ארכיון קטגוריה: המלצות

תכנית המתאר של לוד – ניצחון קטן לעירוניות

בימים אלה התפרסם כי תכנית מתאר חדשה ללוד הופקדה להתנגדויות. פירסמתי על כך פוסט בבלוג של מרחב.

עדכון 26/04/2014: משום מה הפוסט נעלם מהבלוג של מרחב. עד שייפתר העניין אני מעלה אותו שוב כאן.

בימים אלה התפרסם כי הועדה המחוזית לתכנון של מחוז מרכז הפקידה להתנגדויות את תכנית המתאר של לוד (ניתן לראות מצגת של התכנית כאן (pdf). מעיון בתכנית (בתכנון צוות בראשותו של אדריכל דני לזר) ניתן לראות כי היא מוסיפה כ – 18,000 יח"ד, יותר ממכפילה את שטחי המסחר, ומוסיפה יותר מפי 6 שטחים לתעסוקה, וכל זאת מבלי להרחיב את גבולות העיר. יתר על כן, התכנית מתייחסת אל העיר העתיקה כמשאב תיירותי, ומתעתדת לפתח אותה ואזור חיץ סביבה בקנה מידה ובאופי בניה מתאים. באופן דומה היא מתייחסת לשילובן של שכונות קיימות בבניה ספונטנית ממערב ומצפון למרכז העיר.

בהפקדה של תכנית זו אפשר לראות מעין ניצחון קטן לעמדותיה של מרחב. לפני ארבע שנים חברנו לחברה להגנת הטבע, "במקום" ואדם טבע ודין בהתנגדותנו לתכנית הרחבת העיר לוד מערבה. טענתנו היתה כי יש בלוד מספיק שטחים לצרכי הגידול המידיים שלה, ולשנים רבות, וכי הרחבת העיר מערבה רק תפגע בסיכויים לשקם ולחדש את המרקם הקיים של העיר. בשנת 2010 ו- 2011, יחד עם פרופ' אדריכל הלל שוקן, הנחיתי סטודנטים באונברסיטת תל-אביב בפרוייקטים של תכנון עירוני שמטרתם היתה להראות את ההיתכנות של מימוש הפוטנציאל הזה. בינתיים התחלפו הנפשות הפועלות: ראש העיר הממונה, מהנדס העיר, מתכננת המחוז, ומתכנן המחוז במשרד הבינוי והשיכון. עושה רושם שהתפיסה העירונית שהצגנו התקבלה על מוסדות התכנון, והתוצאה היא תכנית המתאר שהופקדה. אמנם לא הורמו כוסיות בארבעת הארגונים, ואף אחד לא שלח מכתבי תודה, אבל בפעילות סיזיפית של שינוי האתוס התכנוני של מדינת ישראל ניתן לרשום ניצחון קטן.

אך יש לזכור שתכנית המתאר איננה אלא השלב הראשון, והבסיס להתחדשות העיר לוד. עיר שיש לה פוטנציאל ענק, בגלל מיקומה בצומת הדרכים הראשית של מדינת ישראל (דרך 1 ו-6, צומת הרכבות ונמל התעופה הבינלאומי). אך זוהי עיר המהווה גם צומת חברתית של מדינת ישראל – תושבים ערבים, יהודים חילונים ודתיים על גווניהם השונים, עולים חדשים מחבר המדינות ומאתיופיה. ההתכנסות בגבולות אורבניים סבירים, טיפוח של עירוניות שמהותה תרבות של סובלנות וכבוד לאחר, אתוס של שיתוף ולא של בעלות ואדנות – כל אלה מהווים מבחן ליכולתה של החברה בישראל לעמוד באתגרים הפנימיים שניצבים בפניה בעשורים הקרובים . בשביל לעשות זאת לא מספיקה תכנית מתאר, אלא צריך להשקיע בהתחדשות עירונית אמיתית: בשיקום תשתיות, בטיפוח המרחב הציבורי והגנה על הנגישות של כולם אליו, בפרוייקטים חברתיים, בגיבוש מנהיגות מקומית נאורה, בחינוך החל מן הגיל הרך, בטיפול בנוער ובקשישים – לכל אלה יש להפנות את המשאבים שייכנסו לעיר מפרויקטים חדשים, וממימוש הפוטנציאל הכלכלי שלה.

