אמנת 'מרחב' – תפקיד, מקורות, תהליך ועקרונות

לעלון ראשון זה אנו מצרפים את אמנת "מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל. אמנה זו אושרה על ידי הועד המנהל של העמותה בישיבתו האחרונה, ומהווה תעודת זהות של התנועה. עמותת "מרחב" היא עמותה רעיונית שהוקמה כדי לקדם חזון ברור של המרחב העירוני בישראל. האמנה מגדירה את "מרחב" כארגון, ומפרטת את חזונה ודרכי פעולתה. כמו כן היא כוללת את עקרונות ארגון המרחב הבנוי בישראל שיש לקיימם כדי להגשים את חזון העמותה. מאמר זה בא להסביר את תפקידה של האמנה בהתנהלות העמותה, את המקורות לרעיונות שבה, את תהליך גיבושה ואת עקרונותיה.

תפקיד האמנה

האמנה היא הבסיס הערכי של העמותה. עמותת "מרחב", בניגוד לעמותות מקצועיות כמו עמותת האדריכלים, או האיגוד לתכנון סביבתי, ובדומה לעמותות כמו החברה להגנת הטבע, או אדם, טבע ודין היא עמותה רעיונית, הפתוחה להצטרפות בפני כל מי שמסכים לעקרונותיה ורעיונותיה. האמנה היא המסמך המסכם את העקרונות הללו בתמצות. הסכמה עם עקרונות אלו (גם אם לא במאת האחוזים) מהווה את הבסיס להצטרפות לעמותה.

האמנה שימשה בסיס לשיפוט העבודות שהוגשו להצגה בתערוכות "מרחב", והיוותה בסיס לדיון בכנס "מרחב" הראשון שנערך בבאר-שבע בדצמבר 2005. כיון שהיא מנוסחת ברמה של עקרונות, סביר להניח שיהיו חילוקי דעות רבים על הדרכים ליישומה, על התאמתה להקשר זה או אחר, ועל פרטיה. אולם חילוקי דעות אלה יהיו על בסיס מצע משותף לכל חברי העמותה.

האמנה בצורתה הנוכחית ודאי איננה המילה האחרונה. סביר להניח שעוד תעודכן בעתיד, עקב ניסיון מצטבר של יישומה בפרוייקטים ובמדיניות עירונית. אולם בשונה מהמצב עד עתה, שבה עדיין הייתה האמנה טיוטא הפתוחה לשינויים ותוספות באופן פתוח, להבא יהיה השינוי מבוקר הרבה יותר. יהיה צורך בתהליך שיוגדר בתקנון העמותה כדי לשנותה בעתיד. זאת כדי ליצור מסמך יציב כראוי למסמך היסוד של העמותה.

מקורות ההשראה של האמנה

מקורות ההשראה של אמנת "מרחב" הם האמנות של הארגונים המקבילים לנו בארה"ב ובאירופה, וארגונים הקרובים אליהם ברוחם. ראשית, האמנה של הקונגרס לעירוניות חדשה בארה"ב (CNU), שמהווה השראה גם לתנועות המקבילות באירופה: הקונגרס לעירוניות אירופאית (CEU), התנועה לחידוש עירוני בבריטניה שהיא אחת מהיוזמות המשמעותיות ביותר של ממשלת הלייבור ושבראשה עמד עד לאחרונה סגן ראש הממשלה גורדון פרסקוט, והקונגרס האוסטרלי לעירוניות חדשה שקיים ב – 2005 את הכנס השני שלו. כמו כן קיבלנו השראה מגופים נוספים הקשורים לתנועה לחידוש העירוניות: פעילותו של הנסיך מווילס שיצא בהתקפה חריפה על אי האנושיות של העיר והאדריכלות המודרניסטית בבריטניה, ומספר גופים הפועלים בהשראתו כמו למשל "הרשת הבינלאומית לבניה, אדריכלות ותכנון ערים מסורתי" (INTBAU), או ארגון איטלקי בשם: "חזון לאירופה" (AVOE).

