ויבנו הגמדים מגדלים בירושלים

ויבנו הגמדים מגדלים בירושלים ויהרסו את אופיה ויופיה של העיר, ויהפכו אותה לעוד כרך מודרני חסר אופי, וישכחו את עברה ואת ייחודה של העיר, ואת הקסם המיוחד של קוי הרקיע שלה הניבטים מהפסגות שסביבה.

בשנות ה – 70, כאשר היה הדיון הראשון על בנית מגדלים בירושלים כתב ארט קוצ'ר ספר נהדר על הנושא, והראה באמצעות פנורמות את האיכות המיוחדת של הטופוגרפיה הירושלמית שמייצרת את המבטים של הר הבית על רקע הגבעות הגבוהות יותר שסביבו. הוא הראה איך בניה גבוהה מחסלת את האשליה האופטית של קרבה בין הגבעות להר הבית ומגמדת את האפקט של הר הבית בסביבתו. אפשר לראות בתמונה שלמטה עד כמה שהמגדלים "נוכחים" ברקע של הר הבית. מה שמעצבן יותר מכל זה הטיעונים על הצורך בבניה גבוהה כדי לצופף את העיר – כאשר ברור לגמרי שאין בכמה מגדלים כאלה כדי לשנות כלום והם גם לא פונים לאותו קהל שהיה אמור להגיע לתכנית מרב ירושלים, אלא להפיק רווחים מהאפשרות לראות את העיר העתיקה מהחלונות. לו היינו חיים בזמנים תנ"כיים רק בשביל האקט הונדלי הזה היה מגיע לנו לאבד את שליטתנו בעיר. האנגלים לא העלו על דעתם להתייחס כך אל העיר, אלא להיפך היו הם אלה שחוקקו את אותם חוקים ששמרו על האופי של העיר כעיר מיוחדת במינה ביופיה בעולם. לא היה אורח אחד שהבאתי למודל העיר שנמצא במרתפי העיריה שלא הזדעדע מהמגדלים האלה, ממיקומם ומהשלכותיהם על אגן העיר העתיקה.

צולם על ידי ידידי פרנקו

וזו הפסקה המדאיגה ביותר:

"באחת מהטיוטות המוקדמות של תוכנית המתאר נבחנה אפשרות לעודד אדריכלים בעלי מוניטין בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים כדי לקדם מצוינות אדריכלית ואולי אף ליצור מוקד עלייה לרגל דוגמת זה שיצר מוזיאון גוגנהיים בבילבאו. הסעיף הזה הושמט לבסוף, אולם אם לשפוט לפי המצב הנוכחי נראה שרמת המעורבות הבינלאומית בהחלט מכובדת."

כי האדונים הנכבדים הללו איננו יודעים שום דבר מלבד האגו הענק שלהם, מה להם ולשתלבות בסביבה? מה להם לרגישות לנוף הירושלמי העדין והרגיש? מספיק היה לראות את התכניות של גרי למוזיאון הסובלנות המופרך, או הקשקוש של דניאל ליבסקינד במגרש עדן. המוקד של ירושלים נמצא במקום אחר, והבניה הרגילה היומיומית צריכה להיות אנונימית ככל האפשר – ולספק את העושר התחושתי שלה מקרוב ובקנה המידה של הולך הרגל, ולא לבנות מגדלים פיסוליים שיתחרו על תשומת הלב.

מרכז העיר יחזור לחיים, אבל זה יהיה בזכות הרכבת הקלה, ואפשר היה לפתח אותו בגובה של עד 8-9 קומות ובתכסיות גבוהות יותר ממה שעושים המגדלים. בסוג בניה כזה ניתן היה לספק גם דיור לא רק לעשירים מופלגים. ואת הטיעון שכבר הרסנו את המראה הרומנטי של העיר אז אפשר עכשיו לדרוך על הגוייה שמעלה נעמה מליס תשפטו בעצמכם. זה מה שנקרא: הרצחת וגם ירשת?

רק זכרו- אף אחד, אבל אף אחד, לא מגיע לירושלים כדי לראות את המגדלים הללו, או את הגשר של קלטרבה, וזה גם לא מה שהם לוקחים ממנה כשהם עוזבים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לירון  On 13 באפריל 2011 at 13:07

    והלהיטים ממשיכים להגיע

    http://www.themarker.com/realestate/1.611844

  • דודו  On 19 במרץ 2011 at 15:38

    נקודת מוצא ראשונה בתגובה: אתה צודק במרבית הדברים שכתבת ואני מסכים עם חלקם ומזדהה עם אחרים.
    נקודת מוצא שנייה:כמעט אף אחד בעיריית ירושלים לא טוען שהבנייה לגובה היא חלק ממגמת הציפוף של העיר ומהווה את ה-פתרון! למגורים לאוכלוסיית מעמד הביניים. נוסף בזאת אין ציפיות כי מגדלים אייקונים(והם כנראה לא יהיו אייקונים) ייהפכו לאבן שואבת מבחינת תיירות והמחשבה כי פרנק גרי/לה גורטה הינם מצילי העיר חלפה מן העולם(אתה מוזמן לבוא ולראות כיצד ביטלו את מרבית התכנון של לה-גורטה בכיכר הדווידקה), גם אני הייתי מוותר על מרבית המגדלים מהסיבה המרכזית שהם ייהפכו למגדלי רפאים אבל אני רואה בהם גם את ההזדמנות לעיר, וזאת בשימושים הנלווים להם.