כפי שכתבנו לפני ארבע שנים – לוד היא עדיין המשל והאתגר של החברה בישראל.

ערב עיון במרכז מנדל על תכנון בכפרים הבידואים הלא מוכרים – לאחר הכרה

ערב עיון במרכז מנדל על תכנון בכפרים הבידואים הלא מוכרים - לאחר הכרה

מודעות לאדריכלות

מודעות לאדריכלות

ידידי ראובן מגידו אדריכל שמתגורר היום בלונג ביץ' יוצר סרטים קצרים על בניינים ומקומות. ישנה סדרה של סרטים הקשורים ללונדון ולאולימפיאדה, והאחרון על הפארק המרכזי של לוס אנג'לס.

מומלץ

המשאל הכלכלי – אני כבר הצבעתי ואתם?

המשאל – משאל עם כלכלי

יש הזדמנות עכשיו לבדוק את ההצעות השונות שרצו במחאה החברתית, מול מקורות ההכנסה האפשריים. נכנסים למשאל, ממלאים את התכניות הנראות לכם במגוון גדול של תחומים, כשמסיימים ניגשים לקופה, ושם צריך למצוא מקורות הכנסה למה שהחלטתם שחשוב לבצע. המטרה כמובן היא לאזן את התוספות בהוצאות על ידי הכנסות נוספות.

נחמד מאוד כמשחק מחשבה על עדיפויות – ומעניין גם לראות את המחירים השונים של כל מיני הצעות חברתיות. ככל שיהיו יותר משיבים כך יהיה למשאל יותר תוקף ציבורי.

הערב: השקת הספר "ארץ עיר" של אסתר זנדברג

הערב בשעה 20:00 בתולעת ספרים החדשה, רח' מזא"ה 7, תל אביב השקת הספר החדש של אסתר זנדברג: "ארץ עיר"

אסתר היא מראשוני, ואולי ראשונת הכותבים על אדריכלות ותכנון ערים בעיתונות הכללית בארץ, והיא עושה זאת באופן עקבי מאז שהתחלתי את צעדי הראשונים במקצוע. לא תמיד הסכמתי איתה, אך תמיד שמחתי שיש מי שמעלה את הנושאים הללו לשיח הציבורי הכללי, ומוציא אותם מהגדר הסגורה של ה"דיון המקצועי". ובאמת, קולה המיוחד של אסתי הוא קולה של האשה הרגילה, הלא מקצועית, הבוחנת את הסביבה הבנויה: העיר, השכונה והבנין בעיניה של המשתמשת הרגילה, ובהיבטים היום יומיים, הלא טקסיים שלה.

עדיין לא הספקתי לקרוא את הספר, אבל אני מקווה לעשות זאת בקרוב ומבטיח להביא את התרשמותי. בינתיים הנה מבחר פוסטים שלי המתכתבים עם מאמריה של אסתר: על אתיקה מקצועית ומדרחוב נחלת בנימין, וכאן אני מתפלמס איתה על הרכבת הקלה בירושלים, וכאן אני כועס עליה על התיוג שהיא מתייגת את עמותת מרחב כשמרנית ושבויה של היזמים. והיו עוד מאמרים רבים שרציתי להגיב עליהם אך הרבה פעמים לא הספקתי לעשות זאת בזמן, והנושא ירד מעל הפרק.

לצערי אני בחו"ל ולא אוכל להיות בהשקה אבל מכאן אני שולח לך אסתי ברכות ובשעה טובה!