תהליך גיבוש האמנה

תהליך גיבוש האמנה החל עם תרגום האמנות האמריקאית והאירופית לעברית כלשונן, ועיבודן למסמך אחד שנראה מתאים יותר לתנאי הארץ. נראה היה, שכדי להגיע למסמך המתאים למציאות הישראלית יש צורך לשלב את שני המקורות יחדיו. מצד אחד, דומה המצב בישראל יותר לאירופה, מבחינת הצפיפות העירונית, מערכות התכנון הריכוזיות יותר, והקרקע המוגבלת. מנגד, בהיבטים מסויימים דומה ישראל יותר לארה"ב: בקצב גידול האוכלוסייה, באוכלוסייה המגוונת הכוללת מהגרים רבים, בדינמיות התרבותית, ובשנים האחרונות גם במערכת הערכים של המעמד הבינוני הרואה בבית פרטי בפרברים משאת נפש.

אמנה זו הוצגה במפגש הראשון של מתעניינים להצטרף לעמותה, לאחריה הוקמה קבוצת עבודה והתקיימו שתי פגישות נוספות לעיבוד האמנה. האמנה, עדיין כטיוטא היוותה את הבסיס לתערוכה שהתקיימה בשנה שעברה, וכמצע לדיונים שהתקיימו בכנס באר-שבע ב – 2005. כדי להשלים את האמנה לקראת סוף השנה השלישית לפעילות העמותה, קיימנו סדנא אינטנסיבית של סוף שבוע בנווה שלום. לאחר יומיים של דיונים מרתוניים, גובשה הטיוטא האחרונה, שעברה תיקונים ועריכה סופיים ושתוצאתם היא האמנה שלפניכם.

מבנה האמנה

האמנה כוללת שני פרקים עיקריים. הפרק הראשון מפרט את מטרת העמותה, המצב הקיים שהוא האתגר העומד בפנינו, את חזון העמותה ואת דרכי פעולתה. הפרק השני מפרט את עקרונות הארגון של המרחב הבנוי בישראל, הדרושים כדי להגשים את חזון "מרחב" הלכה למעשה.

מטרת העמותה לקדם פיתוח אנושי, הרמוני ובר קיימא של הסביבה הבנויה בישראל. האתגר העומד בפנינו הוא עצום. הוא נובע מכך שישראל, על שטחה ומשאביה המצומצמים, צריכה לקיים אוכלוסייה הממשיכה לגדול, ושואפת לקיים רמת חיים גבוהה המטילה עומס כבד על הסביבה. מצד שני, מדיניות התכנון, וההעדפות של האוכלוסייה ומקבלי ההחלטות מובילים להתפשטות עירונית מבוזרת ופרבור, הזנחה של מרכזי הערים, שחיקת המרחב הציבורי על ידי כלי רכב, העדפה של פיתוח חדש על פני שיקום ותחזוקה של הקיים, וזילות של המרחב הציבורי ושל החוקים והתקנות שנחקקו להגנתו.

חזונה של "מרחב" הוא חידוש העיר כאותה סביבה שיכולה מצד אחד לאפשר רמה ואיכות חיים גבוהות, ומצד שני להקטין את העומס שהחברה האנושית מטילה על הסביבה. יותר מכך אנו מעלים על נס את העירוניות עצמה, כיוצרת סביבה המאפשרת באמצעות הצפיפות של אנשים ושימושים וריבוי ההזדמנויות, לכל אדם להגשים את עצמו. אין זה אומר שכל האוכלוסייה חייבת לגור בערים, אלא שהערים, שמרכזות בתחומן אחוז גדל והולך של האוכלוסייה, צריכות להיות בנויות כך שיאפשרו חיים טובים ומלאים. המפתח לאיכות העירונית הזו הוא טיפוח המרחב הציבורי על כל היבטיו, והעקרונות לארגונו של המרחב הציבורי בקנה המידה האזורי, העירוני, והמקומי מתוארים בפרק השני של האמנה.

