישראל – תושבים ערבים, יהודים חילונים ודתיים על גווניהם השונים, עולים חדשים מחבר המדינות ומאתיופיה. ההתכנסות בגבולות אורבניים סבירים, טיפוח של עירוניות שמהותה תרבות של סובלנות וכבוד לאחר, אתוס של שיתוף ולא של בעלות ואדנות – כל אלה מהווים מבחן ליכולתה של החברה בישראל לעמוד באתגרים הפנימיים שניצבים בפניה בעשורים הקרובים . בשביל לעשות זאת לא מספיקה תכנית מתאר, אלא צריך להשקיע בהתחדשות עירונית אמיתית: בשיקום תשתיות, בטיפוח המרחב הציבורי והגנה על הנגישות של כולם אליו, בפרוייקטים חברתיים, בגיבוש מנהיגות מקומית נאורה, בחינוך החל מן הגיל הרך, בטיפול בנוער ובקשישים – לכל אלה יש להפנות את המשאבים שייכנסו לעיר מפרויקטים חדשים, וממימוש הפוטנציאל הכלכלי שלה.

כפי שכתבנו לפני ארבע שנים – לוד היא עדיין המשל והאתגר של החברה בישראל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: