בזמנו כתבתי כאן על מפת נולי שהיא אחד מהדרכים היסודיות ביותר למפות ולנתח את המרחב העירוני. בסרטון המצורף ניתן לראות ניתוח של ככרות של רומא כפי שהן מופעות במפה באמצעות הקטגוריות של רוברט קרייר, ולא כפי שכתוב כאן ליאון קרייר רוברט גם הוא אדריכל והוא אחיו הבכור של ליאון, בספר Urban Space.
הניתוח מעניין והסרטון נחמד, אבל כמו שנשארים בסוף קריאת הספר של קרייר, השאלה היא אז מה? מה הקטגוריות הללו אומרות לגבי ההיווצרות של הככרות הללו, לגבי השימוש בהן, התחושה של אנשים בתוכם, ההתאמה בין המרחב והפעילות שקורית בתוכו. לגבי הקשר בין המרחב הדו-מימדי והבינוי התלת מימדי שסביבו? בסופו של דבר, הניתוח המרחבי הטהור הוא די ריק מתוכן.
יודן
Categorizing the Giambattista Nolli Map via Leon Krier's Urban Space Diagrams on Vimeo on Vimeo
היה ב-Categorizing the Giambattista Nolli Map via Leon Krier's Urban Space Diagrams on Vimeo.
סביבות 
תגובות
I agree entirely with what you say Yodan as well as Hillel and Dror's comments. I'd add furthermore that what is missing is a configurational understanding of public space. Namely, the relationship between individual parts as they form a complex pattern of small and large squares, well connected and busy and less well connected and quiet.
LV
רק עכשיו ראיתי את הסרטון והוא מחזק את דעתי שהבעיה העיקרית עם קריר היא שהוא עוסק בצורות, הן צורות בתוכנית והן צורות במרחב. ובשל כך הוא נוטה לרומנטיקה מוגזמת של העבר. עמדתו זו היא המכשלה העיקרית של התנועה לעירוניות חדשה בארה"ב שנוטה אף היא ל"דיסנילנדיזם" ומבטלת את הסיכוי ליצירת עירוניות טובה באמצעות אדריכלות עכשווית. אף אחת מהקטגוריות הצורניות של קריר לא יכולה להבטיח הצלחה של המרחב העירוני.
יודן מסכים עם כל מילה . ניתוח גאומטרי הוא מאד חד ממידי ולא נותן הרבה מעבר להתעסקות גרפית וזה מאד בולט כאן.
יש אבל דבר אחד מעניין הוא המגוון העצום של חללים עירוניים שנוצרו ברומא לעומת מגוון דל של חללים ריבועיים או מלבנים שאנחנו בארץ מייצרים במקרה הטוב.
המגוון הזה פשוט מדהים ואני מניח שאתה יודע בודאי מה ההרגשה כשאתה מהלך בתוך המגוון הזה בכחל אחד מהם. כן ולא כולם תמיד מוצלחים. אבל הכל יחד מייצר בהליכה בפנים חוויה מדהימה