פרק זה כולל שלושה חלקים:

* החלק הראשון עוסק במבנה הכולל של המערכת העירונית בישראל, ההולכת ומתגבשת למרחב אחד, הכולל בתוכו ארבעה תת-מרחבים עירוניים. בחלק זה, מתואר הקשר בין מרחבים בנויים ופתוחים ברמה האזורית, מערכות התחבורה הדרושות כדי לקיים אותו, מיקום מרכזי מסחר ותעסוקה אזוריים, והחשיבות של הפניית עיקר המשאבים להתחדשות עירונית לעומת המשך ההתפשטות על שטחים פתוחים.
* החלק השני מתאר את המבנה של ערים, ישובים עירוניים והאופי של המרקם העירוני. מודגשת בו חשיבותם של מגוון השימושים והגיוון החברתי בעיר, ושל מרכז מובחן ובעל זהות. מתואר האופן שבו מרקם הרחובות משפיע על חופש הבחירה, הנוחיות והעניין של הולך הרגל, איך נוצרות שכונות וחשיבותן לזהות המקומית, וכללים למיקום ואופי בנייני הציבור הראשיים המעניקים זהות לעיר, ועוזרים להזדהות בה.
* החלק השלישי מתאר את מרכיבי המרחב הציבורי בקנה המידה המקומי. מרכיבים אלה מתאימים לישובים עירוניים שונים בגודלם, ומהווים את אבני הבסיס של המרחב הציבורי: רחובות, גנים וכיכרות, החשיבות שיש להגדרתם על ידי בניינים, לשמירה על קנה מידה אנושי, ולהגנה על המרחב הציבורי מפני השתלטות של כלי רכב.
דרכה של מרחב היא לקדם את רעיונותיה באמצעות העלאת המודעות לחזונה בקרב מקבלי ההחלטות, אנשי מקצוע במגזר הפרטי והציבורי, סטודנטים, יזמים והציבור הרחב. דגש מיוחד בפעילותה של "מרחב" ניתן לקידום השתתפות של הקהילה המקומית, וכל בעלי העניין בתהליכים של תכנון עירוני וניהול העיר – כדרך להבטיח מצע רחב ככל האפשר של שיקולים בתכנון, בניית קונצנזוס סביב התכנון כדרך להקטנת ההתנגדויות וליישום מהיר יותר, ולחיזוק הדמוקרטיזציה של מערכת התכנון והשלטון המקומי בישראל.

סיכום

 בפתיחת התערוכה של עמותת "מרחב" שתתקיים ב – 6-17/7 בת"א-יפו ושתעסוק השנה ברחוב העירוני, נקיים גם טקס חתימה חגיגי על האמנה. כך גם נעשה בכנס הבא של "מרחב" שיתקיים בחיפה בין ה – 29.11 ל – 1.12. החברות ב"מרחב" מהווה הסכמה וקבלה של האמנה כמסגרת פעולה לקידום עקרונות העמותה, הן במסגרת פעילות העמותה, והן כמסגרת לפעולה מקצועית וציבורית של חבריה. עם זאת, האמנה המוצגת בפניכם היום איננה תורה מסיני, והיא בבחינת פתיחה לדיון מתמשך, על העקרונות ודרכי הפעולה שיש בהם כדי להביא אותנו למטרתנו – יצירה של סביבה עירונית עשירה, מגוונת, חיה ותוססת לנו לילדינו ולנכדינו.

מאמר זה התפרסם היום בעלון הראשון של עמותת מרחב

להלן אמנת מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל

המטרה

"מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל" פועלת לקדם פיתוח אנושי, הרמוני ובר-קיימא של הסביבה הבנויה בישראל.

האתגר

לישראל שטח ומשאבים טבעיים מצומצמים, צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם הנמצאת במגמת עליה, ומספר רב של ישובים קטנים ביחס לכמות האוכלוסייה. המשך המגמה הזו יגרום לכך שערים, ישובים והמרחב הכפרי והפתוח בישראל ייכשלו ביצירתה של סביבה אנושית, הרמונית ובת-קיימא. גם אותם מקומות היכולים להוות בסיס לסביבה בריאה נהרסים או נמצאים היום בסכנה כתוצאה מהגורמים הבאים:

* פרבור – התפשטות עירונית מבוזרת, בלתי מבוקרת וללא גבולות.