כנס סח'נין לחדשנות תכנונית 2-3/5/2012

בתחילת החודש הבא יתקיים הכנס השני לחדשנות תכנונית בסח'נין. נושא הכנס יהיה פיתוח כלכלי במגזר הערבי, ויהיו בו הרצאות וסדנאות. להלן המודעות בעברית ובערבית, וכאן אפשר להוריד את ההזמנה (pdf).

הכנס הראשון שהתקיים לפני שנתיים היה מוצלח ביותר. העברתי בו סדנא על פיתוח הדרך האזורית העוברת בתוך העיר כרחוב ראשי ושדרה עירונית (סיכום הכנס כאן). בכנס הזה הייתי צריך גם כן להשתתף בסדנא על פיתוח מגורים בבניה רוויה, אבל לא אוכל להשתתף בגלל נסיעה. אבל אני בטוח שיהיה מצויין.

מאסטר בעירוניות בת-קיימא במוסד הנסיך מווילס לבניית קהילות

עד ה – 20.4 עוד אפשר להציג מועמדות לתכנית לתואר שני בעירוניות בת-קיימא שמוענק על ידי מוסד הנסיך מווילס יחד עם האוניברסיטה של ווילס.

התכנית מיועדת לבוגרי תואר ראשון ב- אדריכלות, עיצוב עירוני, אדריכלות נוף, הנדסה אזרחית, תכנון ערים ומדיניות עירונית, שמאות או כל תחום קרוב אחר.

אפשר לראות עוד פרטים כאן

אז מה קורה בחודשים האחרונים?

קשה לחזור לכתוב אחרי הרבה זמן. כמעט שחודש וחצי שלא כתבתי כאן על נושאי הבלוג. אז כדי לחזור לעניינים כמה לינקים לאתרים ומאמרים שעוררו את ענייני או את רצוני להגיב בחודשים האחרונים. הרשימה בסדר יורד מהמעודכן לכמעט לא רלוונטי כנראה:

ניק וולץ' כותב על שימוש ב – GIS כדי להעריך את השכונות הקיימות בסיאטל באמצעות המדד של LEED-ND. זהו מדד לשכונות ירוקות שפותח במשותף על ידי המועצה האמריקאית לבניה ירוקה (USGBC), והקונגרס לעירוניות חדשה (CNU) כדי להעריך את מידת ה"ירוקות" של שכונות חדשות. תקן 5281  שפותח בארץ ביוזמתה של המועצה לבניה ירוקה אמנם הורחב באחרונה לסוגי בניינים שונים, אך עדיין איננו כולל הערכה ומדידה של שכונות שלמות. המעניין הוא שתקן כזה מאפשר בקרה של שכונות קיימות ומאפשר גם קביעת מדיניות לגביהם כדי לשפר את תפקודן האנרגטי.

ורד לי מפרסמת בהארץ מאמר על מרחב ראוי להולכי הרגל – סנונית ראשונה אני מקווה בנושא שחשוב שייכנס לתודעה הציבורית. שימו לב לשני הקישורים למאמרים אחרים שהתפרסמו באותו נושא בהארץ. האחד מדבר על דנבר המנסה להשפיע על אנשים ללכת ברגל לעבודה במידת האפשר, והשני על תנועת ילדים ונשים עם עגלות. נושא סביבתי שהשלכותיו מרחיקות לכת, אך שמצד שני הוא יומיומי ומשפיע על כל אחד ואחד.

הניו יורק טיימס מדווח על תכניתה של סן פרנסיסקו לתמחר מקומות חניה על פי הביקוש להם. זאת על פי התיאוריות של דונלד שופ, פרופסור לתכנון ערים מ – UCLA שכבר כתבתי עליו כאן. זהו כנראה הפתרון היחידי למכוניות בעיר – העלאת מחיר החניה כך שיהיה אמיתי ולא יסבסד חניה של מכוניות בעיר.