    הבעיה המרכזית שלי עם הביקורת (המוצדקת בחלקה כאמור) היא בכך שהיא אינה שונה מדרישות של זרמים אחרים המבקשים "להקפיא" את ירושלים ולעצב אותה בדמותם, בעוד בפועל העיר שילמה ומשלמת מחיר כבד בדמות עזיבה של אוכלוסיית מעמד ביניים(ולא רק בגלל שאין מספיק דירות לזוגות צעירים אלא בגלל שהעיר נהפכה לפחות טובה לעומת חלופות אחרות, בעיקר מול מרכז הארץ). בראש וראשונה ממשלות ישראל לדורותיהן שהפקירו את העיר, התייחסו אליה כסמל לאומי ותו לא והמשך הסיפור ידוע. ממשיך בחרדים שבמשך 15 שנים הפכו את העיר לנכה והיו עסוקים רק במרפסות סוכה, מקוואות, בתי כנסת ובהשתלטות על רמת אשכול(האם במקרה לא נפתחו בתי קולנוע חדשים בעיר ב-20 השנים האחרונות?!) ומסתיים בשוחרי ירושלים שרבים מהם אפילו לא מתגוררים בה ומעצימים את הפלקטיות-בומבסטיות-לאומיות שלה כאשר הם אומרים לנו הירושלמים מה נכון לה (לדוגמא נציגי החברה להגנת הטבע).
    עכשיו אני אחזור למשפט שכתבת: "ויהפכו אותה לעוד כרך מודרני חסר אופי", ואומר, שבתור ירושלמי-חילוני שרוצה להמשיך ולגור בעיר, ומכיוון שאותי ואת חבריי מעסיקים תחומי עניין כגון: תעסוקה-תרבות-מודרניות והשתלבות של העיר בעולם הגלובלי והפיכתה למרכז תעסוקתי משמעותי אז אני רוצה שירושלים תהיה גם "כרך מודרני חסר אופי", כי ירושלים צריכה גם את זה למתן ולרסן חלק מהתהליכים שמתרחשים בה בשנים האחרונות. בנוסף לכל הקלישאות היא צריכה להיות עיר יום יומית ועיר בירה חזקה.
    את ההזדמנות הזו אנו נקבל ונחזק מכיוון שבכל תכנית משמעותית במרכז העיר, עפ"י תכנית המתאר החדשה, כ-50% מהשימושים אמורים להיות שימושים שלא למגורים (מלונאות,מסחר,תעסוקה).
    גם אני הייתי רוצה לשמר את הפנורמה של ירושלים מהר הזיתים ללא כל המגדלים משל אני מביט על פירנצה מפיאצה מיכאלאנג'לו, אבל ובעיקר, את מרבית היזמים כיום בירושלים לא מעניין מלונאות, מסחר או תעסוקה אז הנחמה שלי מחלק מ"הפרויקטים" שנבנים כיום (גרועים יותר או פחות) הינה שהשימושים הנלווים יתרמו לעיר. לדוגמא בפרויקט בתי סיידוף נבנה בניין של 24 קומות למגורים אך בנוסף משמרים את הבניין ההיסטורי אשר בו ישכנו משרדים ומסחר על רחוב יפו(כ-5000 מ"ר לערך),דהיינו בכל השיח הזה נשכח הפן הכלכלי – ת"א מחדשת את פניה בעיקר באמצעות ההון הפרטי שמשמר בתים ובונה מגדלים. דוגמא נוספת- במתחם בית מפא"י-נבנה בניין למגורים ובניין למשרדים כי לעיר חשוב שיהיו משרדים מודרניים.
    זהו לא מצב אידיאלי כמובן, אינני טוען שצריך לקבל "סחטנות" של יזמים כלפי הרשויות דהיינו אם העירייה לא תאפשר בנייה משמעותית אז הקבלנים לא יבנו, אך כאמור אני מסתכל גם על הטוב שהעיר מרוויחה מזה( ורק לשם הדוגמא, ממ"י מחפש כ-5000 מ"ר להנהלה הראשית מכיוון שהם רוצים לצאת מרחוב שמאי, אך אין להם לאן לעבור כי לעיר הבירה אין 5000 מ"ר להציע-אבסורד)
    לסיום אומר שאין אני טוען כי בשל הצרכים העכשוויים של העיר צריך לחרב את עברה אבל צריך איזון ולשמחתי דלית זילבר יודעת לשמור על האיזונים הנכונים לעיר.
    לסיום אומר גם כי התפיסה שצריך להקפיד על השימור האדוק לא הניבה את התוצאות הרצויות מבחינה תיירותית וגם בשנות שיא לא נפרץ הסכר התיירותי ואנו נמצאים בין 2-3 מיליון תיירים בשנה (ויש קשר גורדי כמובן למצב הגיאו-פוליטי של המדינה), רוצה לומר שכפי שהדווקנות השימורית לא הובילה לתוצאות קרדינליות מבחינה תיירותית כך גם בינוי לגובה במרכז העיר לא יפגע/יוסיף לתנועת התיירות.