* הזנחת מרכזי הערים – ניוון והזנחה של מרקמים ושכונות היסטוריות ויציאת אוכלוסייה, מוקדי מסחר ותעסוקה ממרכזי הערים אל השוליים.

* שחיקת המרחב הציבורי על ידי תנועה וחניה של כלי רכב פרטיים.

* מדיניות תכנון ופיתוח המעדיפה פיתוח חדש על פני חיזוק הקיים.

* פגיעה מתמשכת במרחב הציבורי עקב העדר אכיפה וזילות חוקים ותקנות.

כתוצאה מכך מתבזבז משאב הקרקע בערים ובמרחבים שביניהם, נעשה שימוש מוגבר בכלי רכב פרטיים ובתנועה מוטורית, גדל זיהום הרעש,האויר והמים, מתבזבז זמן ונפגעת איכות החיים.

כדי להמשיך ולהתקיים ולשמור על רמת החיים ואיכות החיים של תושביה, על החברה בישראל לשנות את מדיניות התכנון והפיתוח שלה ולקדם פיתוח של סביבה עירונית צפופה, באיכות גבוהה ומתוך רגישות חברתית ושמירה על נוף הארץ.

האתגר של "מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל" הוא להראות שניתן לעשות זאת, ולהוביל את השינויים הנדרשים: בידע ובחינוך המקצועי, בחוקים ותקנות, בתהליכי תכנון ובנייה ובניהול העירוני.

החזון

אנו מאמינים כי סביבה עירונית איכותית היא הכרחית לקיום החברה בישראל, ויכולה להיות מקום שבו כל אחד יוכל למצות את חייו בצורה הטובה ביותר. לשם כך על העיר:

* להיות סביבה מרובת שימושים, עתירת הזדמנויות ומגוונת.

* להתבסס על מערכת תחבורה ציבורית המאפשרת לכל אדם גישה לצורכי היום-יום ללא צורך בשימוש ברכב פרטי.

* להיות בנויה ממרחבים ציבוריים המהווים מוקד לאיכות החיים בעיר. מרחבים אלה צריכים להיות מוגדרים על ידי מבנים, להיות נגישים, בטוחים ומזמינים להולכי רגל ואופניים.

* לנצל ביעילות ולמחזר באופן מתמשך מבנים, קרקע ומשאבים אחרים, מתוך כבוד לתרבות, לאקלים ולנוף המקומי.
דרכי פעולה

"מרחב" תקדם פעילות בתחומים הבאים:

* לימוד והערכה של הסביבה הבנויה בישראל כבסיס לפיתוח עתידי.

* שימור, שיקום ופיתוח של ערים, שכונות וישובים קיימים בהתאם לחזון "מרחב", ומתוך מודעות לזהות המקומית ולשאיפות של תושבי המקום.

* הגנה על המרחב הכפרי והפתוח המגדיר את המרחב העירוני ותומך בו.

* פיתוח, שכלול וחיזוק של תרבות הבנייה המקומית.

"מרחב" תשאף להביא לשינוי ולעדכון של המדיניות הציבורית – חוקים, תקנות, הנחיות וסטנדרטים מקצועיים, ולהשפיע על תכנון ופיתוח ברמה הארצית, המחוזית והמקומית כדי לקדם את המטרות של אמנה זו.

"מרחב" תקדם את המודעות לחזונה, ולעקרונות ארגון המרחב המפורטים להלן, בקרב מקבלי החלטות, אנשי מקצוע, מתכננים, תלמידים, סטודנטים והציבור הרחב.

"מרחב" תיזום ותעודד שיתוף פעולה עם גורמים אקדמיים, הקהילה העסקית וארגונים וולונטריים לקידום חזונה ועקרונותיה.

"מרחב" תקדם השתתפות של הקהילה וכל בעלי העניין בתהליכים של תכנון עירוני, עיצוב אורבני, בנייה וניהול עירוני לאור עקרונות הפיתוח העירוני שלהלן.