נועם דביר כותב על הבחינות באדריכלות והצגת הנושא של "אחריות ציבורית" כחלק מהבחינה כמעורפל ולא ברור – ועל כן מכשיל. מנגד אסתי זנדברג בחלק השני של מאמרה דווקא לועגת לאדריכלים שהצליחו להתלכד סביב הזכות לחוסר אחריות חברתית ברורה למקצוע. אני בעניין הזה עם אסתי, אך הבעיה היא שכיון שלא מלמדים בבתי הספר לאדריכלות אתיקה מקצועית מהי? ולא דנים בשאלות האלה כלל, אלא מעמידים על נס דווקא את היצירתיות האישית, והתפיסה הסובייקטיבית של העולם, איך מצפים מסטודנטים להיות מסוגלים להתמודד עם השאלה הזו בבחינה?

בחלק הראשון של מאמרה המצוטט לעיל כותבת אסתי על מדרחוב נחלת בנימין. כמי שהיה מעורב בתכנון המדרחוב לפני כמעט 30 שנה, אני יכול להגיד שהוא בעצם נכשל בתפקיד שייעדו לו, שהיה הפיכת הרחוב לרחוב קניות אקסקלוסיבי, וזרז לשיפוץ של כל הבניינים ברחוב. בפועל שופצו מעט מאוד בניינים, וגם אלה ששופצו מייד כמו הבנין היפה ברחוב רמב"ם 17, זקוקים היום לשיפוץ מחודש. העסקים הקמעונאים לא נעלמו ממנו, ואולי רק שינו קצת את האוריינטציה שלהם למסחר סיטונאי גם כן. יש בכך כדי ללמד על כמה קשה לשנות את תפקודה של העיר, ועל כך שרחובות הליכה אינם יכולים לשנות את האופי של מקום, אלא אולי רק להקצין אותו. זה במיוחד בולט מול השינוי שעבר רחוב שינקין בתקופה המקבילה – שינוי ששיקף אבל את השינוי שחל בכל השכונה שסביבו – ואשר בימים אלה בא לידי ביטוי במתיחת פנים נוספת. גם כאן אני נוטה להסכים עם אסתי, אם כי אולי להיות פחות קיצוני ממני – אפשר להרים קצת את האטרקרטיביות של הרחוב, במיוחד על ידי שיפוץ של עוד בניינים לאורכו, אך בכל אופן בין שוק הכרמל, אלנבי, שינקין וקינג ג'ורג' שלכל אחד מהם אופי משלו – יש מקום למדרחוב הקיים על אופיו המיוחד.

אהרון הובסון יוצר פנורמות מרהיבות מתמונות של google street view.

מאמר של אנדרס דואני בזכות החשיבות של קודים עירוניים ליצירת ערים טובות. המאמר הוא הקדמה לספרה החדש של אמילי טאלן: City Rules.

ועוד מאמר חשוב של אסתי זנדברג על המחיר הגבוה של בניה גבוהה – מידע שרובם מעדיפים להתעלם ממנו. אך בניה לגובה איננה פתרון לערים קומפקטיות יותר ועל כן לשמירה על המרחבים הפתוחים.

הופעה בירושלים – לאה

אחותי לאה היא גם זמרת. מחר היא מגשימה חלום ומעלה מופע יחיד בסינמטק בירושלים. הנה ההודעה:

אז אם אתם בירושלים ומעונינים להנות ממוזיקה טובה ומגוונת אני ממליץ.

מועדון ספרים אינטרנטי על מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות

ה – City Builder Book Club מטורונטו מתחיל את פעילותו היום. במשך החודשים הקרובים ייערך בו דיון בספרה של ג'יין ג'ייקובס. כל שבוע יכתבו על הספר אנשים שונים. אפשר להצטרף למועדון כאן. אני אשתדל לעקוב אחרי השיח ולתת לכם את הערותי גם בעברית כאן בבלוג.

וד"ר אלן דייויס ממלבורן מצטרף כאן בבלוג משלו. (עדכון 2.2.2012).