ארכיון קטגוריה: מחאה חברתית

עירוניות, דיור וצדק חברתי

בשבועות האחרונים אני לא כותב בבלוג. אני שקוע ראשי ורובי בכתיבה וניסוח מסמכים ותגובות עבור צוות דיור, תחבורה, קרקע ותכנון. יחד עם נורית אלפסי אני מרכז את צוות התכנון, ושותף גם לצוות התחבורה. עשרות שעות של כתיבה ועריכה של מסמכים, השתתפות בשני שימועים, דיונים טלפוניים ופתרון משברים בין מגוון של אנשי מקצוע ואקדמיה שכל אחד מהם רואה את הבעיה קצת אחרת. אבל בסוף אני חושב שהוצאנו מסמך שניתן להיות גאים בו. בפרק של התכנון אנחנו מדברים על הצורך לעשות שינויים הן בתכני התכנון – ולעבור למדיניות של טיפוח עירוניות הן במרכז והן בפריפריה, והן במוסדות התכנון – בביטול חוק הוד"לים ושינוי הרפורמה המוצעת בחוק התכנון והבניה.

אתמול הוצאנו את דו"ח הביניים, והודעה לעיתונות. היום בבוקר תהיה הצגה של הדו"ח שלנו יחד עם הדו"ח של מדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

בשעת לילה מאוחרת זו כבר מצאתי שני פרסומים המבוססים על ההודעה שלנו. בדה מרקר וב- ynet.

עכשיו אנחנו ממשיכים לחלק המפורט יותר של כלי מדיניות שיהפכו את ההמלצות למשהו שניתן לחוקק ולבצע.

אסתי זנדברג כתבה מאמר מצוין שמסכם את כל הנקודות החשובות בדו"ח בהארץ.

ובגלובס.

הרצאה בשדרות "לו הייתי" רוטשילד ונייר עמדה של מרחב בנושא מחאת הדיור

אתמול הרציתי במאהל שדרות "לו הייתי" רוטשילד על פערי נגישות במטרופולין תל-אביב והקשר בינם ובין משבר הדיור. כיון שלא ניתן היה להקרין את המפות אני מצרף אותן כאן. המפות לקוחות ממחקר שביצעתי יחד עם פרופ' יצחק בננסון מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר קרל מרטנס מאוניברסיטת ניימחן מהולנד.

מספר מקומות העבודה שניתן להגיע אליהם בשעה באוטובוס

ניתן לראות את היתרון הברור של המרכז מבחינת הנגישות בתחבורה ציבורית למקומות עבודה, ואת השלוחות של המרכז לאורך צירי התחבורה הראשיים של האוטובוסים.

הנגישות באוטובוס בנסיעה ללא החלפות

הנגישות מחושבת כזמן הנסיעה באוטובוס חלקי זמן הנסיעה במכונית מכל אזור תנועה לכל מקומות העבודה במטרופולין. ניתן לראות שבאמצעות נסיעה אחת ללא החלפת רמת הנגישות במטרופולין נמוכה מאוד.

הנגישות למקומות עבודה במטרופולין בנסיעה באוטובוס עם החלפה אחת

עם החלפה אחת בנסיעה, הנגישות משתפרת באופן משמעותי. זו החשיבות של מערכת אוטובוסים שניתן לעשות בה החלפות בקלות וללא תוספת עלות. המפות מבוססות על מערכת האוטובוסים שלפני הרפורמה. עדיין אנחנו צריכים לבדוק את המצב אחרי הרפורמה. עדיין אפשר לראות את היתרון הברור של המרכז, אבל חשוב לציין שגם במקומות הנגישים ביותר מבחינה תחבורתית הנגישות בתחבורה ציבורית היא פחות מ – 50% מזו שברכב.

ניתן לקרוא את המאמר המלא שהתפרסם בתנועה ותחבורה TnuaVeTachbura2010.

ההשפעה של הפערים בנגישות שהיא תוצאה של ההזנחה של מערכת התחבורה הציבורית של המטרופולין, אשר לא הדביקה את הגידול שלו, היא אחד הגורמים לכך שהביקושים במרכז גבוהים כל כך, ובמיוחד לצעירים אשר זקוקים ומעוניינים להיות בנגישות טובה למקומות עבודה מגוונים, למוסדות השכלה גבוהה, ולמרכזי בילוי. במיוחד חזקה הפגיעה בנשים, אשר צריכות לתמרן בין משפחה ועבודה ולמשפחות חד-הוריות.

כאן ניתן לקרוא ניר עמדה של מרחב בנושא משבר הדיור והקשר שלו לכשלים במערכת התכנון.

איבוד "סופרטנקר" לדעת

עמיתתי עירית סולסי, יו"ר עמותת מרחב פרסמה מאמר דעה ב- ynet.

כדאי לקרוא. בניגוד למשבר המגורים של תחילת שנות ה- 90, שנבע מהעלייה מרוסיה ושאילץ את המדינה למצוא פתרונות מאולתרים באמצעות משטר חירום תכנוני. המשבר של השנים האחרונות הוא תוצאה של כשל תכנוני וחשיבתי. מקורו באמונה המוטעית שהשוק הפרטי יכול לפתור את בעיית המגורים בעצמו, ושעל הממשלה רק לאפשר לו לפעול. מקורו של המשבר גם באופן שבו אנחנו מתכננים. אך כל משבר הוא גם הזדמנות, אם רק מבינים את הסיבות לו ופועלים לתקן אותן – ועל כך מדברת עירית.