תנועת "מרחב" מכירה בכך ששיפור המרחב הבנוי איננו מספיק לכשעצמו, אלא הוא מהווה חלק מפעילות חברתית רחבה יותר הנדרשת לקידום איכות החיים והסביבה בישראל.

הדרך – עקרונות הארגון של המרחב הבנוי בישראל

1. המרחב האזורי: ערים ראשיות, ערים, יישובים והמרחב הכפרי
1.א. המרחב האזורי בישראל הולך ומתגבש למערכת אורבנית אחת. מרחב זה כולל ארבעה מרחבים עירוניים ראשיים (ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע) ומספר מרחבים כפריים ופתוחים. מרחבים אלה אינם חופפים בהכרח את החלוקה המנהלית והמוניציפלית הקיימת, אולם חשוב לטפח ולשמר את זהותם הנפרדת, ולתת לה ביטוי בתכנון האזורי הכולל. למרות קשרי הגומלין הרבים בין המרחבים העירוניים השונים, רצוי שיישארו שטחים פתוחים שיתווכו ביניהם, ושלא ייוצר רצף בינוי אחד בין באר-שבע וחיפה.

1.ב. המרחב הפתוח מהווה את ההקשר למרחב העירוני התלוי בו לשירותים סביבתיים, אספקת מזון, פעילויות פנאי ונופש ולשימור הזהות המיוחדת של האזור. יש צורך לאזן בין המרחבים העירוניים והמרחבים הפתוחים שסביבם, ולשמור על נגישות נוחה למרחב הפתוח מתוך מקומות היישוב למטרות נופש ובילוי.

1.ג. המבנה הפיזי של המרחב האזורי צריך להיות נתמך על ידי מערך משולב, מגוון ואמין של אמצעי תחבורה תוך הפחתת התלות במכונית הפרטית לטובת מערכות הסעת המונים ועידוד השימוש בתחבורה בלתי ממונעת.

1.ד. יש לשמור על הזהות של ערים שונות במרחב העירוני באמצעות מיקום שירותים משותפים בשטחים שביניהן: שימור מרחב כפרי ופתוח בעל ערך, פיתוח פארקים אזוריים, אזורי תעסוקה ותעשייה שאינם יכולים להשתלב עם מגורים, או תשתיות הנדסיות אזוריות. יש לבנות מנגנונים לשיתוף בהכנסות מאזורים אלה, בין כל יישובי המרחב שאותו הם משרתים.

1.ה. יש לעודד מיקום רוב התעסוקה והמסחר במרכז העיר הראשית במרחב העירוני, במרכזי הערים המשניות, ובסמיכות למוקדי תחבורה ציבורית מרכזיים. יש להימנע מבניית מרכזי תעסוקה ומסחר מחוץ לערים ובצמוד לדרכים הראשיות.

1.ו. במרחב העירוני יש להעדיף התחדשות עירונית שתתבסס על חיזוק מרקמים קיימים, שימוש בתשתיות קיימות ושדרוגן, ושיקום אזורים מוזנחים על רקמתם החברתית. פיתוח חדש צריך להמשיך ולחזק את הרקמה העירונית הקיימת, ולהסתמך על מערכת התחבורה הציבורית.

1.ז. הקמת ישובים חדשים במרחב הכפרי והפתוח צריכה להיעשות רק לאחר שהוכח מעל לכל ספק שלישוב כזה יש הצדקת קיום חברתית/תרבותית, ובסיס כלכלי, והקמתו איננה פוגעת בערכי טבע ונוף קיימים.

2. ערים, ישובים עירוניים והמרקם העירוני
2.א. אנשים בוחרים לגור בעיר,כדי ליהנות מקשרים חברתיים ועסקיים מגוונים, ולקיים מוסדות אזרחיים ותרבותיים. המפגש היום יומי בין אנשים מרקע שונה הוא הבסיס לחיים העירוניים, ותלוי במגוון גדול וסמיכות הדדית של סוגי מגורים, שימושי קרקע ודרכי תקשורת. יש להימנע מהפרדת שימושי קרקע זה מזה, ומהפרדה בין אנשים על פי רמת ההכנסה, משלח יד, דת או לאום.