    • yodanr  On 26 במרץ 2011 at 0:32

      דודו,
      תודה על התגובה המפורטת. אתה צודק שהדילמה של שימור היא קשה – כי הרבה פעמים השימור מקטין את המגוון הכלכלי והאנושי בגלל היוקר שלו. בירושלים במרכז העיר המצב קצת פחות קשה כי ישנה אוכלוסיה משמעותית שתמשיך לגור בו גם בתנאים קשים יחסית. פאריס ופירנצה הפכו עם השנים קשות מאוד למגורים לאנשים מהמעמד הבינוני כי הן הפכו ליקרות מדי.
      לו היזמים היו יודעים שאין שום סיכוי בעולם שהם יוכלו לבנות בניינים גבוהים – הם היו בונים בניינים של 5-7 קומות ועדיין מרוויחים עליהם, מחיר הקרקע היה אולי נמוך יותר, אך מחירי הדירות או המשרדים היו נשארים גבוהים על פי הביקוש – אולי היו גבוהים אף יותר. אחד החסרונות של בניינים גבוהים הוא מה קורה איתם כשהם מתיישנים – ראה דוגמת בניין כלל, או מגדל העיר – הרבה יותר קל למחזר בניינים נמוכים יותר.
      גם ההתחברות לגלובליות ועידוד יזמות אינם קשורים דווקא בבניית מגדלים – הרבה פעמים היזמות באה ממקומות זולים יחסית שאפשר למצוא אותם במחסנים ישנים, אזורי תעשייה מזדקנים או בתים ישנים שהוסבו למשרדים ומקומות עבודה.
      אני לא בעד להקפיא את ירושלים כעיר קדושה בלבד – אבל על האגן הויזואלי של העיר העתיקה היה צריך לשמור בקפידה כי זה אחד היתרונות הגדולים של העיר, וזוהי מורשתה התרבותית העולמית.

  • דודו  On 14 במרץ 2011 at 20:25

    ביקורת זהו בהחלט דבר חשוב, ביקורת מתוך אי ידיעת החומר והסתמכות על כתבה זה בעייתי עד מאוד.

    • yodanr  On 15 במרץ 2011 at 4:13

      דודו, יש לך איזה עובדות לספר שעשויות לסתור את הביקורת? הביקורת איננה מסתמכת על הכתבה, אלא רק מנצלת את הכתבה כדי להביע את עמדתי העקרונית בקשר לבניה לגובה במרכז ירושלים. לו היינו מדינה בעלת תרבות לא היינו מעלים בדעתנו לבנות לגובה בתחום האגן הויזואלי של העיר העתיקה. כפי שאף בר דעת לא מעלה בדעתו לבנות לגובה בפירנצה, או ברומא העתיקה. אנחנו שולטים בשכיית חמדה בינלאומית, ואחד המקומות החשובים ביותר בתרבות האנושית אם לא החשוב בהם, ומתייחסים אליה כמו סוחרים קטנים בעיירה. כל מה שזה מראה זו את הפרובינציאליות העמוקה שלנו ואת חוסר ההבנה שלנו את החשיבות של ירושלים לעולם כולו. וכיון שבניה גבוהה מעולם לא הצילה עיר, ואין בינה ובין הצלחתו של מרכז ירושלים, או בין ציפוף המגורים בירושלים ולא כלום – אין בעצם כל סיבה לבנות לגובה מלבד להעשיר כמה כיסים של משפחות שהיה להם המזל לקנות את האדמות של מרכז ירושלים בסוף תקופת התורכים. כך אנחנו מוכרים ערכי תרבות עולמיים בעבור בצע כסף קטן.

  • האזרח דרור  On 10 במרץ 2011 at 19:35

    צודק

  • נחום כהן  On 10 במרץ 2011 at 10:27

    אכן הספר שאתה מזכיר הוא ספר חשוב ביותר, אך לא נוגע בעיקרון מקצועי אלא באלמנט ויזואלי גרדא. אגב, השם הפרטי של המחבר הוא ארתור, שנעלם אי שם בעולם.
    חשוב מאד להעיר שהבעיה נעוצה באפשרויות העקיפה של התכניות הסטטוטוריות, על ידי הפטנט של "תכנית נקודתית" אשר שמה לצחוק, בכל מקום בארץ, את הוראות החוק. הבעיה בירושלים "הקדושה" היא בעיה של כל המקומות בארץ, ובעיה של המתכננים הנותנים ידם להפרות החוק בכל הזדמנות, ולא מאמינים בתכנון מתארי.
    מוטב לדבר על העיקר והגורמים המתכננים, ולא כאשר כבר מאוחר מידי.

  • ערן  On 10 במרץ 2011 at 9:57

    צודק 100%

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: