
אפרופו התכנית המצויינת של מיקי חיימוביץ' על מצב התחבורה הציבורית בארץ. זוהי המפה של התלות בתחבורה הציבורית במטרופולין ובעיר תל אביב. חישוב התלות מבוסס על מספר המבוגרים ללא מכונית, בני הנוער, קשישים, אנשים עם מגבלות תנועה, בלתי מועסקים וסטודנטים. שימו לב לכך שגם מקומות רבים שנחשבים מעוזים של המעמד הבינוני כמו מודיעין ושוהם הם עם רמת תלות גבוהה בתחבורה ציבורית. שלא לדבר על אשדוד חלקים מראשון לציון ומרחובות והערים הערביות שבמרחב המטרופוליני.
יש בהחלט חפיפה רבה עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך, אך אין זהות גמורה, ואי השוויון בתלות בתחבורה ציבורית אף קשה יותר מאשר אי השוויון החברתי.
את הדו"ח המלא של המחקר ניתן למצוא כאן.
המחקר נערך על ידי יצחק בננסון מאוניברסיטת תל-אביב, קרל מרטנס מהטכניון, ערן בן אליה, נטלי מדניק ואני מאוניברסיטת בן גוריון. המפה הופקה על ידי נטלי מדניק כחלק ממחקרה לתואר שני.
תגובות
כן הוא מתייחס לזה. למרבה הצער בגלל בעיות טכניות רק לנגישות מתל אביב לכל המטרופולין. אבל בעיקרון אפשר לעשות את הניתוח לכל המטרופולין.
ומה לגבי נגישות לתחבורה ציבורית? האם הדוח מתייחס לזה (בודק את החפיפה בין התלות לנגישות?
רק לתל אביב. בגלל בעיות טכניות אין לנו את הבדיקה הזו לכל המטרופולין.
היות ות"א "מעסיקה" הרבה מאד תושבים שאינם מת"א, הבדיקה הזאת צריכה להיות הרבה יותר מקיפה. ת"א "זה נחמד", אבל דווקא המטרופולין פה הוא העיקר
מהן בדיוק הבעיות הטכניות?
אני מסכים. אבל החישובים האלה ברמת כל המטרופולין דורשים משאבי מחשוב גדולים מאוד שלא היינו יכולים להשיג בתנאים של המחקר.
האם לא ניתן למצוא דרך להיעזר בחברות מסחריות כמו MOOVIT לטובת הערכה שכזאת? גם להם יש אינטרס לשפר את היכולת והשירותים שהם נותנים, במיוחד אם יהיו להם את הכלים להמליץ על קווים חדשים לחברות האוטובוסים הקיימות – זה משהו שהם גם יוכלו לעשות לו הרחבה כי על פניו נראה שמדובר על מודל שהוא Scaleable