2.ב. לכל עיר צריך להיות מרכז ברור ובעל זהות. זהות העיר כולה תלויה באופיו ובהצלחתו של מרכז העיר. יש לשמור, לשקם ובמידת הצורך לבנות מחדש את המרכזים ההיסטוריים של הערים.

2.ג. העיר בנויה ממארג רחובות ושטחים פתוחים. על המרחק בין צמתי הרחובות להיות קטן ככל האפשר. כך גדל חופש הבחירה של הולך הרגל, וגדלים הסיכויים להתפתחות מסחר רציף לאורך הרחובות הראשיים. יש להתאים את קנה המידה של הרחובות והשטחים הפתוחים בעיר לכמות המשתמשים וחשיבות התפקודים אותם הם משרתים. עם זאת עליהם להיות בקנה מידה אנושי, ולאפשר תנועה חופשית ובטוחה של הולכי רגל.

2.ד. סביב התחנות הראשיות של מערכת התחבורה הציבורית יש לפתח מוקדים עירוניים אינטנסיביים יחסית לסביבתם. בתכנונם יש לשלב מגורים, מסחר ותעסוקה, שטחים ציבוריים פתוחים, ומוסדות ציבור ראשיים.

2.ה. לכל אדם השכונה שלו, שהיא תוצר של מקום מגוריו ושגרת חייו. מבנה העיר והתפתחותה ההיסטורית עשויים לגרום לכך שתהיה חפיפה רבה בין תפיסת הזהות השכונתית של אנשים שונים הגרים באותו אזור בעיר, ושאזורים מסוימים בעיר יהיו מזוהים כשכונות על ידי כלל תושבי העיר. יש לטפח הזדהות שכונתית זו היכולה לעודד תושבים לקחת אחריות ולתרום לשימור, פיתוח ותחזוקה של אזור מגוריהם.

2.ו. שיקומם של שיכונים ציבוריים גדולים, אזורי תעשייה עזובים, מחנות צבא מתפנים, ואזורים שאינם בשימוש צריך להתבסס על שילובם במרקם העירוני הסובב אותם, ויצירת מרחב ציבורי בעל המרכיבים המפורטים להלן.

2.ז. יש למקם מבני ציבור ראשיים במקומות משמעותיים במרקם העירוני תוך מודעות לכך שהם תורמים להזדהות במרחב, והארכיטקטורה שלהם מעצבת את זהות העיר וייחודה.

3. מרכיבי המרחב הציבורי: רחובות, כיכרות וגנים
3.א. המרחב הציבורי הוא הבמה לחיים העירוניים ויש לטפחו כדי ליצור תרבות של חיים עירוניים. מרחב זה מתקיים בעיקר ברחובות, כיכרות וגנים.

3.ב. רחובות, כיכרות וגנים צריכים להיות מוגדרים מבחינה מרחבית, בטוחים, נוחים ומעניינים, עליהם לאפשר התמצאות, נגישות, שהייה ומפגש בין אנשים.

3.ג. ייעודם העיקרי של בניינים הוא להגדיר את החלל הציבורי בו מתקיימים החיים העירוניים. ככלל, אין להעמיד בניינים כאובייקטים מנותקים ועצמאיים.

3.ד. על הבניינים לכבד את ההקשר ההיסטורי של המקום, את המבנים הסמוכים להם, להיות מגוונים ובקנה מידה אנושי.

3.ה. רחובות ברובעי מגורים ובמרכזי הערים, יתוכננו למיתון תנועה מוטורית, ולהגנה על בטיחות הולכי הרגל.

3.ו. איכות המרחב הציבורי ותפקודו קודמים לתכנון דרכים ומדיניות החניה. אין לאפשר לאזורי חניה נרחבים ל
שתלט על רחובות וכיכרות, ויש להתאים את רכבי התפעול והחלוקה למידות של מרחב עירוני המיועד בראש וראשונה להולכי הרגל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רועי  On 9 ביוני 2006 at 11:11

    יתכן כי כדאי היה להרחיב מעט לגבי שיתוף הפעולה בין "מרחב" לבין ארגונים וגורמים אחרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: